בואו לאכול איתי

[צליליתה1]

עונה 7
מתחילים ליהוק

*
**

אפשר להתחיל להתכונן
ומה יותר טוב מלהתחיל לחרוש ספרי בישול?***

ארוחות ב5 סנט, לכל המתבכיינים על יוקר המחיה


* נראה לי שיש תבנית די ברורה שמבטיחה נצחון, מה שמוביל אותי ל2 כוכביות

** לא שאני לא אראה, כי אני בטוח אראה, אבל התוכנית החלה להמאס עלי same old same old

*** אני ממש אוהבת לקרוא ספרי בישול. 5 סנט זה לא יהיה, אבל יש בהחלט כמה רעיונות מענינים****

****ואם זה לא מספיק, הנה 12000 ספרי בישול******

******אני מעדיפה ספרים דיגיטליים, בעיקר כשמדובר בספרי עיון, ברם ספרי בישול דיגיטלים ממש מבאסים אותי. אני אוהבת לדפדף

 

[אבח"י]

לצערי או לשמחתי - הודחתי מהפורום, הוטל עליי חרם ואיסור מוחלט להכנס אליו יותר, כך שאינו מופיע אצלי באף חיפוש.

 

[mיטלמן]

לצערי או לשמחתי - הודחתי מהפורום, הוטל עליי חרם ואיסור מוחלט להכנס אליו יותר, כך שאינו מופיע אצלי באף חיפוש.

למה?
מה כבר עשית?

 

[אבח"י]

למה?
מה כבר עשית?

פתחתי את הפה הגדול, רבתי עם כל הביביסטים, לעגתי בלי בושה לכמה מסכות שהופיעו.
אז נמאס להם ומחקו אותי.
בטח היו מלאן תלונות של כל מיני "נפגעי נפש" ממני.

 

[קלייטון.ש]

אני מינימליסט ולכן לעולם לא אקרא ספר בישול.
ספר בישול הוא אנטיתזה למינימליזם. כל דבר שם מופרז ומסובך הרבה מעבר למה שצריך בפועל.
בכלל ככה זה עם מתכונים. ראבק איזה סיפור אתם עושים.
למשל, איך עושים חביתה?
הפתגם המפורסם אומר ששביל לעשות חביתה צריך לשבור ביצים. הפתגם הזה נכון בעיקר כי זה כל מה שצריך.
אבל כל מתכון שמחפשים עושה מזה פרויקט שלם. תביא שמן, תביא חמאה, תביא פטרוזיליה, שמנת, בצל.
לא, לא, ולא.
אני מחמם מחבת, שובר לתוכה ביצים כמו שאומר הפתגם, מקטין את האש, מחכה כמה דקות, וזהו.
עכשיו זה מילא, אבל לך תקרא מתכון להכנת פסטה! מה, מה אתם רוצים?
קודם כל, פסטה מבושלת טעימה כמו שהיא. לא צריך להוסיף שום דבר.
אבל נגיד שזה קצת משעמם, אז אני מבשל את הפסטה במים רותחים, שופך לקערה, שם מלמעלה גבינה צהובה, פפריקה מתוקה בשמן, קטשופ, מערבב, שם שתי דקות במיקרו, וזהו.
לא שמן זית, לא אורגנו, שום שום, לא צריך עגבניות (יש בקטשופ). לא פלפל שחור. בשביל מה שמנת, בשביל מה? איפה נכנס שם פירורי לחם, מה זה ייתן? ומה עוד פעם חלב ועוד בנוסף לשמנת?
בקיצור לא צריך ספר בישול.

