"בובות"

"בובות"

הילד שלי (בן 3.5) כבר תקופה אחרוכה שמדבר על בובות (שדומות לבובות בחלונות ראווה), הוא קורה להם "בובות מהקניון". בשנה האחרונה הוא נבהל מס' פעמים כשנכנס לחדר שלו (ואני מתכוונת לצרחות של ממש- שהוא רואה בובה). עם הזמן הסברתי לו שבובות יש רק בקניון, אבל בכל זאת הוא מעדיף לפתוח את האור כ הדרך על לחדר שלו (או לכל חדר אחר וגם מבקש להרדם עם אור). לאחרונה התופעה פחתה משמעותית (עיניין האור נשאר). יכול להיות שהוא רואה "בובה" ופשוט לא משתף אותי? (כי הוא שואל אותי באופן שנה: "נכון שאין בובה בבית?") ואני תמיד עונה שלא ולא מעודדת את העיניין הזה. ושנית, לפעמים הוא ממציא מילה (כלומר שם נוסף לצלחת או מיטה וכו'), שם שאני מעולם לא שמעתי, נשמע כמו שפה לא נודעת... האם התופעה מוכרת? תודה.
 
../images/Emo24.gifברוכה הבאה../images/Emo23.gif

זה מאוד אופייני שבגיל של בנך המקסים ילדים יכולים לבטא ולספר על אנרגיות וישויות שהם רואים. אצל בנך זה "בובות" אצל אחרים זה דמויות אחרות. אני מאמינה שהילד הבחין בנוכחות של ישות כלשהי שלא ממש היתה נעימה לו. אל תחששי, היא לא יכולה להזיק לו!!! טוב את עושה שאת זורמת איתו, שומעת לו מקבלת את דבריו ונותנת לו אלטרנטיבות ארציות להתמודד עם הישויות הללו.
לילד יש דמיון עשיר ומפותח, זו מתנה נפלאה!!! תזרמי איתו, את עשויה להרוויח מכך
 

angelitush1

New member
בובות..

חרצית יקרה.. אני מניחה שאם העלית את הדברים דווקא פה זה סימן שאת נוטה לקבל הסברים רוחניים לתופעה. כפי שטליה הסבירה לך... יש אפשרות שאכן הוא רואה ישויות או דמויות לא פיזיות כאלה ואחרות. ברגע שהוא מספר....התגובה שלך היא החשובה באותו הרגע. שאלי שאלות כמו... מה התחושות שלך??? אתה פוחד?? במידה ויגיד שהוא מפחד תנחי אותו לומר בקול לכו מפה ותתטעי בו את האמונה שברגע שהוא פוקד עליהם לעזוב זה אכן מה שקורה. היום למשל,בני בן הארבע שיחק איתי בסלון.. זה היה אחרי שבני הגדול יותר ביקש ממני לקרוא לו אליי כי הוא הציק לו.. אז קראתי לו ואמרתי לו שאני עצובה כי אין לי חברים.... אז הוא אמר שהוא יהיה החבר שלי..וצחקנו ושיחקנו.. באיזשהו שלב הוא אמר..גם חברים שלי יהיו חברים שלך אל תהיי עצובה.. אמרתי לו..מי החברים שלך?? הוא אמר..חבר 1 חבר 2 וחבר3.. אמרתי לו...מה זה??אין להם שמות???? הוא אמר..לא..אין להם..הם עוד לא נולדו. אזזזזז יש לו חברים שעדיין לא נולדו...ואני בסדר עם זה.....
 
../images/Emo24.gifנאווש הנהדרת,יש לך ילד מלאכי

ואת צודקת כל כך לפעמים אנחנו לא מודעים לעוצמה שיש במילים שלנו... פשוט להגות ולהגיד וזה בורא עולם ומלואו!!! וכך גם יוצר הגנה
 

d s d s

New member
מסכימה עם מה שכתבו מעליי../images/Emo204.gif

הכי חשוב זה להקשיב להם ולתת להם את המקום לדבר על זה
 
אתה יודע הכי טוב כי אתה הוא זה שרואה וחש

שלום לך חרצית
המשפט בנושא הוא הדבר הנכון עבורך- להביע תמיכה. להראות שאת מבינה, ליצור עבורו הזדמנות לשתף ולגרום לו להבין שכאשר יש "בובות" שאינו אוהב- להגיד להם ללכת. ילדך הוא ילד נבון שניחן ביכולת ראייה על חושית. הבובות אגב יכולות להיות ישויות שונות.
 
