את סיפור הכינורות של רוברט קנטי היכרתי כבר לפני כמה שנים.
חבר שלי עבד אצלם בבית, ובמהלך התקופה (של בין לבין), בה הוא היה שם, החל הסיפור.
אז קנטי בכלל ברח מהארץ (ואולי חזר אחרי זה).
במהלך היום אברר שוב את הפרטים שזרחו מפרחוני, אבל סיפור ההונאה של הכינורות התרחש לפני יותר מעשור.
אז ככה. הסיפור של רכישת הכינורות היה לפני כ-20 שנה ומאז ההליך המשפטי התמשך והתמשך.
ככל שזכור לידידי, האדון קנטי היה מנהל תזמורת חיפה והוא היה נשוי לאישה בשם שרה.
אותה בלה שהאדון (מפליצון) בוקי הזכיר, הייתה כנראה אף היא כנרית בתזמורת ועם הזמן הפכה לאשתו של רוברט,
לאחר שהוא התגרש משרה.
בכל מקרה, שרה ממשיכה וגרה בביתם בכרמל ומה שהוא עשה (או שעושה), עם בלה כלל לא מעניין אותה.
מוזר רק שהמשפט כנגד הקנטים התמשך ונמרח על פני שנים ארוכות כל כך ומרתק עוד יותר הוא גזר הדין.