בודדים, מדוע

[joeblack]

בודדים, מדוע ../images/Emo35.gif

(בהמשך לנושא הקודם, נתחיל thread חדש) אני מניח שהסיבות הן שונות עבור ככל אחד, אני יכול לספר למה אני מרגיש בודד: אני בקשר טוב עם המשפחה, ועם חברים אחדים מהתיכון, ואפילו אחד או שניים מהצבא. אני לא לבד. קראתי באחד מספרי ההגיגים (שאני בד"כ מזלזל בהם) שחבר הוא "מישהו שאתה יכול להיות אמיתי לחלוטין איתו, בלי להסתיר דבבר ובלי לעטות מסכות" (לא ציטוט מדוייק, אבל אתם מבינים את רוח הדברים). ובכן - אני לא מרגיש שיש אף אדם בעולם שאני אמיתי לחלוטין איתו. עם כל אחד, גם מי שנחשבים לחברים הקרובים ביותר שלי, אני מסתיר מהם דברים. וכמעט ולא משתף אותם במה שקורה בחיי. לא יודע למה, אבל זה המצב. וזה הסיבה לבדידות הנפשית החזקה כל כך (יש גם בדידות חברתית, אבל על זה בפעם אחרת

) אני חושב שבן-זוג זה רק סימפטום (IMHO, נא לא להעלב) של הבדידות, לא סיבה.

 

[Santi]

מכל מיני סיבות

O.K. מקבלת שיש עוד סוגי בדידות וגם אמרתי זאת קודם. רק לא מקבלת אז זה שהזוגיות זהו סיפטום. כי אם יש סוגים רבים,,,אז לאחד היא סיפטום,,,,ולשני היא סיבה. באשר לשיתוף שלך,,,עד לפני זמן מה האמנתי שלא הכל צריך לספר, ושיש דברים ששומרים בבטן. לפני כ-שנתיים הכרתי אדם מקסים שהיה לי ממש כחברה טובה, לא האמנתי איך החיבור הזה של שנינו ביחד גורם לי לספר דברים שמעולם לא סיפרתי. לצערי הקשר נעלם לו , אולי קצת באשמתי (גרועה בלשמור על קשרים). מעבר אליו יש לי עוד קצת חברים טובים ממש טובים - שאולי לפי ההגדרה שלך הם לא ממש כאלו אם אני לא מספרת להם הכל. אבל בזמנים בהם מרגישה לבד, זה כשאין לי בן זוג לחלוק עימו את חיי. יוווו היתה לי פואנטה, אבל שגעו אותי באי סי ושכחתי

אז,,,,,ההמשך יבוא מתי שהוא