בואו נדבר על ילדים

[Peace and Love3]

בואו נדבר על ילדים

לאחרונה גיליתי שלא מעט אנשים בגילי (בכלל, שנות ה20 המוקדמות ומטה) רוצים ילדים. כלומר, הם רוצים ילדים *כרגע*, והסיבה היחידה שהם לא עושים אותם זה עיניין כלכלי או לימודים.

אני אישית לא מצליחה להבין את הרצון בילדים בכלל, ובטח שלא בגיל כל כך מוקדם. לא כדאי להקדיש כמה שנים בדאגה לעצמכם לפני שמקדישים את חייכם בלדאוג למישהו אחר?


אז בניסיון להבין, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
האם אתם מעוניינים בילדים *כרגע* (נניח שאין דאגות כלכליות). באיזה שלב אתם מתכוונים לעשות ילדים ולמה אז?
והשאלה הכי חשובה בעצם, למה אתם רוצים ילדים? ואיך אתם חושבים שתסדרו עם הגידול שלהם (ועם ההריון)?

 

[Cade Foster]

מסכים איתך לגמרי

גם אני לא רואה את עצמי אבא לילד לא בטווח הקרוב ולא בטווח הרחוק

 

[Puskas]

רוצה מאוד ילדים

אני רוצה ילדים מגיל 22-23 בערך.. היום אני בן 27 ורק רוצה את זה יותר.
אני נהנה עם ילדים קטנים, עם הבני דודים שלי, את כולם עזרתי לגדל מגיל 0 ואהבתי את זה.
אני לא רואה את זה כויתור על עצמי לטובת דאגה לאחר.. ממש לא!
מבחינתי בשביל מה אנחנו חיים? בשביל להביא את הדור הבא של המשפחה, להמשיך את השושלת.
ילדים זה כיף, זו חוויה, זה משהו שכל אחד צריך לדעתי.

יש כאלו שלא בנויים לילדים.. אז שלא יביאו אבל מי שאוהב ילדים ובנוי לזה, שיביא ועוד איך.
לא מבין למה הגיל הוא פקטור פה.. מה הבעיה להביא ילד בגיל 25-26? סביר פלוס.

את אמרת שאת לא מבינה את הרצון בילדים באופן כללי אז ברור שהכל יראה לך שחור וקיצוני..
אבל מי שרוצה ילדים, רק לא עכשיו, כן יבין את אלו שרוצים בגיל צעיר יחסית.

 

[yatusha]

פרספקטיבה

יכול להיות שאף פעם לא תרצי או תביני את העניין של הילדים, יש בשביל זה פורום מקסים של 'אלהוריים'.

ילדים יכולים לבוא מהרבה סיבות: רצון בביטחון, המשכיות, תכתיב חברתי או סתם כי הם סופר חמודים. בגיל 22 לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה ילד ובגיל 28 הייתי עושה אחד אם הטיימינג בחיים האישיים שלי היה יותר נכון. מצד שני יש כאלה (נשים וגברים) שכבר מגיל 16 ברור להם שיעשו ילד ברגע שיוכלו.

הריון הוא תהליך לא פשוט, אבל גם לא מחלה ומצב זמני. בהנחה שהוא מגיע בשלב הנכון בחיים ומתוך רצון וללא עודף תופעות לוואי הרבה נשים גם מצליחות להנות ממנו ומהחוויה שהגוף שלהן מחזיק בתוכו חיים חדשים.

לשאלתך: כל בטוחה אם אני מוכנה לילדים *כרגע* והדאגות הכלכליות-תעסוקתיות הן סיבה או תרוץ. אני בטוחה שבשנה הקרובה להיכנס להריון לא בא בחשבון, אבל אחריה כשהדבר יראה נכון לי ולבן זוגי אני לא חושבת שתהיה מניעה.
איך נסתדר? כמו כולם: ניעזר במשפחה/ מטפלת ונצא מוקדם מהעבודה לסירוגין.

 

[Kagg6]

לא

ילדים זה קנס לכל החיים, הקרבה והשקעה שאין חזור ממנה.

צריך להביא ילדים מתי שבשלים לזה נפשית וכלכלית, ובגיל סביר, לא בנעורים שלנו. (כלומר שנות העשרים המוקדמות)

 

[einat162]

ויש כאלה שלא מתאים להם בכלל ...