 

[אבח"י]

אני מינימליסט ולכן לעולם לא אקרא ספר בישול.
ספר בישול הוא אנטיתזה למינימליזם. כל דבר שם מופרז ומסובך הרבה מעבר למה שצריך בפועל.
בכלל ככה זה עם מתכונים. ראבק איזה סיפור אתם עושים.
למשל, איך עושים חביתה?
הפתגם המפורסם אומר ששביל לעשות חביתה צריך לשבור ביצים. הפתגם הזה נכון בעיקר כי זה כל מה שצריך.
אבל כל מתכון שמחפשים עושה מזה פרויקט שלם. תביא שמן, תביא חמאה, תביא פטרוזיליה, שמנת, בצל.
לא, לא, ולא.
אני מחמם מחבת, שובר לתוכה ביצים כמו שאומר הפתגם, מקטין את האש, מחכה כמה דקות, וזהו.
עכשיו זה מילא, אבל לך תקרא מתכון להכנת פסטה! מה, מה אתם רוצים?
קודם כל, פסטה מבושלת טעימה כמו שהיא. לא צריך להוסיף שום דבר.
אבל נגיד שזה קצת משעמם, אז אני מבשל את הפסטה במים רותחים, שופך לקערה, שם מלמעלה גבינה צהובה, פפריקה מתוקה בשמן, קטשופ, מערבב, שם שתי דקות במיקרו, וזהו.
לא שמן זית, לא אורגנו, שום שום, לא צריך עגבניות (יש בקטשופ). לא פלפל שחור. בשביל מה שמנת, בשביל מה? איפה נכנס שם פירורי לחם, מה זה ייתן? ומה עוד פעם חלב ועוד בנוסף לשמנת?
בקיצור לא צריך ספר בישול.

הקטשופ מתקתק מדיי לטעמי
אבל זוגתי פועלת כמוך, והנכדים ואני מעדיפים את שלה על פני כל השאר.

 

[אבח"י]

אגב בישולים -
המורה שלי היה אבי, הטורקו הזקן, שהיה נוסף על שאר הצרות, אנין טעם וסנוב טעם, אז "הכל שווה לתחת" היתה ראשית חייו עם בת זוג שבישלה, ואחרי חודש זרקה סינור ומגבת בפניו והודיעה לו - מעכשיו אתה מבשל. לי מספיק כריכ עם מרגרינה ובצל.
אחריו הצטרפה חמותי, שמבשלת רע, אבל מכירה את כל הטכניקות היטב, הרבה טריקים - כך שלמדתי ממנה כמה וכמה דברים חשובים.
אחריה - תוכניות בישול משנות ה- 90 והעשור הראשון של המאה ה- 21
, שם לימדו ולא ערכו תחרות. למדתי המון מהשפים הבריטים, מאיזה אוסטרלי חנון וממרתה סטיוארט.
היום אני בעיקר לומד מערוץ האוכל האמריקאי - ישנן כמה תכניות שהן בעצם "בלוג-סרטים - יוטיובלוג - טריקים, שילוב טעמים, שימוש בסכינים וכו'

 

[סופהו 1]

אני מינימליסט ולכן לעולם לא אקרא ספר בישול.
ספר בישול הוא אנטיתזה למינימליזם. כל דבר שם מופרז ומסובך הרבה מעבר למה שצריך בפועל.
בכלל ככה זה עם מתכונים. ראבק איזה סיפור אתם עושים.
למשל, איך עושים חביתה?
הפתגם המפורסם אומר ששביל לעשות חביתה צריך לשבור ביצים. הפתגם הזה נכון בעיקר כי זה כל מה שצריך.
אבל כל מתכון שמחפשים עושה מזה פרויקט שלם. תביא שמן, תביא חמאה, תביא פטרוזיליה, שמנת, בצל.
לא, לא, ולא.
אני מחמם מחבת, שובר לתוכה ביצים כמו שאומר הפתגם, מקטין את האש, מחכה כמה דקות, וזהו.
עכשיו זה מילא, אבל לך תקרא מתכון להכנת פסטה! מה, מה אתם רוצים?
קודם כל, פסטה מבושלת טעימה כמו שהיא. לא צריך להוסיף שום דבר.
אבל נגיד שזה קצת משעמם, אז אני מבשל את הפסטה במים רותחים, שופך לקערה, שם מלמעלה גבינה צהובה, פפריקה מתוקה בשמן, קטשופ, מערבב, שם שתי דקות במיקרו, וזהו.
לא שמן זית, לא אורגנו, שום שום, לא צריך עגבניות (יש בקטשופ). לא פלפל שחור. בשביל מה שמנת, בשביל מה? איפה נכנס שם פירורי לחם, מה זה ייתן? ומה עוד פעם חלב ועוד בנוסף לשמנת?
בקיצור לא צריך ספר בישול.

