בואנוס...מדיו דיאס....
- פותח הנושא מאדם רוזה
- פורסם בתאריך
וסליחה מראש על הטעויות....
אביה און ריי קי תיניאה טרס איז´אס. און דיה לה-דיו לה גאנה די דימנדאלדאס קוואנטו לו קראן ביאן. אדיו, דישו לה פרימרה, יו ט-קרו ביאן קומו לאס פרלאס אי לוס דיאמנטאס. יו, דישו לה סיגונדה, טי-קרו ביאן... קומו לאס רופאס די סדה. (משי). וינו לה צ´יקיטיקה אי לה-דישו: יו תיקרו קומו אל סאל. איל ריי סי נרוו. "קומו לה סאל" אי לה מנדו די-סו קאזה. אסטה איז´ה, מיסכניקה, קוואלו וה-אזר? סי פואה די אונה קאזה א-ל-אוטרה, א-אזאר לאואדוס א-ל-ג´נטה, אי אונה וואס קוונדו סטובו אין אונה ´מסעדה´ וינו איל איז´ו די-איל ריי. אי סי-אנאמורו די-איה. אי לי-דישו: "טו נו-מי-סטאס פארסיאנדו איז´ה די-ג´נטה פובראס." אי איה נו-לי-דישו נאדה. טנטו סי-נמורו די-איה קי סי קאזארון, אי יא-טיניאן איז´ו, אי איה לי-דישו: "יו סו איז´ה די-איל-ריי", אי לי קונטו טודו. לי-דישו אי מרידו: אגורה וואמוס יאמאר אל-ריי, טו פאדרה. איל פאדרה די אל, קי ארה טמביין ריי, אקומונדו מוי בואנס קומידאס, אי דימנדו די-לוס "טבחים" קי נו מתאן סאל א-לאס קומידאס. וינו סו´-פאדרה, אי ריי, סי אסינטו, גוסטו אסטה קומידה, גוסטו לה-אוטרה, אי נו פואדו קומר. טודו סטה סין סאל. לי דישו איל איז´ו די-איל ריי: "דיקה נו-סטאס קומינדו?" "נו-סה", דישו איל אוטרו ריי, "לה-מאס מז´ור קוזה מאנקה א-ל-קומידה" "אי-קוואלה אס לה מאס מיז´ור קוזה" לי דמנדו איל איז´ו. "לה סאל", דישו איל ריי. "סי אס אנסינה", לי דישו איל איז´ו דיל ריי, די-קה איצ´אטס א-טו-איז´יקה, קי ט-דישו קי ט-קרי קומו לה סאל?" אקל פונטו איל ריי סי-קיז´ו מאטאר, קי סי-אקודרו קומו לה ארונצ´ו א-סו איז´יקה, קי לי דישו קי לו-קארי קומה סאל, אי דישו: "קומו לה-איצ´י א-מי איז´ה, קומו לה איצ´י, אי איה טנטו מונצ´ו מי-קרייה." לי דישו איל איז´ו דיל ריי: "אגורה טי-לה- וו טריאר". ווינו לה-איז´ה, אי איל ריי לה אברסיו אי לה ביזו, אי לה דישו: "טו סוס לה מאס קרידה איז´ה מיאה". פורקה סין סאל נו-סי-פואדי ביוור.
