בום טראח. עודפם נגמר השבוע

[noa128]

בום טראח. עודפם נגמר השבוע ../images/Emo13.gif

מי ראשון בפינתנו האהובההדברים הטובים שקרו לי השבוע

? אשוב עוד מעט ואתן את שלי - תרגישו חופשי להתחיל...

 

[פּרפרית]

בום טראח...גם הסוף שבוע עבר ../images/Emo10.gif

כל השבוע אני מחכה לשבת...לשקט...לסתלבט...להתמרחות הזאת... וכשהשבת סופסוף מגיעה היא נגמרת לי...פפףףף איננה. יש מישהו בפורום הזה??? אין זמן לכתוב כי כל כך טוב וכולם עסוקים בעבודות חדשות (משק בפריחה- ביבי אמר)ובבילויים? דא??? איפה אתם?

 

[בּילי בדרכים]

אני בסביבה

הנה, אפילו בשעות מוזרות אלו כשהשינה בורחת לי להשד יודע איפה. לא כותבת. למה לא? לא יודעת, כבר מזמן מרגיש לי פאטתי מדי לכתוב על קורותי או על אי קורותי. נדמה לי שאת מאה שנים של בדידות כבר כתבו ואין טעם לכתוב מחדש. אבל סך הכל החיים בסדר. עליות ומורדות באיזורי הפרנסה, יוגה פעמיים בשבוע, ילד שמתחזק (אני מקוה), אב שמתנהג באופן מחפיר (לא חדש), וזנבות שונים ומשונים של אפשרויות לקשר שחומקים מבין אצבעותי העייפות שוב ושוב ושוב. 'כנראה שזה לא נועד להיות' אני אומרת לעצמי כל הזמן ומתחילה לחשוב שאולי פשוט אני, בתחום הזה, לא נועדתי להיות. לא בשנים הארורות האלו בכל אופן. פכס. אז כמה זמן אפשר לחיות בלי סקס ומגע כלשהו בלי לצנוח ולמות משברון לב? מה אתם אומרים?

 

[צלליתה]

בום-כמה את צודקת - טראח

כמה פעמים חשבתי לעצמי שיש אי אלו דברים שהייתי רוצה לספר, וכמה פעמים עצרתי מהלא נעים לי לכתוב. פה מתחילים מחדש ואני מדשדשת בישן והלא כל כך נוח. היום מישהו שמאוד יקר לי מחכה לשמוע החלטה שאולי תשנה את חייו מקצה לקצה. תשובה חיובית תגרור התחלה מחדש שכמותה לא נראתה במקומותנו. הסיכוי לתשובה חיובית קטן מאוד. אבל הוא איש אופטימי ואני אופטימית יחד אתו.ההתחלה החדשה שלו תהיה גם התחלה חדשה לביחד שלנו. היינו יחד כמה שנים והיה לנו טוב. אנחנו לא ביחד בגלל הנסיבות. אז הנה הנסיבות אולי עומדות להשתנות ואולי הערב הוא יגיע לארוחת ערב. מרוב אמונה תפלה לא קניתי כלום לארוחת החג, שיודיע שהוא בא אני אתחיל לרוץ. הזוגיות המחודשת היא בעיתית בשבילי. יהיה לנו טוב, זה בטוח. אבל גם יהיה לנו קצר. הפעם הוא יעזוב את הארץ לתמיד. אין לי מושג איך מתנהל קשר שסופו ידוע מראש. ובמקרה הזה, סופו יהיה ההתחלה החדשה האמיתית שלו, בעוד אני תקועה חזרה איפה שאני. כבר מזמן החלטתי שאני לא אהיה אתו בתקופת הביניים הזאת, אבל כמובן כאשר האופציה לביחד הפכה לאולי אפשרית, אני רוצה אני רוצה אני רוצה. (אני אבכה אחר כך). ולענין אחר לגמרי שהייתי סטודנטית חשבתי (כי כך כולם מסביב חשבו) שברגמן הוא הבמאי המדהים המופלא העמוק (תוסיפו כאן סופרלאטיבים כרצונכם) שקיים. עם השנים ההעדפות הקולנועיות שלי הפכו לאחרות לגמרי. אלא שאקסי, אותו הכרתי בתקופת הלמודים, דבק בהערצה ולא הסכים לוותר עליה. באותם ימים החלו לשדר את סרטיו של ברגמן בטלויזיה וכל ארוע כזה הבית היה חייב לשתוק ולעבור לדום בעוד אקסי מתענג. אמרתי לו פעם, לא איכס לך לראות סרטים כאלו על מסך קטן? אבל על ברגמן לא אומרים איכס. אחר כך שודרה הסדרה תמונות מחיי הנשואים. סקרן אותי לראות עבודה שונה לגמרי של ברגמן. לא ממש ענינו אותי הבעיות הטרחניות של הזוג המזדקן שבסדרה. בשבת התישבתי לראות את שלושת פרקי הסדרה בערוץ 23. חשבתי שאני רק מציצה לרגע לזכר ימים עברו. נשאבתי לתוך וראיתי את שלושת הפרקים בזה אחר זה.. פתאום הבנתי מאיפה אקסי הביא את מונולוג הפרידה שלו. (בעברית ברגמן נשמע הרבה פחות מוצלח). פתאום ראיתי שם את האיש, שככה, לנוכח כל העולם כולו אומר שנמאס לו מאשתו, מבנותיו ומחייו. אקסילה אמר נמאס לי ממך, רק אחר כך התנכר טוטאלית לבנות. אני חשבתי שרגשות כאלו הם לא אפשריים, אי אפשר להתנכר לילדים. טעיתי. זו היתה חוויה מטלטלת לגמרי. וגם עיצוב סקנדינבי שבצבעירותי די בזתי לו, היום מדהים ויפהפה בעיני. מישהו ראה את הסדרה? ושבוע טוב שיהיה לכולנו

