בואנוס דיאס... סקר חדש

[רותי ב.]

בואנוס דיאס... ../images/Emo26.gif סקר חדש

(פרימרו) בפורום: איך הגעתי לפורום? 1. חבר/ה (וירטואלי או אמיתי) סיפר/ לי בע"פ, בצ´ט, או בדרך אחרת 2. בדקתי ברשימת הפורומים של תפוז, והסימן * חדש * משך את תשומת ליבי 3. ראיתי במקרה את שם הפורום בהודעות האחרונות 4. חיפשתי במנועי חיפוש מילים קשורים לפורום (לדינו, ספניולית, Ladino וכו´) 5. בדרך אחרת (אנא פרט על גבי הפורום). בבקשה, תגיבו על הסקר, אפשר לכתוב גם כאן אין הגעתם לפורום. מעניין אותי בעיקר כמה אנשים הגיעו דרך רשימת הפורומים (האפשרות השניה), היות ובזמן הקרוב, אולי היום, אולי עוד מספר ימים, הסימן לפורום חדש יוסר. אם באמת סעיף 5 נכון לגביכם, אנא ציינו איך. ובכל מקרה, ברוכים הבאים לכולכם. אני שמחה על כל אחד שפה.

 

[רותי ב.]

../images/Emo62.gif עוד משהו,

תרגמתי עוד מאמר די כללי על הלדינו, ובערב אשים אותו פה, וגם במאמרים, (בלי נדר). אבל מצאתי גם אתר מדהים, ללימוד השפה, המסורת, המנהגים (אמממ, גם באנגלית). מקווה שבזמן הקרוב אשים לינק לאתר הזה.

 

[רותי ב.]

האתר המעולה !!!! (לצערי באנגלית)

על השפה, המקורות, ההיסטוריה, ואין סוף חומר. יש להם שם מדיניות רצינית וקשוחה ביותר בנוגע לזכויות יוצרים, בקשה מפורשת שלא להעתיק שום חומר מהאתר הזה, או לצלם, או להדפיס, ועוד..., ביקשתי את רשותם לתרגם מעט מכל הטוב המופיע בו, ומקווה לקבל אישור לכך. בינתיים, כדאי לעיין בחומר שהם מציאים.

להלן

 

[רותי ב.]

אני סימנתי את

מספר 5, "לחץ פיזי מתון" על ההנהלה.

ואתם?

 

[חונה לרגע]

מספר 5

יחסי ציבור שלך רותי... באמצעות פורום נוסטלגיה. קאל דיו טנ בנדיצ´ה רותי (שאלוהים יברכך).

 

[רותי ב.]

../images/Emo20.gif תרגום המאמר של

לורנס ג´ופה נכנס למאמרים. Ladino: Juaeo-Spanish , רשם: Lawrence Joffe מה שאידיש היתה ליהודים האשכנזים, הלדינו היתה ליהודי ספרד של ימי הביניים, ולצאצאיהם, הספרדים האמיתיים. השפה ידועה גם בשם Judesco או Judaeo-Spanish. לדינו התחילה כספרדית עתיקה, אך פיתחה במהירות חיים משל עצמה. 10 דברים על הלדינו 1. התבנית הבסיסית של הלדינו היא ספרדית קסטיליאנית עתיקה מאד. למרות זאת, היא שומרת על האותיות f ו- g, כאשר בספרד משתמשים ב- h, והיא גם כוללת תוספות בעברית, ארמית, צרפתית וערבית. 2. לאחר שהיהודים התפזרו מספרד הנוצרית ב- 1492, נוספו ללדינו מילים חדשות (בטורקית, יוונית וסלבית) מהמדינות ה´מארחות´ של האימפריה העותמאנית היכן שהיהודים התיישבו. יהודי אמסטרדם ´לקחו´ את הלדינו אל מעבר לתעלה לאנגליה של המאה ה- 17, אבל רק מעטים מיהודי בריטניה עדיין זוכרים את השפה. 3. הלדינו נכתבה באותיות עבריות, כמו מרבית שפות הדיבור של היהודים. אולם שלא כמו בעברית עצמה, לדינו לעיתים קרובים משתמשת בעיצורים (לעיתים שלושה ברציפות) כדי להבליט את התנועה הזרה של הספרדית. 4. לדינו ידועה גם בשמות אחרים: Judaeo-Spanish, Sephardic, Judezmo (בעיקר מדוברת), Haquitiya (בצפון מרוקו), Dzudio ו- La-az או Lo-ez. 5. כנוהג, לדינו שימשה לימי החול, לעומת עברית ששימשה למטרות דת. לדוגמא, רומנסות ספרדיות (בלדות אלגוריות) תובלו בחרוזים ´קדושים´ בעברית, אך בביטויים ´גסים´ (עממיים?) יותר בלדינו. 6. אחדות מהיצירות הגדולות ביותר בעלות משמעות דתית בלדינו ´תובלו´ בחרוזים ´עממיים´. Coplas de Yonef (Song of Joseph), נרשם ב- 1732 על ידי Abraham de Toledo, היו אלה סיפורים מקראיים יפים, שהכילו חומרים מהמסורת ומהאגדה. 7. היצירה החשובה ביותר בלדינו נרשמה על ידי Rabbi Yaacov Kuli, Me-am Lo-ez (ציטוט ממזמור 114). העותק הראשון של יצירה רבת-היקף זו בפירוש המקרא הופיע באיסטנבול, ב- 1730, והיצירה הושלמה כ- 150 שנים מאוחר יותר. 8. במקדוניה וביוגוסלביה היתה תרבות לדינו עממית ותוססת, אך השואה הנאצית השמידה הן את התרבות והן את אלו שעסקו בה. 9. לדינו עדיין נכתבת ופעילה בטורקיה המודרנית. שני כתבי עת, La Buena Esperansa ו- La Puerta daw Oriente הופיעו באיזמיר ב- 1843 . איסטנבול עדיין מתפארת בעיתון בלדינו, שנקרא Salom (שלום). ב- 1980 היו בטורקיה כ- 8,000 דוברי לדינו שזו להם שפת אם (בקרב 26,000 היהודים ששם). 10. בין 50,000 ל-80,000 יהודים מבינים לדינו בימים אלו בישראל, אך מעטים מהם דוברים במומחיות את השפה. אבנר פרץ, יו"ר המכון ללדינו במעלה אדומים אוסף יצירות בלדינו, ומתעד את השפה המדוברת, בטרם זו תעלם לחלוטין. בינתיים, ברדיו הישראלי משדרים בלדינו, ואוספים שירי עם בשפה. הדוברים המקומיים של לדינו הולכים ופוחתים, למרבה הצער. למרות זאת, התחיה הלא צפויה של המוסיקה המסורתית הספרדית, ובמיוחד הרומנסות, הן בישראל והן בתפוצות, הערו דם חדש בעורקי השפה המקסימה ומעוררת הזכרונות הזו. מר לורנס ג´ופה נתן הסכמתו לתרגום.