תודה על כל התשובות ../images/Emo141.gif

זה בדיוק מה שאני לא מצליחה להבין (ואני עומדת להשתגע מזה!), אומנם כל העיניין המיסטי- זה ממני והלאה, אבל בגלל שאני כ"כ מכבדת ואוהבת את הבן שלי (הוא תמצית האושר שלי), על כן אני מנסה להבין באמצעות הפורום הזה. איזה ישויות הוא יכול לראות? ואיך בכלל הוא רואה אותם? כמו ערפילית? מה המשמעות של ראיה על חושית? במה היא יכולה לסייע לו? הוא עושה אנלוגיה מדוייקת ל"בובות של הקניון" ומבקש שאדליק כל הזמן אור, משמע הוא רואה אותם בחושך. יכול להיות שאלו פנטזיות? (כלומר שהבובות מפחידות אותו בקניון אז אוטומטית הוא מדמיין אותם בחושך?). פעם הוא ממש צרח בחדר שיש שם מישהו ואני קפאתי על מקומי.
 
../images/Emo23.gifהעולם שלנו מכיל ישויות, מלאכים ועוד

ולא תמיד ניתן לראות אותם במלוא הדרם... לפעמים רק מרגישים בנוכחותם או שנוכחותם באה להכרתינו במחשבה, כלומר אנו ממש מודעים להמצאותם. לפעמים רואים כמו הילה זוהרת וכשרוצים להתמקד בה היא נעלמת כמו תעתוע ראיה... לפעמים רואים נקודת אור זוהרת ומרצדת. לפעמים רק שומעים אותם ולפעמים מריחים אותם.... היכולות העל חושיות באות לידיי ביטוי בכמה חושים שלנו ולפעמים רק באחד מהם. הישויות הן ישויות אור שנמצאות במיימד אחר מזה שלנו הפיזי ולפעמים הן יכולות להיות רוחות של נפטרים שבאות לבקר או שהן נתקעו בים המיימדים ולא המשיכו הלאה .... מה שחשוב לדעת הוא שאנחנו במיימד הפיזי שלנו יש לנו את היכולת להפסיק את הקשר הזה איתם אם הקשר לא נעים לנו. וכמו שמלאכיתוש אמרה צריך לפקוד עליהם להסתלק. ראיה על חושית היא בעצם החוש השישי שלנו, או העין השלישית (אם מוכר לך המושג) ובעמצאותה ניתן לתקשר עם העולם שמעבר. במה יכולה ראייה על חושית לעזור?.... נראה לי שכדאי לפתוח לזה נושא חדש לדיון...
 
תשובות...

סביר להניח שהבן שלך הגיע אליך כדי לפתח בך את הנכונות לעניין המיסטי..
. בכל מקרה, ניתן לראות סוגים שונים של יישויות, וכן, מרבית הילדים עושים ה"אנשה". אצל הבן שלי (5), שנים זה היה "עכברים"(אין לי מושג למה- אני אישית לא רואה אותם) ועכשיו זה הפך ל"חתולים". אני הייתי ממש חשה כאילו יש בנאדם בחדר (ויכול להיות שזה מה שהוא חווה, אבל בגלל שאין לו יכולת להתבטא יותר טוב, והוא יודע שאלו לא בני אדם- הוא קורא להם בובות מהקניון). לגבי האור- עם ובלי קשר, זה הגיל. מאוד אופייני. גם אצלי יש אור קטן בחדר שלהם (עד שהם ישנים שינה עמוקה ואז אני משאירה אור במסדרון). זה יכול להיות פשוט פחד מחושך (ופחות העניין של רואה אותם בחושך). וזה בהחלט יכול להיות גם פנטזיות. בגיל הזה, העולמות כל כך מעורבבים, שאולי לעולם לא תדעי. מה שחשוב זה, שתזרמי איתו. תתייחסי אל דבריו כאל אמת ולא כאל שגיון ותתני לו כלים להתמודד עם הפחד. דרך אחת לדעת אם הבובות בקניון מפחידות אותו, זה לראות את התגובות שלו לבובות האמיתיות. איך הוא מגיב אליהן, כשאתם בקניון. ולגבי המילים שהוא אומר- תרשמי אותם במחברת! יום אחד, הוא או מישהו אחר, יידע לפרש את זה! זה אוצר. המון בהצלחה. יעל
 
יעל שלום

תודה על תשובתך. היום הוא הלך לישון איתנו, הוא אמר שכאשר הוא עוצם עינים הוא רואה את הבובות, לכן הוא ביקש שוב לפתוח את האור ורק ככה הוא ירדם. הפעם תחקרתי: הוא רואה בובות מעל המראה, הם עומדים עם ידיים קדימה (הוא הדגים לי שהידים שלהם ישרות קדימה בתנועה עולה ויורדת). איזה פחד!! איזה פנטזיות יש לו... ברגע הזה הפסקתי את "התחקיר" איתו, בעלי ואני הסברנו לו שבבית אין בובות ושאנחנו שומרים עליו והוא נרדם. הרבה יותר קל לי לקבל שאלו פנטזיות, אעשה את הניסוי ואעמוד איתו מול בובה בקניון כדי להבין את הרגשות שלו. אני מקווה שזה יעבור לו בהקדם. אני באמת מצטערת שאני לא כ"כ פתוחה בתחום המיסטי. ונורא קשה לי לקבל את התיאורים שלו (והוא סה"כ בן 3 וחמישה חודשים!)
 
