בואו נדבר על זה...

בואו נדבר על זה...

לעיתים קרובות אנחנו מתלוננים על כך שהילדים לא מקשיבים לנו. מוכר? האם אנחנו מקשיבים לילדים? האם אנחנו מקשיבים להם באמת? מתי קשה לכם להקשיב? האם גם הילדים שלכם חווים אתכם כעסוקים בלהשמיע את דבריכם? מה עושים? עינת גבע, מכון אדלר .
 
שיתוף כנגד שיתוף

אני בעד שיח בגובה העיניים, גם שמדובר בילדים בגיל הרך ןעל אחת כמה וכמה עם בוגרים אם השיחה היא ממקום כזה- יש הקשבה במהלך השנים הבנתי שילדי מחקים את התנהגותי במידה רבה אם אני עוטה על פני "מסכה" ולא חושפת את לבטיי וקשיי ילדיי יסגלו לעצמם את מראה "המסכה" ולא אדע מה מתחולל בחייהם למדתי שרק כשאשתף אותם בחיי, אם במערכות היחסים עם חברותיי, אם בקשיי בעבודה רק אז אזכה לשמוע על חויותיהם הטובות/רעות עם חבריהם גיליתי שלעיתים מספיק להתחיל בשיחה עם משפט של "איזה יום מתיש היה לי היום" ומשפט הזה פותח החלפת חוויות של שני בני אדם , ממקום שווה זה לא אני, האמא, שרוצה להשמיע את דעותיי או לחקור את חייך ביתי אלא נוצר שיח של שיתוף של שני אנשים החובים חוויות דומות אז יש הקשבה ועיניין כשאני כופה את דעותיי ורצוני-לא אזכה להקשה ובצדק
 
שיתוף כדוגמא למודל מאיר ומזין

שלום רב אומנית וכולם, השמעת מילים כדורבנות. בני אדם בכלל לומדים בתהליך של סוציאליזציה. אנחנו רואים, שומעים חווים ולומדים מהחוויות וההתנסויות. ילדים צופים בנו, לומדים דרך הזדהות וחיקוי, מפנימים את הערכים אותם אנו מדגימים בהתנהלותנו ובוחרים את דרכם לאורם. הדוגמאות שלך לשיתוף מאלפות. האם את/ אתם פוגשים עוד מקומות בהם המודל האישי שלנו מקרין ומדביק את הילדים? עינת גבע, מכון אדלר.
 
כאשר לא שמת לב

כאשר לא שמת לב כתוב במכתב של ילד אחד כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, ראיתי שמיהרת לתלות על המקרר את הציור הראשון שלי, ורצתי לצייר עוד. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, ראיתי איך נתת אוכל לחתול, ולמדתי שטוב לטפל בחיות מחמד. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, ראיתי דמעות זולגות מעיניך, ולמדתי שיש דברים שמכאיבים, וזה בסדר לבכות. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, ראיתי איך הכנת את המאכל האהוב עלי, ולמדתי שהפרטים הקטנים הם אלה שעושים את החיים למשהו מיוחד. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, שמעתי אותך מתפלל, וידעתי שיש אלוהים אליו תמיד אני יכול לפנות, ולמדתי לסמוך עליו. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, נישקת אותי ללילה טוב, והרגשתי אהוב ומוגן. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, ראיתי אותך נותן מזמנך וכספך כדי לעזור לחסרי כל, ולמדתי שאלה שיש להם צריכים לעזור לאלה שאין להם. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, ראיתי אותך מטפל בנו, ולמדתי שחובה לשמור את מה שניתן לנו. כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך, למדתי ממך שיעורים מן החיים: איך להיות חיובי ויצרני, איך להגיד הרבה רק בחיוך אחד. הסתכלתי עליך ורציתי להודות: תודה על כל מה שראיתי, כאשר לא שמת לב שאני מסתכל עליך. בל נשכח - אנחנו משפיעים, כהורים, אחים וחברים על הילדים במעשינו ואמירותינו, למרות שחשבנו שלא מסתכלים עלינו. מגישה : עינת גבע, מכון אדלר
 
למעלה