פורום בחירה בחיים ללא ילדים- אלהורות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=1105

 

[spaysi8]

אני ממש רוצה ילדים

עוד מגיל צעיר רציתי ללדת מוקדם (אני כרגע בת 21.5)
הסיבה שזה לא קורה כרגע זה כי בן זוגי עומד לטוס לשנה בנובמבר ורק שיחזור (תחילת 2016) נוכל בכלל לדבר על חתונה.. בקיצור, לא תלוי בי כרגע
מבחינה כלכלית זה מעצבן אותי שאנשים רוצים להיות אמידים קודם כי תכלס רוב האנשים מגיעים לזה רק בגילאים מאוד מאוחרים ואז יכולות להיות הרבה בעיות התפתחות בעובר והרבה בעיות בהריון (ובכניסה להריון), וחוצמיזה, זה כבר להיות "סבא" לילדים, ובזמן הפנסיה רק הם יעזבו את הבית.. לא יודעת, נראה לי לא הגיוני..
ההורים שלי התחתנו וילדו בגיל צעיר, ואני כמו חברה שלהם, זה נהדר ועכשיו בגיל 44 הם לבד בבית וחזרו להיות "זוג צעיר" (אני בלימודים ואחיות בשירות לאומי).
למה אני רוצה ילדים? כי זה אושר, הם מקסימים ונהדרים ויפים וחמודים והם עושים את החיים שלנו בעלי משמעות מטורפת!! הריון? יהיה קשה אבל אשרוד..

 

[Cade Foster]

אני לא רוצה לפנצ'ר לך את ההתלהבות

אבל ילדים לא נשארים ילדים לנצח. עוד לא יצא לי לשמוע מישהו שרוצה להביא לעולם מתבגרים - שלב שגם אותו צריכים לעבור. הם לא תמיד יהיו מקסימים ונהדרים וחמודים (יפים אולי כן) - האם את מוכנה נפשית גם לזה?

וזה לא שאנשים רוצים להיות אמידים כדי להגיע לשלב הזה, הם רוצים להגיע למצב שבו הם יכולים להשקיע בילד גם מבלי להיכנס לאוברדראפט. יש הבדל.

 

[spaysi8]

כן

 

[Cade Foster]

אז שיהיה בהצלחה

 

[spaysi8]

תודה

 

[einat162]

גם עד גיל 10 זה לא כיף גדול ....

 

[Cade Foster]

מסכים, אבל יש ויש

 

[einat162]

אין ילד בגילאים האלו שהוא רגוע ו

מעסיק עצמו כל הזמן.

 

[Cade Foster]

דיברתי על ההורים לא על הילדים

 

[einat162]

 

[זאדק הערס הפולני]

אני תמיד צחקתי עם אישתי מההתחלה .. שהכי טוב זה לא ללדת אלא לאמץ "ילד" בן 30 כי ככה ישר מחתנים אותו ומעיפים אותו מהבית

בגדול אני יכול להגיד שגם כיום ממרומי גילי (38.5) אני עדיין לא ממש מרגיש מוכן לגדל ילדים אבל עושה את כל המאמצים בשביל לשרוד את זה
יש לנו ילד בן שלוש וחצי עם עיקוב קל בהתפתחות שמתבטא חלקית במוטוריקה גסה\עדינה ובעיקוב בדיבור ויש ימים שזה סיוט להיות לידו אבל זה שווה את זה לפעמים כשהוא עושה\מגמגם איזה משהו מצחיק ..

 

[Puskas]

הודעה יפה

מזדהה מאוד עם אהבה ללא פשרות ושבכל קושי יש גם רגעי נחת שבהם אתה שמח שהבאת ילד.

 

[Puskas]

אני הייתי ילד טוב כל החיים

לא הייתה לא תקופת מרד ולא נעליים.. הייתי תלמיד חרא אבל זה כבר משהו אחר.. לא הייתי חוצפן, אלים או חסר נימוסים אף פעם.
אז לא כל ילד עובר תקופת התבגרות סוערת.. וחוץ מזה שברור שמי שאומר שהוא רוצה ילדים מוכן גם לקושי הזה..
זה קשה לגדל תינוק שבוכה בלילות או שחולה כל שני וחמישי, זה קשה לגדל מתבגר אם הוא תופס שנים קשות של פוזה,
זה קשה לגדל חייל כשאתה חושש עליו כל פעם שהוא נוסע לבסיס..
הכל קשה, הכל כרוך בדאגה מתמדת אבל זה חלק מהקטע מן הסתם.

 

[Cade Foster]

לא, זה ממש לא ״ברור״

יש מספיק אנשים שחושבים שהם מוכנים להכל ולא באמת יודעים במה זה כרוך.