אביה און ריי קי תיניאה טרס איז´אס. און דיה לה-דיו לה גאנה די דימנדאלדאס קוואנטו לו קראן ביאן. אדיו, דישו לה פרימרה, יו ט-קרו ביאן קומו לאס פרלאס אי לוס דיאמנטאס. יו, דישו לה סיגונדה, טי-קרו ביאן... קומו לאס רופאס די סדה. (משי). וינו לה צ´יקיטיקה אי לה-דישו: יו תיקרו קומו אל סאל. איל ריי סי נרוו. "קומו לה סאל" אי לה מנדו די-סו קאזה. אסטה איז´ה, מיסכניקה, קוואלו וה-אזר? סי פואה די אונה קאזה א-ל-אוטרה, א-אזאר לאואדוס א-ל-ג´נטה, אי אונה וואס קוונדו סטובו אין אונה ´מסעדה´ וינו איל איז´ו די-איל ריי. אי סי-אנאמורו די-איה. אי לי-דישו: "טו נו-מי-סטאס פארסיאנדו איז´ה די-ג´נטה פובראס." אי איה נו-לי-דישו נאדה. טנטו סי-נמורו די-איה קי סי קאזארון, אי יא-טיניאן איז´ו, אי איה לי-דישו: "יו סו איז´ה די-איל-ריי", אי לי קונטו טודו. לי-דישו אי מרידו: אגורה וואמוס יאמאר אל-ריי, טו פאדרה. איל פאדרה די אל, קי ארה טמביין ריי, אקומונדו מוי בואנס קומידאס, אי דימנדו די-לוס "טבחים" קי נו מתאן סאל א-לאס קומידאס. וינו סו´-פאדרה, אי ריי, סי אסינטו, גוסטו אסטה קומידה, גוסטו לה-אוטרה, אי נו פואדו קומר. טודו סטה סין סאל. לי דישו איל איז´ו די-איל ריי: "דיקה נו-סטאס קומינדו?" "נו-סה", דישו איל אוטרו ריי, "לה-מאס מז´ור קוזה מאנקה א-ל-קומידה" "אי-קוואלה אס לה מאס מיז´ור קוזה" לי דמנדו איל איז´ו. "לה סאל", דישו איל ריי. "סי אס אנסינה", לי דישו איל איז´ו דיל ריי, די-קה איצ´אטס א-טו-איז´יקה, קי ט-דישו קי ט-קרי קומו לה סאל?" אקל פונטו איל ריי סי-קיז´ו מאטאר, קי סי-אקודרו קומו לה ארונצ´ו א-סו איז´יקה, קי לי דישו קי לו-קארי קומה סאל, אי דישו: "קומו לה-איצ´י א-מי איז´ה, קומו לה איצ´י, אי איה טנטו מונצ´ו מי-קרייה." לי דישו איל איז´ו דיל ריי: "אגורה טי-לה- וו טריאר". ווינו לה-איז´ה, אי איל ריי לה אברסיו אי לה ביזו, אי לה דישו: "טו סוס לה מאס קרידה איז´ה מיאה". פורקה סין סאל נו-סי-פואדי ביוור.
טוב, עכשיו תרגום
זה הסיפור על המלך שהיו לו שלוש בנות. יום אחד התחשק לו לשאול אותן כמה הן אוהבות אותו. אמרה הראשונה: כמו פנינים ויהלומים. אמרה השניה, כמו בד משי יקר. באה הקטנה ואמרה: "כמו מלח". "כמו מלח" התרגז המלך, וגירש אותה מן הבית. מה תעשה? הלכה מבית לבית לכבש בשביל אנשים, ופעם אחת בזמן שהיתה במסעדה נכנס לשם בין מלך, והתאהב בה. אמר לה: "את לא נראית בת עניים", והיא לא ענתה לו. כל כך אהב אותה, עד שנשא לה ונולד להם ילד. יום אחד אמרה לו: "אני ביתו של מלך, וככה וככה קרה לי". אמר לה: נזמין את אביך לבקר. אביו של הבעל, שגם הוא היה מלך, ביקש שיכינו לאורחים מטעמים ותבשילים טובים, וביקש שלא ישימו בהם מלח כלל. בא המלך, טעם מתבשיל זה, ומהאחר, ולא אכל.
