בוטל החוק למיסוי דירה שלישית

[עורכת דין חן סרי]

בוטל החוק למיסוי דירה שלישית

השופט נועם סולברג קבע כי "כאשר בסד זמנים דחוק כזה נדרשים חברי הכנסת לשמוע הקראה של סעיפי הצעת החוק - 'חדשים' גם 'ישנים' - להבין ולעבד במחשבתם את ההסבר על אודותיהם, להביע דעה ולהאזין לדעות אחרות; כל זאת באישון ליִל, לאחר ימי דיונים ארוכים ומייגעים בנושאים אחרים, וכאשר כל העת דוחקים בהם להחיש ולמהר - הרי שברי כי אין ניתן לנהל כך דיון אמיתי. משלא ניתנה לחברי הכנסת בוועדת הכספים שחפצו בכך, אפשרות לקיים דיון ראוי ולגבש עמדה מושכלת לגבי הסדר מס ריבוי דירות, הרי שנפגע עקרון ההשתתפות פגיעה קשה וניכרת. בנסיבות אלו, אין מנוס מלקבוע כי בהליך חקיקתו של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך".

 

[עורכת דין חן סרי]

לקריאת פסק הדין המלא

כנסו ללינק הבא:
http://go.ynet.co.il/pic/news/betmishpat.pdf

 

[עורכת דין חן סרי]

הנשיאה הפורשת של בית המשפט העליון מרים נאור

ציינה בתוספת לפס"ד שנכתב על ידי סולברג כי "במקרים רבים הערנו על הליך החקיקה אך נמנענו מהתערבות בחוק שבאותו הליך. כך היה בשם הריסון והאיפוק המתחייבים ביחסינו עם הכנסת. ייתכן שמנהגנו זה יצר תחושה שהכל מותר. ולא היא. עמדתי היא שבמקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים. הרשות המחוקקת אינה משמשת כחותמת גומי של הרשות המבצעת. לא הכל מותר בהליכי החקיקה, ואין להפוך את היוצרות ולהפוך את הרשות המבצעת למפקחת על הרשות המחוקקת המכתיבה לה את קצב עבודתה. במקום שבו מתערערת ההפרדה בין רשויות השלטון תפקידו של בית המשפט לשמור על כך שכל רשות תפעל אך במסגרתה שלה".

 

[עורכת דין חן סרי]

השופט מזוז בדעת מיעוט

סבר כי יש לדחות את העתירות. הוא חלוק על דעת הרוב הן באשר לכללים שהופעלו בביקורת על הליך החקיקה במקרה זה והן על יישומם של הכללים לנסיבות המקרה הנדון. לדעת השופט מזוז, עמדת שופטי הרוב מהווה סטייה מהותית - לא מוצדקת - מההלכה הפסוקה העקבית הנוהגת בבית המשפט העליון זה יותר מ-3 עשורים בנוגע להתערבותו של בית המשפט בהליכי החקיקה של הכנסת.

 

[משקיע בבש]

אין כאן הפתעה זה היה צפוי

מי שעקב אחרי הפוסטים בפייסבוק שלי, ראה שכבר מלפני 9 חודשים אחורה טענתי שהחוק יפול בעקביות.

עם זאת חשוב להבין, שהחוק הזה נפל על עניין טכני ולא על עניין של מהות.

החוק כחוק הוא גרוע, הוא למעשה מייצר אי שיווין בין נישומים, וזו המהות החשובה שפוספסה ולא זכתה להתייחסות.

כשגברת כהן מדימונה מחזיקה ב- 3 דירות בשווי חצי מיליון כ"א ומחוייבת לשלם מס בעוד ואיזה נובוריש שמחזיק בפנטהאוז ששוויו 40 מיליון ש"ח בת"א או הרצליה ולא משלם עליו שקל, יש כאן בעיה.

החוק הזה כחוק היה מסוכן, בגלל עקרון הלאמת הרכוש לחלק מהאזרחים.

