GoLd ChAiN
New member
בועות זה לא רק בקצף
בעקבות מה שקרה הבוקר בגבול הצפון, יש לי וידוי מהלב וחשתי צורך לפרוק אותו, דווקא כאן באינטרנט, שנראה כאילו הוא המרחב המוגן היחידי שנותר לנו במדינה. ואם בלבבות עסקיננו, אני רוצה לדבר שנייה על לב אחר. לב גיאוגרפי. הלב של מדינת ישראל. רבים כבר שמעו את המושג השגור "מדינת תל אביב", שמדבר על "הבועה" התל אביבית, המאפשרת לתושביה חיים שקטים, מנותקים ונטולי דאגות. אך במצב שנוצר כיום, מסתבר כי לא רק בתודעה ובהרגשה תל אביב נעימה ובטוחה יותר- אלא גם בפועל ממש. במציאות חיינו אנחנו מבינים לאט לאט, שכבר לא בטוח לגור באף מקום פרובנציאלי במדינה הזאת. בדרום יש מלחמה (בתל אביב "צבע אדום" זו רק אזעקה לקראת הדרבי, נכון?) בצפון אף פעם לא היה שקט במיוחד (סוריה, לבנון ועכשיו גם חיזבאללה). אפילו במרכז המזרחי כבר לא הכי נעים, בידיעה שתושבי המשולש, והפלשתינאים ביהודה ושומרון, יירו גם הם, יום אחד, טילים ורקטות על כפר סבא. ורק תל אביב- ניצבת זוהרת בבדידותה, כאשר השכן היחידי שלה הוא הים, אשר גם הוא שקט ברוב ימות השנה. גוש דן הוא האיזור הכי מאוכלס במדינה הקטנה והמוכה שלנו. צפיפות הבנייה והפקקים האינסופיים רק מוכיחים כי אם אתה לא שם- אתה לא ממש קיים. הנקודה המפחידה היא, שעוד מעט זו לא תהיה סתם אמירה. אם לא תהיה שם, בפועל ובאופן פיזי, באמת לא תהיה קיים יותר! האם מדינת ישראל, שממילא משולה לעלמה קטנה וצרת מתניים, תוכל לעמוד גם בנהירה של תושבים מהצפון והדרום אל המרכז המתפקע? האם הגליל והנגב שכולם כה עומלים על פיתוחם ויישובם- יתרוקנו ויחזרו למרכז? האם אנחנו עומדים בפני חיזיון, שבו יום יבוא ומדינת "תל אביב" תהפוך להיות "מדינת ישראל"? ושאלה אחרונה, לחברינו התל אביביים שחיים להם במגדל השן, איך ההרגשה לחיות בתוך בועה...?
בעקבות מה שקרה הבוקר בגבול הצפון, יש לי וידוי מהלב וחשתי צורך לפרוק אותו, דווקא כאן באינטרנט, שנראה כאילו הוא המרחב המוגן היחידי שנותר לנו במדינה. ואם בלבבות עסקיננו, אני רוצה לדבר שנייה על לב אחר. לב גיאוגרפי. הלב של מדינת ישראל. רבים כבר שמעו את המושג השגור "מדינת תל אביב", שמדבר על "הבועה" התל אביבית, המאפשרת לתושביה חיים שקטים, מנותקים ונטולי דאגות. אך במצב שנוצר כיום, מסתבר כי לא רק בתודעה ובהרגשה תל אביב נעימה ובטוחה יותר- אלא גם בפועל ממש. במציאות חיינו אנחנו מבינים לאט לאט, שכבר לא בטוח לגור באף מקום פרובנציאלי במדינה הזאת. בדרום יש מלחמה (בתל אביב "צבע אדום" זו רק אזעקה לקראת הדרבי, נכון?) בצפון אף פעם לא היה שקט במיוחד (סוריה, לבנון ועכשיו גם חיזבאללה). אפילו במרכז המזרחי כבר לא הכי נעים, בידיעה שתושבי המשולש, והפלשתינאים ביהודה ושומרון, יירו גם הם, יום אחד, טילים ורקטות על כפר סבא. ורק תל אביב- ניצבת זוהרת בבדידותה, כאשר השכן היחידי שלה הוא הים, אשר גם הוא שקט ברוב ימות השנה. גוש דן הוא האיזור הכי מאוכלס במדינה הקטנה והמוכה שלנו. צפיפות הבנייה והפקקים האינסופיים רק מוכיחים כי אם אתה לא שם- אתה לא ממש קיים. הנקודה המפחידה היא, שעוד מעט זו לא תהיה סתם אמירה. אם לא תהיה שם, בפועל ובאופן פיזי, באמת לא תהיה קיים יותר! האם מדינת ישראל, שממילא משולה לעלמה קטנה וצרת מתניים, תוכל לעמוד גם בנהירה של תושבים מהצפון והדרום אל המרכז המתפקע? האם הגליל והנגב שכולם כה עומלים על פיתוחם ויישובם- יתרוקנו ויחזרו למרכז? האם אנחנו עומדים בפני חיזיון, שבו יום יבוא ומדינת "תל אביב" תהפוך להיות "מדינת ישראל"? ושאלה אחרונה, לחברינו התל אביביים שחיים להם במגדל השן, איך ההרגשה לחיות בתוך בועה...?
