בוב דילן והדת
איזה נושא רגיש ליהודים כמונו, בוב דילן והדת. בכל זאת, בחור למשפחה יהודית בארה"ב, שלא ממש שמר על השורשים היהודיים שלו שלו לאורך השנים, עבר מצד לצד ורק לאחר התנסות בנצרות חזר (בערך) לחיק היהדות. אני לא יודע הרבה על הקשר שבין דילן לאלוהים ולדת של תחילת שנות השישים, אם בכלל היה קיים. אלוהים אומנם מוזכר לא פעם בשיריו, לדוגמה ב"With God on Our sid"e, אבל כאן לא ממש בגישה חיובית, אלא יותר צינית, לאורך כל השיר ובסופו: "If God's on our side he'll stop the next war"... גם בMasters of War דילן כותב על ישו. נטייתו לדת מוזכרת גם ב Highway 61 Revisited, שם "מספר" דילן את סיפור עקדת יצחק, ומתאר שיח בין אברהם לאלוהים. אין ספק שדילן קרא בתנ"ך ובברית החדשה והושפע מהטקסטים. אבל מתי בדיוק הוא התחיל להיות מושפע באופן אישי, בנוגע לאורח חייו ואמונתו, מהטקסטים על ישו? המפנה התחיל כבר בסוף שנות ה60, ולאורך שנות ה70 עד השיא הידוע של ההתנצרות. דילן ממשיך לבטא את נושא הדת בשיריו: בForever young הוא שר: "May God bless and keep you always", ובJoey הוא מזכיר שאולי אלוהים עוד יעניש את הרעים: " And someday if God's in heaven overlookin' His preserve I know the men that shot him down will get what they deserve." "Bob Dylan pioneered the message song; he remains at its forefront. He asks metaphysical questions and tries to give some answers, which are less than Christian. But he has affected many young people and continues to do so. We need to understand what kind of spiritual guidance he gives." (מתוך מאמר בעיתון נוצרי, דצמבר 76). נכון, מדובר לפני ההתנצרות הרשמית, אבל הריח כבר באוויר: דילן, שציטט את התנ"ך, דיבר על אלוהים ועל ישו לאורך השנים – הולך ומתקרב לדת. בקרוב זה יתבטא גם באלבומים, שירים, וכן- גם בהכרזות רשמיות: ב78' הודיע דילן שהוא נולד מחדש, הפעם כנוצרי. כהמשך ישיר להכרזת ההתנצרות, רכבת איטית באה ב79'. דילן הוציא לעולם אלבום רוק נחמד (עם מארק נופלר ופיט ווית'רס מדייר סטרייטס) שמתבסס על השראתו מהדת ועל ההתקרבות לנצרות. בניגוד לחששות, שההתקרבות לדת תעשה למוזיקה שלו רע, דילן הוציא אלבום מופת שהקהל והמבקרים אהבו. בלי יותר מדיי הטפות דילן מצליח לרגש ולעניין גם מעריצים חסרי עניין בישו; אבל לא לדאוג, זה לא אומר שדילן שמר את המילים לעצמו. את שאר הביקורת על האלבום אני אוותר, הנה כתבה במומה. "Well, it may be the devil or it may be the Lord, but you're gonna have to serve somebody." "ישו בא ושם את היד שלו עליי... זה היה משהו פיזי... הרגשתי את זה... כל הגוף שלי רעד... תהילת האל היממה אותי ולקחה אותי אליה... ללכת עם ישו זה לא טיול, אבל זה הטיול היחידי שיש..." (בוב דילן, אוהיו, 1980) נכון, דילן עוד לא עוזב את הדת. באלבום Saved (80') הוא ממשיך את הקו של האלבום הקודם. אלא מה, עם אלבום קצת פחות מוצלח. המבקרים לא אהבו, ההטפות לדת הלכו וגברו, והקהל הממוצע, החילוני, לא היה יכול למצוא נקודת הזדהות עם דילן החדש. לעומת זאת, דילן עצמו כותב " My faith keeps me alive", וגם קצת הולך רחוק בAre you ready כשהוא מדבר כבר על ביאת המשיח: "Are you ready to meet Jesus?" ודואג להפחיד את השומעים בהטפות: "Have you decided whether you want to be In heaven or in hell?" אכן, לא פלא שרוב המאזינים התרחקו מהאלבום. אבל דילן לא ידוע כמי שמתייאש, והאלבום הבא הולך לעסוק בדיוק באותו נושא: דת. Shot of Love, שיצא ב81' הוא אלבום הרבה יותר רך מקודמו. הפעם לא כל האלבום