ברור שחברי המחאה תמכו בחוק, אבל זה בגלל חוסר הבנה.
חוק שכזה לא היה מייצר דירות למגורים, כאילחו שזוגות ממרכז הארץ היו באים להתגורר בבאר שבע, חיפה, דימונה או קרית שמונה בגלל שמשקיעים מכרו את הדירות להשקעה שלהם, זה אבסורד.

הנטיה הזו של הממשל לחקיקה מוטת ואי שיוויות היא שצריכה להטריד את האדם הקטן, כל אלו שקיוו לכך שהחוק יעבור ושהמשקיעים ישלמו, היו מגלים ברבות הABים שעוד ועוד חוקים קומוניסטים היו מחוקקים כנגדם בסופו של דבר.

משקיע בב"ש
WWW.BIALIK2.COM" rel="nofollow" target="_blank">WWW.BIALIK2.COM

 

[גידי פרידמן]

 

[ערפל10]

נכון מאוד. צריך שיהיה מס רכוש כמו במדינות הנאורות.

וזה שמחזיק בנכס של 40 מיליון ישלם על 40 מיליון, וזאת שמחזיקה ב1.5 מיליון - תשלם על מה שהיא מחזיקה.

 

[SupermanZW]

כבר יש מס רכוש, שמו בישראל ארנונה

ברוב העולם משולם מס רכוש ביחס לערך הדירה, בישראל הוא משולם ביחס לשטח הדירה, קיימות גם שיטות שונות מאלה.

 

[ערפל10]

ארנונה זה ארנונה, מס רכוש זה מס רכוש. אלו מיסים שונים

ארנונה זה מב עירוני. מס רכוש הוא של המדינה. ארנונה קיימת בכל העולם, זו ההכנסה ל העיריות. מס רכוש קיים בעיקר במדינות אירופאיות שעברו אירוע או שניים בהיסטוריה. והם יודעים שאין לאפשר פערים חברתיים קיצוניים.

 

[Nemesis001]

לדעתי אתה טועה

בארה"ב למשל מס הרכוש נקבע והולך לרשויות המקומיות הספציפיות ולא לממשלה הפדרלית. אני לא מכיר בנוסף לכך מס ארנונה.

בגרמניה גובה המס נקבע גם כן כפקטור על ידי הרשויות המקומיות, ומשמש אותן ברובו. גם שם אני לא מכיר מס ארנונה.

 

[ערפל10]

צודק, יש גם כך, וגם כך. אבל זה לא משנה את המהות

https://en.wikipedia.org/wiki/Property_tax

 

[Nemesis001]

לדעתי בהחלט משנה

אם במעט מדינות יש מס רכוש, ובעוד פחות (אם בכלל?) מדינות יש גם מס רכוש וגם ארנונה, נראה לי שמה שכתבת "צריך שיהיה בישראל מס רכוש כמו במדינות הנאורות", בנוסף לארנונה לא כל כך רלוונטי.

 

[סנאיגיטה]

כחלון ממשיך את הקפאון ע"י פסיכולוגיה בגרוש

כחלון לא מתייאש ומנסה בכל זאת לחוקק מחדש את חוק מס ריבוי נכסים.

אני לא רואה סיכויים שהחוק יעבור מחדש בכלל, לכל היותר הוא יעבור בצורה מרוככת מאד שתעקר ממנו את העוקץ.

ואולם עצם ההכרזה של כחלון על הנ"ל תמשיך את הקפאון בשוק וזו טכניקה מוכרת שלו מתוכנית מחיר למשתכן במסגרתה יוצאים מכרזים לגבי דירות ללא היתרי בניה ושהקונים שלהם יקבלו את המפתח שלהן לכח הפחות בעוד 5 שנים.

אבל התוצאה ידועה מראש, עם הגעת וודאות לגבי מס ריבוי נכסים הביקושים הכבושים יתפרצו כמו הר געש, אבל בעצם מה איכפת לכחלון הוא כבר לא יהיה שר אוצר כשזה ייקרה.