boringvered
New member
בוס חדש
הי, לפני שאני קצת אספר דברים, אני מודה שאני לא יודעת אם יש פתרון למה שאני הולכת לדבר עליו, אבל חלק מהצורך שלי נובע מחיפוש לפחות של תמיכה ואוזן קשבת. אני עובדת בגוף ציבורי בתפקיד מסויים מזה יותר מ- 4 שנים. אני לא מאוהבת בתפקיד שלי, אבל גילי, היותי אמא לפעוטה ותחום העיסוק שלי מאלצים אותי בשלב זה להתפשר ולהשאר. כדי לפחות לכפר על המצוקה הזו התחלתי לפני מספר חודשים תואר שני בתחום אחר כדי לפתוח לי אפשרויות אחרות. לפני כמה חודשים הבוס הישיר שלי, אדם שהיה לי ממש כיף לעבוד איתו, קיבל תפקיד אחר... ויצא מכרז על תפקידו - היות ואני כבר 4 שנים עובדת תחתיו, היה זה די טבעי שאגיש מועמדות... אבל, לא הופתעתי כאשר לא התקבלתי. המקום שאני נמצאת בו פוליטי מאוד באופיו והאדם שהתקבל אמנם הגיע מבחוץ, אבל ההנחה הנפוצה היא שהוא מקורב למישהו בכיר, גם אם לכאורה התהליך של קבלתו נעשה בצורה תקינה... יש יותר מידי נקודות שמעידות שכנראה אכן לא ידע המקרה פה. ניחא, אם לפחות היה לי קל עם זה... אבל קשה לי עם העובדה שיש מעלי מנהל חדש למרות שאני הרבה יותר ותיקה ממנו, ומה גם שהוא פשוט... מלקק למנהלים שלמעלה. כל ההתנהלות שלו מוכתבת עפ"י מה שהכי חשוב באותו רגע לאלה שמעליו, והוא מתעלם לחלוטין מעיצות שלי ומהדיעות שלי למרות הכרותי את הנפשות הפועלות טוב מאוד. אני חשה שיחסנו יהיו גרועים אם אני לא אוריד פרופיל... אבל קשה לי ללכת לעבודה לעשות עבודה שאני לא מאוהבת בה, עם בוס כזה שאני כל כך חולקת עליו... שלקח לי את התפקיד שלכאורה יכל להיות שלי... וגם כנראה לא בזכות כשוריו. נכון שאולי הייתם אומרים לי - קומי ועזבי את המקום עכשיו... אבל זה לא זמן טוב בשבילי. אני אפרט קצת לגבי מה שאמרתי למעלה - אני כמעט בת 36, יש לי ילדה בת שנתיים וחצי, התחום המקצועי שלי הוא גברי... והתחרות שלי מול הגברים במקצוע היא כמעט חסרת סיכוי, עקב גילי ועקב מצבי המשפחתי שמכתיב שעות מסויימות. יש לנו גם משכנתא גדולה על הראש ותנאי השכר שאני מקבלת עכשיו - אני אוכל רק לחלום עליהם במקומות אחרים עקב המצב העגום של התחום. זהו... שפכתי את הלב. תודה. ורד
הי, לפני שאני קצת אספר דברים, אני מודה שאני לא יודעת אם יש פתרון למה שאני הולכת לדבר עליו, אבל חלק מהצורך שלי נובע מחיפוש לפחות של תמיכה ואוזן קשבת. אני עובדת בגוף ציבורי בתפקיד מסויים מזה יותר מ- 4 שנים. אני לא מאוהבת בתפקיד שלי, אבל גילי, היותי אמא לפעוטה ותחום העיסוק שלי מאלצים אותי בשלב זה להתפשר ולהשאר. כדי לפחות לכפר על המצוקה הזו התחלתי לפני מספר חודשים תואר שני בתחום אחר כדי לפתוח לי אפשרויות אחרות. לפני כמה חודשים הבוס הישיר שלי, אדם שהיה לי ממש כיף לעבוד איתו, קיבל תפקיד אחר... ויצא מכרז על תפקידו - היות ואני כבר 4 שנים עובדת תחתיו, היה זה די טבעי שאגיש מועמדות... אבל, לא הופתעתי כאשר לא התקבלתי. המקום שאני נמצאת בו פוליטי מאוד באופיו והאדם שהתקבל אמנם הגיע מבחוץ, אבל ההנחה הנפוצה היא שהוא מקורב למישהו בכיר, גם אם לכאורה התהליך של קבלתו נעשה בצורה תקינה... יש יותר מידי נקודות שמעידות שכנראה אכן לא ידע המקרה פה. ניחא, אם לפחות היה לי קל עם זה... אבל קשה לי עם העובדה שיש מעלי מנהל חדש למרות שאני הרבה יותר ותיקה ממנו, ומה גם שהוא פשוט... מלקק למנהלים שלמעלה. כל ההתנהלות שלו מוכתבת עפ"י מה שהכי חשוב באותו רגע לאלה שמעליו, והוא מתעלם לחלוטין מעיצות שלי ומהדיעות שלי למרות הכרותי את הנפשות הפועלות טוב מאוד. אני חשה שיחסנו יהיו גרועים אם אני לא אוריד פרופיל... אבל קשה לי ללכת לעבודה לעשות עבודה שאני לא מאוהבת בה, עם בוס כזה שאני כל כך חולקת עליו... שלקח לי את התפקיד שלכאורה יכל להיות שלי... וגם כנראה לא בזכות כשוריו. נכון שאולי הייתם אומרים לי - קומי ועזבי את המקום עכשיו... אבל זה לא זמן טוב בשבילי. אני אפרט קצת לגבי מה שאמרתי למעלה - אני כמעט בת 36, יש לי ילדה בת שנתיים וחצי, התחום המקצועי שלי הוא גברי... והתחרות שלי מול הגברים במקצוע היא כמעט חסרת סיכוי, עקב גילי ועקב מצבי המשפחתי שמכתיב שעות מסויימות. יש לנו גם משכנתא גדולה על הראש ותנאי השכר שאני מקבלת עכשיו - אני אוכל רק לחלום עליהם במקומות אחרים עקב המצב העגום של התחום. זהו... שפכתי את הלב. תודה. ורד