מוקדש לאלוהים, ודילן חוזר להבעה הניחוחה שלו. פחות מטיף נוצרי, ויותר בחור נחמד שמחפש את עצמו בתוך הדת והשמרנות. האלבום גם מכיל את השיר Lenny Bruce, אותו אחד שאמר פעם "הרבה אנשים עזבו את הדת וחזרו לאלוהים" (השיר מוקדש לקומיקאי לני ברוס, אחד המוכשרים בתולדות אמריקה, אבל הוא כבר שווה מאמר משלו...). האלבום גם מכיל בתוכו טקסטים דתיים למדיי. השיר Property of Jesus הוא רק דוגמה אחת: "He's the property of Jesus Resent him to the bone You got something better You've got a heart of stone" ב82' דילן קצת נעלם, ונפוצות שמועות על כך שהוא עזב את הנצרות והתקרב בחזרה ליהדות לאחר שדילן ביקר בישראל, ואפילו קשר קשרים עם חסדי הרבי מילובביץ'. האלבום הבא, Infidels מ83' גם כולל מוטיבים דתיים, בשיר Jokerman. אבל האלבום גם מסמל את החזרה ליהדות, בזכות השיר Neighborhood Bully שהגן על ישראל. ונכון, דילן גם מגיע להופיע בישראל לראשונה. תקופת החזרה בתשובה הרצינית של דילן הייתה בנצרות, והיא הייתה כנראה לא כל כך ארוכה. ב86 רואיין דילן בטורנטו, וכשנשאל לגבי אלוהים ענה: "אתה מאמין באלוהים? "אלוהים הוא אישה, בוא נתחיל מזה..." אתה ציני?" "לא, אני לא ציני" התשובה הזו נשמעת קצת מנוגדת לאלבומים הדתיים שדילן הוציא רק 5 שנים קודם לכן, ובכל זאת, לא סתם אומרים על הבן-אדם שהוא מחדש את עצמו כל פעם. גם בחיים הפרטיים שלו הוא ידע לחדש את עצמו, ואולי בשל כך גם במוזיקה שהושפעה כל פעם מרבדים אחרים בחיים הפרטיים שלו. זה לא כל מה שיש להגיד לגבי הקשר של דילן עם הדת, הקשר הרבה יותר מורכב ומעניין. מתחילת דרכו, עד השיא בשלושת האלבומים הדתיים, וגם לאחר מכן דילן מזכיר את אלוהים הרבה. דעותיו אולי משתנות, אבל הקשר נשמר לאורך כל הקריירה. אז מה לכם יש להגיד על דילן והדת?
איזה נושא רגיש ליהודים כמונו, בוב דילן והדת. בכל זאת, בחור למשפחה יהודית בארה"ב, שלא ממש שמר על השורשים היהודיים שלו שלו לאורך השנים, עבר מצד לצד ורק לאחר התנסות בנצרות חזר (בערך) לחיק היהדות. אני לא יודע הרבה על הקשר שבין דילן לאלוהים ולדת של תחילת שנות השישים, אם בכלל היה קיים. אלוהים אומנם מוזכר לא פעם בשיריו, לדוגמה ב"With God on Our sid"e, אבל כאן לא ממש בגישה חיובית, אלא יותר צינית, לאורך כל השיר ובסופו: "If God's on our side he'll stop the next war"... גם בMasters of War דילן כותב על ישו. נטייתו לדת מוזכרת גם ב Highway 61 Revisited, שם "מספר" דילן את סיפור עקדת יצחק, ומתאר שיח בין אברהם לאלוהים. אין ספק שדילן קרא בתנ"ך ובברית החדשה והושפע מהטקסטים. אבל מתי בדיוק הוא התחיל להיות מושפע באופן אישי, בנוגע לאורח חייו ואמונתו, מהטקסטים על ישו? המפנה התחיל כבר בסוף שנות ה60, ולאורך שנות ה70 עד השיא הידוע של ההתנצרות. דילן ממשיך לבטא את נושא הדת בשיריו: בForever young הוא שר: "May God bless and keep you always", ובJoey הוא מזכיר שאולי אלוהים עוד יעניש את הרעים: " And someday if God's in heaven overlookin' His preserve I know the men that shot him down will get what they deserve." "Bob Dylan pioneered the message song; he remains at its forefront. He asks metaphysical questions and tries to give some answers, which are less than Christian. But he has affected many young people and continues to do so. We need to understand what kind of spiritual guidance he gives." (מתוך מאמר בעיתון נוצרי, דצמבר 76). נכון, מדובר לפני ההתנצרות הרשמית, אבל הריח כבר באוויר: דילן, שציטט את התנ"ך, דיבר על אלוהים ועל ישו