אל תצטערי!

ממש לא! זה בסדר גמור והגיוני לגמרי (גם אני, לפני 10 שנים, הייתי אומרת שזה הכל שטויות. ילדים באים לעולם, בין היתר, כדי ללמד אותנו ההורים. זה בדיוק מה שהוא עושה בגילו הצעיר (כמה מקסים!). תשאלי אותו, איך, לדעתו אפשר "לגרש" את הבובות (מכיוון שהוא רואה אותם, אז הוא בטח יודע גם איך אפשר לגרום להם ללכת). גם אם זה פנטזיות, שזה הגיוני לחלוטין, עדיין צריך ללכת עם הילד ולא נגד החוויה שלו. דרך מעצימה אחת, היא לתת כלים לילד להתמודד (כמו, למשל, לשאול אותו מה לעשות כנגד הבובות). דרך נוספת, אם לא תיהיה לו תשובה, את יכולה לקחת אותו לחנות מיסטיקה שיקנה אבן שתגן עליו (תני לו לבחור). ילדים מאוד אוהבים אבנים (הקטנה שלי- 1.10 "מתה" עליהם) וזה מרגיע. כשאת הולכת איתו, בסופו של דבר יהיה לו קל יותר להתמודד ולהסתדר. אני זוכרת את עצמי גם בגיל 12 מרגישה "מפלצות" בחושך. לי לא היה עם מי לדבר. כך שאת וגם הבן שלי בני מזל מאוד גדול!
 
תודה על תשובתך... ../images/Emo13.gif

הוא מצא מס' אבנים ששמרתי לפני הלידה ומאז הוא "דבוק" אלהם משום מה
. משחק איתם ומחביא אותם אצלו. תודה על כל התשובות.
 
שלום חרצית (ושלום לכולם- חדשה בפורום)

אצלי זה התחיל בגיל 6. החוויה הראשונה שלי לא הייתה של בובות אלא של צל שחור שעומד מולי גבוה יותר מבן אדם גבוה. האמת, עד היום אני לא יכולה לישון בחושך מוחלט. במהלך השנים אחר כך ההופעות של היישויות השונות החלו להשתנות והופיעו בצורות שונות. היום, אני לא מפחדת להפך, חלקם גם אם הם מופיעים בצורה לא נעימה באים לשם מטרה מסויימת ואסור להתעלם מהם. יכול להיות שהילד שלך הוא פשוט ילד, את צריכה לקחת את זה בחשבון. ילדים מדמיינים דברים במיוחד בגיל של הילד שלך. אבל כן, בגילאים מוקדמים מאוד יש להם יכולת הרבה יותר גדולה לקלוט את מה שמעבר. את צריכה לשאול אותו מה הבובה עושה ולהסביר לו שלא משנה כמה היא נראית לו מפחידה היא לא יכולה לפגוע בו, שום דבר לא יכול לפגוע בו מפני שאת איתו. כשהוא אומר מילים לא מובנות, תשאלי אותו למה הוא אומר דווקא את המילים האילו? מה המשמעות שלהם? מאיפה הוא שמע אותם. תהיי רגישה אליו. במידה ונושא הופעת הבובות ממשיך, הייתי ממליצה (זה לא יכול להזיק) בפעם הבאה שאת עושה ספונג'ה להוסיף חצי כוס מלח לדלי. אפשר גם לשים בפינה השמאלית ביותר של הבית כוס מים מלאה כמעט עד הסוף (אבל בגלל הילד, הייתי הולכת על המלח...) בכל מקרה, אם יש לך עוד שאלות בנושא אשמח לעזור, קחי את זה בקלות, גם אם הוא רואה יישויות הן באמת לא יכולות לפגוע בו.
 
../images/Emo24.gifהיי ברוכה הבאה../images/Emo23.gif../images/Emo140.gif

שמחה לראותך כאן
תודה על השיתוף האישי
אני יודעת שכל סיפור כזב גורם להרגיש שזה בסדר... וזה קורה לכולם... לדעתי, את כל מי שתשאלי יספר לך שבילדותו היה משהן/דמות שהפחידה אותו או סיקרנה אותו. תודה על העיצות!!!
טליה
 
משפט יפה, אהבתי../images/Emo23.gif

וזה מתקשר להרבה תחומים בחיים.... אי אפשר להתווכח עם תחושות.... אי אפשר להתווכח על זווית הראיה. חשוב כל כך לדעת לקבל ולהבין גם אם זה נשמע מוזר...
 
למעלה