 

[גריפון]

"שבוע שכולו שבתות"

זה משלום עליכם - וגם מהחיים שלי, שמוצאים חן בעיני כיום הרבה יותר מהשנים שעבדתי בהם, אני מוסיף מהר להסיר ספק. אז מה שמייחד עבורי את השבתות הוא שגם האחרים פנויים: ביתי, חברתי והחברים שלי. חברתי - מזה כמה שבועות. היכרות מ- J-Date, שווה לנסות. חוויה מיוחדת: אני קצת מתבייש לחזר, ומאוד היה לי נעים להיות מחוזר במשך תקופת-מה, שלא לומר לשוחח עם אנשים (נשים, במקרה זה) חדשים בטלפון ובמייל, להתרענן ואפילו להרחיב אופקים. אפילו דיברתי בטלפון עם יהודיה מהשטחים, שערו בנפשכם. סופשבוע: נחמד, חברים, טיול. לקחתי את חברתי לביקור אצל חברי הטוב, שאירח גם את ילדיו: שמחה וששון, ארוחה טעימה (טיפ: בקציצות בשר לשים שבבי גזר ובטטה. מדהים!) ורגיעה עמוקה אל מול נוף העמק. מאוד חסרה לי ביתי - שכבר הספיקה להתיידד בחדווה עם חברתי - והיה לי עצוב מאוד ביום שישי, אבל השבת היתה פיצוי כמעט מספק. ושהשבוע יהיה שבוע טוב לכולנו.

 

[ש פ ר ד]

ראיתי גם ראיתי..

חייב לומר שליב אולמן די מעצבנת... ועל סיפורך כבר אמר הנביא{חבקוק ב}: "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב. אם יתמהה חכה לו,בא יבוא לא יאחר" ש.

 

[noa128]

חשבתי על זה. על הקטע של "כבר מזמן

מרגיש לי פאתטי...". בכלל הקדשתי מחשבות אינספור לשאלה מה פה קורה פה, מה פשר הנטישה ההמונית,פני הפורום לאן ועד ל'האם זה בגללי?' הרחקתי - והתלבטתי לי האם התשובה נמצאת בכלל על הסקאלה שמתחילה ב-"אנשים התקדמו בחייהם וכבר לא מוצאים פה את מקומם", ונגמרת ב-"אנשים לא בהתקדמות ולא בהתחלות אלא סתם מרגישים לעיתים במיץ של הזבל - ו'מרגיש להם פאתטי לבוא שוב ולפרוק כאן".... ונזכרתי שכשהצטרפתי אני לפורום הזה, לפני כשנה וחצי, לא היה מצבם של הכותבים בשומקום על הסקאלה, ואם כבר - יותר קרוב לחלק השני - וזה היה בסדר אז בדיוק כמו שזה בסדר היום - כי אולי אתם רואים את זה אחרת ממני - אבל בעיניי המעגל הזה היה ויהיה קבוצת התמיכה שלנו, המקום שמעניין אותו תמיד (ותקנו אותי אם אני טועה) גם כשחרא, ורע, ובודד, ועצוב, וסתם יום של חול, ונשבר ונמאס, וגם - דייט חדש, דייט ישן, חתונה וגו' - ה כ ל. הרי אלה החיים לא? ומאז ומעולם היו בפורום אנשים ביום רע, שנתמכו באהבה ע"י אנשים שהיום שלהם פחות רע - ולהיפך. הקיצר חברים - מאז שהגעתי לכאן אני (לא יודעת מה היה כאן עד אז) לא היווה ענין ה"אין לי מה לחדש" שיקול בקהילה הזו - ואני תמיד הרגשתי ש'יש מישו בבית' - כמעט אף פעם לא הרגשתי כאן לבד. עד לאחרונה.ואין בעצם סיבה שזה ישתנה. נכון? אם ישנה עוד סיבה שגורמת לכם לא למצוא פה את עצמכם עוד - אשמח לשמוע - אם לא תספרו - לא אוכל לעשות עם זה משהו. רק טוב,