קטשופ???
מילא בלי שמן זית, בלי שום, בלי אורגנו..
אבל עם
קטשופ?
ואם קטשופ, אתה אוכל פסטה עם קטשופ או קטשופ עם פסטה?

 

[קלייטון.ש]

אתה אוכל פסטה עם קטשופ או קטשופ עם פסטה

ידוע שיש מאכלים שהם תירוץ לאכול קטשופ.
כמו שהבת הקטנה שלי קוראת לילדים לאכול, היא קוראת "מי רוצה קטשופ?"
ואז כשהרגליים הקטנות רצות וכולם צועקים "אני! אני!" היא אומרת, טוב אז תאכלו גם שניצל.
באותו אופן מרק הוא תירוץ לאכול שקדי מרק, אבל שם אני אומר שבאמת חבל על האנרגיה, שקדי מרק אפשר לאכול בלי תוספות.
על קטשופ אני אומר שאני אדם רציונלי, אני מאמין במדע, אני מאמין שמדענים יודעים מה הם עושים, ואם הם ישבו והתאמצו ועבדו ויצרו את התבלין הזה, אז מי אני להתווכח איתם.

 

[דקל נור*]

יש כמה אנשים שאני מכירה שיכולים להיות ליהוק מעולה לעונה הבאה אבל לא אגיד להם. לא בטוח שזה יחמיא להם.
תודה על הקישורים ששלחת.
בשנים האחרונות אני לוקחת מתכונים בעיקר מהפייסבוק. לאחרונה גם מהטיקטוק וה-reels.
חביב עליי במיוחד הפורמט הקצר של הסרטונים. אנשים הפנימו סופסופ שלאף אחד אין סבלנות לסרטון בישול שעולה על דקה. חצי דקה עדיף.

פעילות הבישול שלי הולכת ומצטמצמת לצפייה ושמירה.
ככל שאני שומרת יותר מתכונים וסרטונים בתיקיות, ככה אני פחות מבשלת ואופה.

 

[צליליתה1]

יש כמה אנשים שאני מכירה שיכולים להיות ליהוק מעולה לעונה הבאה אבל לא אגיד להם. לא בטוח שזה יחמיא להם.
תודה על הקישורים ששלחת.
בשנים האחרונות אני לוקחת מתכונים בעיקר מהפייסבוק. לאחרונה גם מהטיקטוק וה-reels.
חביב עליי במיוחד הפורמט הקצר של הסרטונים. אנשים הפנימו סופסופ שלאף אחד אין סבלנות לסרטון בישול שעולה על דקה. חצי דקה עדיף.

פעילות הבישול שלי הולכת ומצטמצמת לצפייה ושמירה.
ככל שאני שומרת יותר מתכונים וסרטונים בתיקיות, ככה אני פחות מבשלת ואופה.

תכלס, אני מבשלת ללא מתכונים
פותחת מקרר, מתחילה משם
אבל כמו שאמרתי, ממש אוהבת לדפדף (מרגיע אותי הרבה יותר מנטפליקס)
מעדיפה כתוב על סרטון, רואה תוך כמה שניות מה צריך איך עושים
אבל שמחה מאוד על סרטונים כשיש טכניקה מורכבת ולא מוכרת

(כמו השימוש בדפי אורז לכל מיני דברים שמעבר לספרינג רולס, אז אחרי שלמדתי לגלגל כמו שצריך החלטתי שזה בעצם די איכס. אם יש סוגים טובים יותר וטובים פחות אשמח להארה. לא איכפת לי לקנות את הביוקר)

 

[דקל נור*]

אפרופו נטפליקס,
תה, עוגיית ג'ינג'ר ו-Inside man

 

[סופהו 1]

