בואו נדבר על זה מה בין אופי לחינוך?
מה בין אופי לחינוך? ילד יפה של אמא 31/12/09 19:31 הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא זה. האם כשאני אומרת שהילד שלי הוא "ילד טוב" זה בעצם אומר שהוא עם אופי טוב ז"א שזה "בזכותו"? או שהוא מחונך וזה כביכול "בזכותי"? אני מניחה שזה מעורב... אך אם נניח את צריכה לחלק באחוזים מה יותר משמעותי איך היית מחלקת הזה? דילמה שעלתה ביני לבין בעלי בעקבות מחמאה שקיבלנו על החינוך לילדנו. אשמח אם תעשירי אותנו ותתני חומר למחשבה + את דעתך נושא: האדם הוא סך כל בחירותיו שלום רב, ויניקוט לימד אותנו שאין תינוק. יש תינוק ואימא. ילדים גדלים צומחים ומתפתחים בזכות ההד אותו הם מקבלים. ההורים הם המראה של הילד. בשלבי ההתפתחות הראשונים הילד לא יודע מי הוא? ההורים מספרים לו. איך? בהתייחסותם. אחת הדרכים היא לעודד אותו. להכיר ולהעריך את כוחותיו ויכולותיו. להעביר לו את המסר :"אתה חשוב, אתה רצוי, אתה נחוץ" ילד שקולט מסרים כאלה יהיה ילד עם "אופי טוב" כלומר הוא יחווה את עצמו כאדם שווה, בעל ערך ומשמעותי. תחושות אלה יניבו "ילד טוב" כלומר ילד משתלב, מקבל את המציאות ומשתף פעולה. מקרה אחר הוא ילד שהוריו נוטים לבקר אותו. הכוונות שלהם טובות. הם רוצים לעזור לו להתפתח ומראים לו את חולשותיו ושגיאותיו על מנת שישפר דרכיו. ילד כזה בדרך כלל מרגיש מאכזב . הוא מבחינתו רוצה בכל מאודו לזכות באהבה, קבלה והערכה ואילו הוריו נותנים לו משהו אחר. ילד כזה עלול להתייאש מלנסות להיות מועיל ומתחשב ולפתח התנהגויות מפריעות. לסיכום: ילד שחווה רצף של חוויות מעודדות צפוי לשתף פעולה. ואילו ילד שחווה רצף של חוויות מייאשות צפוי להתנגד ולפתח התנהגויות של אנטי. להורים יש תפקיד מרכזי בפיתוח תחושת השייכות של הילד. יחד עם זאת, בסופו של יום האדם/הילד הוא היוצר של עצמו. ההורים מגישים את הארוחה, והוא בוחר אם ומה "לאכול". הילדים הם פרשנים סובייקטיביים בעלי יכולת וזכות בחירה. הבחירות שלהם הופכות אותם למי שהם. מקווה שעניתי לך. שאלות נוספות בנושא ובנושאים אחרים יתקבלו בברכה. עינת גבע, מכון אדלר. אוקי 11/01/10 14:33 מאת: ילד יפה של אמא את בעצם מכוונת לכך שההורים יוצרים את אופי הילד? שאם ניקח ילד ונגדל אצל זוג הורים אחד הוא יוצא משהו אחד ואם היה גודל אצל זוג הורים אחר היה יוצא משהו אחר? זה כמובן הגיוני לחלוטין אבל עדיין לא בטוחה שאני מסכימה עם זה לגמרי. למה לא כל הילדים במשפחה אחת דומים ובעלי "אופי טוב"? (בהנחה שההורים הם תומכים כמו שתארת). שלום רב אוקי, אישיות הילד מושפעת מתמהיל של תורשה (גנים) ומהתייחסות הסביבה אליו( משפחה,השקפת העולם של ההורים שמתבטאת בדרכי החינוך שהם נוקטים, המערך המשפחתי ועוד). סגנון חייו נקבע בסופו של דבר מתפישתו ופרשנותו הסובייקטיבית את הנ"ל. הווה אומר מהתיחסות שלו ומהבחירות שלו לנסיבות חייו, לתנאי חייו ולהתיחסות אליו. מיד אתן לך דוגמא. מחקרים עקבו אחר תאומים זהים שהופרדו עם לידתם ונמסרו לאימוץ. בבגרותם נמצא שונות רבה בסגנון החיים שלהם. בנוגע להנחה האחרונה שלך לגבי הדמיון בין אחים. האווירה בה הילד גדל משפיעה על התפתחותו ( האווירה כוללת את הערכים המובילים בבית שבאים לידי ביטוי ביחסי הגומלין בין חברי המשפחה) במשפחות בהן מתקיימת תחרות בין דיירי הבית מתגלה שונות גדולה בין החברים בעוד משפחה שבה ההורים, מבססים את היחסים על כבוד הדדי, קבלה ושיתוף פעולה מתגלה דמיון בין החברים. הבטחתי לך דוגמא. ובכן שמעי/ו סיפור אמיתי. שנים רבות עבדתי עם קבוצות הורים בבתי הסוהר. באחד הדיונים סיפר אסיר : היינו שני בנים. הורי קראו לי "פרא אדם" והנה הפכתי לכזה ואני כאן. לאחי הם קראו "המלאך המושיע" אחי היום הוא רופא בכיר בבית חולים גדול וידוע בארץ. מחשבות והגיגים על הנאמר יתקבלו בברכה ויזכו להתייחסות שלכם, עינת גבע מכון אדלר.