לאורך השנים – הולך ומתקרב לדת. בקרוב זה יתבטא גם באלבומים, שירים, וכן- גם בהכרזות רשמיות: ב78' הודיע דילן שהוא נולד מחדש, הפעם כנוצרי. כהמשך ישיר להכרזת ההתנצרות, רכבת איטית באה ב79'. דילן הוציא לעולם אלבום רוק נחמד (עם מארק נופלר ופיט ווית'רס מדייר סטרייטס) שמתבסס על השראתו מהדת ועל ההתקרבות לנצרות. בניגוד לחששות, שההתקרבות לדת תעשה למוזיקה שלו רע, דילן הוציא אלבום מופת שהקהל והמבקרים אהבו. בלי יותר מדיי הטפות דילן מצליח לרגש ולעניין גם מעריצים חסרי עניין בישו; אבל לא לדאוג, זה לא אומר שדילן שמר את המילים לעצמו. את שאר הביקורת על האלבום אני אוותר, הנה כתבה במומה. "Well, it may be the devil or it may be the Lord, but you're gonna have to serve somebody." "ישו בא ושם את היד שלו עליי... זה היה משהו פיזי... הרגשתי את זה... כל הגוף שלי רעד... תהילת האל היממה אותי ולקחה אותי אליה... ללכת עם ישו זה לא טיול, אבל זה הטיול היחידי שיש..." (בוב דילן, אוהיו, 1980) נכון, דילן עוד לא עוזב את הדת. באלבום Saved (80') הוא ממשיך את הקו של האלבום הקודם. אלא מה, עם אלבום קצת פחות מוצלח. המבקרים לא אהבו, ההטפות לדת הלכו וגברו, והקהל הממוצע, החילוני, לא היה יכול למצוא נקודת הזדהות עם דילן החדש. לעומת זאת, דילן עצמו כותב " My faith keeps me alive", וגם קצת הולך רחוק בAre you ready כשהוא מדבר כבר על ביאת המשיח: "Are you ready to meet Jesus?" ודואג להפחיד את השומעים בהטפות: "Have you decided whether you want to be In heaven or in hell?" אכן, לא פלא שרוב המאזינים התרחקו מהאלבום. אבל דילן לא ידוע כמי שמתייאש, והאלבום הבא הולך לעסוק בדיוק באותו נושא: דת. Shot of Love, שיצא ב81' הוא אלבום הרבה יותר רך מקודמו. הפעם לא כל האלבום מוקדש לאלוהים, ודילן חוזר להבעה הניחוחה שלו. פחות מטיף נוצרי, ויותר בחור נחמד שמחפש את עצמו בתוך הדת והשמרנות. האלבום גם מכיל את השיר Lenny Bruce, אותו אחד שאמר פעם "הרבה אנשים עזבו את הדת וחזרו לאלוהים" (השיר מוקדש לקומיקאי לני ברוס, אחד המוכשרים בתולדות אמריקה, אבל הוא כבר שווה מאמר משלו...). האלבום גם מכיל בתוכו טקסטים דתיים למדיי. השיר Property of Jesus הוא רק דוגמה אחת: "He's the property of Jesus Resent him to the bone You got something better You've got a heart of stone" ב82' דילן קצת נעלם, ונפוצות שמועות על כך שהוא עזב את הנצרות והתקרב בחזרה ליהדות לאחר שדילן ביקר בישראל, ואפילו קשר קשרים עם חסדי הרבי מילובביץ'. האלבום הבא, Infidels מ83' גם כולל מוטיבים דתיים, בשיר Jokerman. אבל האלבום גם מסמל את החזרה ליהדות, בזכות השיר Neighborhood Bully שהגן על ישראל. ונכון, דילן גם מגיע להופיע בישראל לראשונה. תקופת החזרה בתשובה הרצינית של דילן הייתה בנצרות, והיא הייתה כנראה לא כל כך ארוכה. ב86 רואיין דילן בטורנטו, וכשנשאל לגבי אלוהים ענה: "אתה מאמין באלוהים? "אלוהים הוא אישה, בוא נתחיל מזה..." אתה ציני?" "לא, אני לא ציני" התשובה הזו נשמעת קצת מנוגדת לאלבומים הדתיים שדילן הוציא רק 5 שנים קודם לכן, ובכל זאת, לא סתם אומרים על הבן-אדם שהוא מחדש את עצמו כל פעם. גם בחיים הפרטיים שלו הוא ידע לחדש את עצמו, ואולי בשל כך גם במוזיקה שהושפעה כל פעם מרבדים אחרים בחיים הפרטיים שלו. זה לא כל מה שיש להגיד לגבי הקשר של דילן עם הדת, הקשר הרבה יותר מורכב ומעניין. מתחילת דרכו, עד השיא בשלושת האלבומים הדתיים, וגם לאחר מכן דילן מזכיר את אלוהים הרבה. דעותיו אולי משתנות, אבל הקשר נשמר לאורך כל הקריירה. אז מה לכם יש להגיד על דילן והדת?