תכלס, אני מבשלת ללא מתכונים
פותחת מקרר, מתחילה משם
אבל כמו שאמרתי, ממש אוהבת לדפדף (מרגיע אותי הרבה יותר מנטפליקס)
מעדיפה כתוב על סרטון, רואה תוך כמה שניות מה צריך איך עושים
אבל שמחה מאוד על סרטונים כשיש טכניקה מורכבת ולא מוכרת

(כמו השימוש בדפי אורז לכל מיני דברים שמעבר לספרינג רולס, אז אחרי שלמדתי לגלגל כמו שצריך החלטתי שזה בעצם די איכס. אם יש סוגים טובים יותר וטובים פחות אשמח להארה. לא איכפת לי לקנות את הביוקר)

מוכנה להעביר אליך את מה שרכשתי ובסוף לא התחשק לי להתעסק בהם. אין לי מושג מה טיבם.

 

[סופהו 1]

י

פעילות הבישול שלי הולכת ומצטמצמת לצפייה ושמירה.
ככל שאני שומרת יותר מתכונים וסרטונים בתיקיות, ככה אני פחות מבשלת ואופה.

אבל את יכולה להתגאות שיש לך אוסף.
יש החלפות?

 

[סופהו 1]

עונה 7
מתחילים ליהוק


אני מעדיפה ספרים דיגיטליים, בעיקר כשמדובר בספרי עיון, ברם ספרי בישול דיגיטלים ממש מבאסים אותי. אני אוהבת לדפדף

מסוג הסדרות שצופים כשאין זמן או כוח למשהו רציני.

******צמצמתי את אוסף ספרי הבישול/אפיה הענק שהצטבר (שלי+ירושה), נשארתי עם הישנים, המוכרים והמצהיבים (+מחברת של מתכונים בע"פ). חידושים יש באינטרנט וחסל סדר ספרים חדשים.

אני אוהבת את הישנים. אל המתכונים המקוריים, נוספו בכתב יד ההוראות/ההערות/הסימונים שהפכו חלק מהמתכונים ל"אישיים" יותר.
לפעמים יש שם הפתעות.
רשימת אירוח לאירוע מסויים, מתכון שמתקשר לזה שבספר, איגרת ברכה שנרשם עליה מתכון, או מכתב שנשלח אל אמי (והופתעתי לגלות לפני כמה ימים), בסיפרה העתיק של ליליאן קורנפלד "המטבח המשובח". (חבל שכבר אין את מי לשאול מה, מדוע ולמה).
.
בספר דיגיטלי אי אפשר למצוא מציאות כאלו

 

[סופהו 1]

ידוע שיש מאכלים שהם תירוץ לאכול קטשופ.
כמו שהבת הקטנה שלי קוראת לילדים לאכול, היא קוראת "מי רוצה קטשופ?"
ואז כשהרגליים הקטנות רצות וכולם צועקים "אני! אני!" היא אומרת, טוב אז תאכלו גם שניצל.
באותו אופן מרק הוא תירוץ לאכול שקדי מרק, אבל שם אני אומר שבאמת חבל על האנרגיה, שקדי מרק אפשר לאכול בלי תוספות.
על קטשופ אני אומר שאני אדם רציונלי, אני מאמין במדע, אני מאמין שמדענים יודעים מה הם עושים, ואם הם ישבו והתאמצו ועבדו ויצרו את התבלין הזה, אז מי אני להתווכח איתם.

יש חיובי בקטשופ (נוגדי חימצון, ויטמין סי, ליקופן ועוד), אני לא אוהבת בגלל המתיקות.
לפעמים אני חושדת שאולי ילדים אוכלים הכל בטעם קטשופ, לפי הוראות יועצים למיניהם שהחליטו שזו הדרך הנכונה להאכיל ילדים.
בכל מקרה, הפסד שלהם.


כאן היתה דרישה לשקדי מרק למרק עגבניות!!.. ויתרו כשגילו את האורז.
וכל השניצלים נחטפו אפילו מבלי לשאול אם יש קטשופ.
אין קטשופ