מה בין אופי לחינוך? ילד יפה של אמא 31/12/09 19:31 הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא זה. האם כשאני אומרת שהילד שלי הוא "ילד טוב" זה בעצם אומר שהוא עם אופי טוב ז"א שזה "בזכותו"? או שהוא מחונך וזה כביכול "בזכותי"? אני מניחה שזה מעורב... אך אם נניח את צריכה לחלק באחוזים מה יותר משמעותי איך היית מחלקת הזה? דילמה שעלתה ביני לבין בעלי בעקבות מחמאה שקיבלנו על החינוך לילדנו. אשמח אם תעשירי אותנו ותתני חומר למחשבה + את דעתך נושא: האדם הוא סך כל בחירותיו שלום רב, ויניקוט לימד אותנו שאין תינוק. יש תינוק ואימא. ילדים גדלים צומחים ומתפתחים בזכות ההד אותו הם מקבלים. ההורים הם המראה של הילד. בשלבי ההתפתחות הראשונים הילד לא יודע מי הוא? ההורים מספרים לו. איך? בהתייחסותם. אחת הדרכים היא לעודד אותו. להכיר ולהעריך את כוחותיו ויכולותיו. להעביר לו את המסר :"אתה חשוב, אתה רצוי, אתה נחוץ" ילד שקולט מסרים כאלה יהיה ילד עם "אופי טוב" כלומר הוא יחווה את עצמו כאדם שווה, בעל ערך ומשמעותי. תחושות אלה יניבו "ילד טוב" כלומר ילד משתלב, מקבל את המציאות ומשתף פעולה. מקרה אחר הוא ילד שהוריו נוטים לבקר אותו. הכוונות שלהם טובות. הם רוצים לעזור לו להתפתח ומראים לו את חולשותיו ושגיאותיו על מנת שישפר דרכיו. ילד כזה בדרך כלל מרגיש מאכזב . הוא מבחינתו רוצה בכל מאודו לזכות באהבה, קבלה והערכה ואילו הוריו נותנים לו משהו אחר. ילד כזה עלול להתייאש מלנסות להיות מועיל ומתחשב ולפתח התנהגויות מפריעות. לסיכום: ילד שחווה רצף של חוויות מעודדות צפוי לשתף פעולה. ואילו ילד שחווה רצף של חוויות מייאשות צפוי להתנגד ולפתח התנהגויות של אנטי. להורים יש תפקיד מרכזי בפיתוח תחושת השייכות של הילד. יחד עם זאת, בסופו של יום האדם/הילד הוא היוצר של עצמו. ההורים מגישים את הארוחה, והוא בוחר אם ומה "לאכול". הילדים הם פרשנים סובייקטיביים בעלי יכולת וזכות בחירה. הבחירות שלהם הופכות אותם למי שהם. מקווה שעניתי לך. שאלות נוספות בנושא ובנושאים אחרים יתקבלו בברכה. עינת גבע, מכון אדלר. אוקי 11/01/10 14:33 מאת: ילד יפה של אמא את בעצם מכוונת לכך שההורים יוצרים את אופי הילד? שאם ניקח ילד ונגדל אצל זוג הורים אחד הוא יוצא משהו אחד ואם היה גודל אצל זוג הורים אחר היה יוצא משהו אחר? זה כמובן הגיוני לחלוטין אבל עדיין לא בטוחה שאני מסכימה עם זה לגמרי. למה לא כל הילדים במשפחה אחת דומים ובעלי "אופי טוב"? (בהנחה שההורים הם תומכים כמו שתארת). שלום רב אוקי, אישיות הילד מושפעת מתמהיל של תורשה (גנים) ומהתייחסות הסביבה אליו( משפחה,השקפת העולם של ההורים שמתבטאת בדרכי החינוך שהם נוקטים, המערך המשפחתי ועוד). סגנון חייו נקבע בסופו של דבר מתפישתו ופרשנותו הסובייקטיבית את הנ"ל. הווה אומר מהתיחסות שלו ומהבחירות שלו לנסיבות חייו, לתנאי חייו ולהתיחסות אליו. מיד אתן לך דוגמא. מחקרים עקבו אחר תאומים זהים שהופרדו עם לידתם ונמסרו לאימוץ. בבגרותם נמצא שונות רבה בסגנון החיים שלהם. בנוגע להנחה האחרונה שלך לגבי הדמיון בין אחים. האווירה בה הילד גדל משפיעה על התפתחותו ( האווירה כוללת את הערכים המובילים בבית שבאים לידי ביטוי ביחסי הגומלין בין חברי המשפחה) במשפחות בהן מתקיימת תחרות בין דיירי הבית מתגלה שונות גדולה בין החברים בעוד משפחה שבה ההורים, מבססים את היחסים על כבוד הדדי, קבלה ושיתוף פעולה מתגלה דמיון בין החברים. הבטחתי לך דוגמא. ובכן שמעי/ו סיפור אמיתי. שנים רבות עבדתי עם קבוצות הורים בבתי הסוהר. באחד הדיונים סיפר אסיר : היינו שני בנים. הורי קראו לי "פרא אדם" והנה הפכתי לכזה ואני כאן. לאחי הם קראו "המלאך המושיע" אחי היום הוא רופא בכיר בבית חולים גדול וידוע בארץ. מחשבות והגיגים על הנאמר יתקבלו בברכה ויזכו להתייחסות שלכם, עינת גבע מכון אדלר.