זה הסיפור על המלך שהיו לו שלוש בנות. יום אחד התחשק לו לשאול אותן כמה הן אוהבות אותו. אמרה הראשונה: כמו פנינים ויהלומים. אמרה השניה, כמו בד משי יקר. באה הקטנה ואמרה: "כמו מלח". "כמו מלח" התרגז המלך, וגירש אותה מן הבית. מה תעשה? הלכה מבית לבית לכבש בשביל אנשים, ופעם אחת בזמן שהיתה במסעדה נכנס לשם בין מלך, והתאהב בה. אמר לה: "את לא נראית בת עניים", והיא לא ענתה לו. כל כך אהב אותה, עד שנשא לה ונולד להם ילד. יום אחד אמרה לו: "אני ביתו של מלך, וככה וככה קרה לי". אמר לה: נזמין את אביך לבקר. אביו של הבעל, שגם הוא היה מלך, ביקש שיכינו לאורחים מטעמים ותבשילים טובים, וביקש שלא ישימו בהם מלח כלל. בא המלך, טעם מתבשיל זה, ומהאחר, ולא אכל.
למה אתה לא אוכל? שאל אותו בן
המלך. "חסר בו הדבר הטוב ביותר", השיב המלך. ומהו הדבר הטוב ביותר" שאל בן המלך. "מלח", השיב המלך. "אם כך, למה גרשת את בתך, כאשר אמרה שהיא אוהבת אותך כמו מלח?", שאל בן המלך. באותו הרגע רצה המלך לשים קץ לחייו, ואמר: איך יכולתי לזרוק אותה, היא אהבה אותי מאד. אמר לו בן המלך: אביא לך אותה. באה הבת, והמלך חיבק אותה ונישק אותה, ואמר לה: "את בתי האהובה ביותר".
המלך. "חסר בו הדבר הטוב ביותר", השיב המלך. ומהו הדבר הטוב ביותר" שאל בן המלך. "מלח", השיב המלך. "אם כך, למה גרשת את בתך, כאשר אמרה שהיא אוהבת אותך כמו מלח?", שאל בן המלך. באותו הרגע רצה המלך לשים קץ לחייו, ואמר: איך יכולתי לזרוק אותה, היא אהבה אותי מאד. אמר לו בן המלך: אביא לך אותה. באה הבת, והמלך חיבק אותה ונישק אותה, ואמר לה: "את בתי האהובה ביותר".
רותי´קה......בואנו כנו לדישו...../images/Emo67.gif
כומו אל בואן קאגר.... יש גם בדיחה כזו שהבת אומרת לאביה שהיא אוהבת אתו כמו אל בואן קאגר(כמו יציאה טובה בשרותים) וכשהוא נעלב ומגרשה... האם הנבוכה יושבת עם חברתה בפתח השרותים וחוסמת המעבר לשרותים וכשזה רוצה להיתפנות מתבייש לבקש מהן לזוז ומחכה עד לבוא הערב שאולי החברה תלך ואז אישתו תועיל בטובה לפנות את השרותים כשזו לא הלכה..מתפוצץ המלך ונותן טיסה לשרותים כשבדרך מפיל את שתיהן ולאחר שהירגיש הקלה רבה ביטנו.....שאלה אישתו לפשר ההיתפרצות .. אז הוא אמר שאין כמו יציאה טובה ואז היא באה עליו בטוענה על ביתו שגירש.........כמו אל בואן קאגר....... דקה ארונז´ן אסטוס רייס אטוסוס????
כומו אל בואן קאגר.... יש גם בדיחה כזו שהבת אומרת לאביה שהיא אוהבת אתו כמו אל בואן קאגר(כמו יציאה טובה בשרותים) וכשהוא נעלב ומגרשה... האם הנבוכה יושבת עם חברתה בפתח השרותים וחוסמת המעבר לשרותים וכשזה רוצה להיתפנות מתבייש לבקש מהן לזוז ומחכה עד לבוא הערב שאולי החברה תלך ואז אישתו תועיל בטובה לפנות את השרותים כשזו לא הלכה..מתפוצץ המלך ונותן טיסה לשרותים כשבדרך מפיל את שתיהן ולאחר שהירגיש הקלה רבה ביטנו.....שאלה אישתו לפשר ההיתפרצות .. אז הוא אמר שאין כמו יציאה טובה ואז היא באה עליו בטוענה על ביתו שגירש.........כמו אל בואן קאגר....... דקה ארונז´ן אסטוס רייס אטוסוס????
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.