הרהורים
לא שיניתי את עמדתי באשר לנחיצותם של הניסויים בבע"ח, אבל למדתי כמה דברים. מעולם לא היה לי דיאלוג משמעותי עם נסיין כלשהו. כשדברתי פה מהלב הוא אמר לי שאני יורה מהמותן. חבל. בכל זאת אני משערת שיבוא יום שהנסיינים לא יוכלו להתעלם מכך שחל איזה שינוי בארץ, והם צריכים לקחת בו חלק. מי שמסתיר עובדות לא נעימות, לא יכול להיות ישר וכנה עם זולתו. לכן זו תמימות מצידי לחשוב שהיום הזה כבר כאן. אבל זה גם הכוח שלנו, שאין לנו מה להסתיר, לנסיינים יש ויש. בפורום כאן, זה התבטא בכך שהם לא ענו על מה שלא נוח להם לענות. למשל, מי זה ויקטור רייהרדט? אם היו שואלים אותי שאלה כזו, לא הייתה לי בעייה לענות: כן מכירה, לא מכירה, מי האיש? אבל דממה. וזו לא שאלה שיש בה שמץ של מניפולציה דמגוגית כגון "את מי היית מעדיף?"; או הקביעה של DRN, "שכל החיות מורדמות לצורך הניסויים", כך שאנחנו יכולים לישון יותר טוב הלילה. גם כשהבאתי לו הוכחות ממקור ראשון (איטה שטיין) שאין זה כך, לא זכיתי לשום תשובה, חזרה בתשובה, כלום. להפך, הוא חזר על קביעה זו בתשובתו לדדי שי. DRN - גם אומרים שקר הרבה פעמים הוא לא הופך לאמת, להבדיל. אבל הם הלכו. אני בטוחה שיבואו אחרים, וגם אתם ננסה להדבר. בדבר אחד הם כן יכלו להודות: שיש לפחות ניסוי אחד שהוא מיותר בעינהם. אחד! האמינות שלהם הייתה עולה בעיני פלאים. כשמישהו משקר אותי, אני נאלמת לנעלמת. מה נשאר לי לומר? אנחנו כוח, ואנחנו נחולל את השינו הנחוץ. אני קוראת לכל המדענים שמתלבטים, "לצאת מהארון" ולדבר כאן. כאן זה מקום נפלא להתחיל. אנחנו מחכים לכם.