בוקר. (אולי ט'?)

תמרוש5

New member
בוקר. (אולי ט'?)

פרץ של אור נכנס מהחלון שלי,הוא ייבש את כל הגשם שסחף אותנו אתמול. ועם אותו משפט מחץ שלך, הלכתי לישון מפוחדת. אמרתי לך כבר שאני לא רוצה יותר מצבות. וזה מצחיק איך שאתמול צחקנו על זה שאם מישהי מאיתנו תתאבד,השניה חייבת להתקשר אליהן שיבואו להלוויה. ואיך פתאום דמיינתי את עצמי מתקשרת אליה, ואיך הכול הופך לכל כך אבסורדי. "אני מקווה שמחר תביני,תודה על הכול אוהבת המון" ו..ניתוק. התקשרתי אלף פעם תעני כבר תני לי אות מהצד השני כי אני נשבת לך שאם אין מי שייתן לי אות אני מתפרקת ומפרקת את עצמי לא חוזרת יותר לשום מקום איך בכלל אפשר לישון כשאת ספק . \\ אני לא טובה בהתמודדויות אני ניתזת לכל עבר ומתפקעת מתוכי אדם קם ונעלם הולך לפה חוזר לשם ואת יודעת ש גם הענפים שלו כשהם נחתכים יכולים לגדול מחדש קצת כמונו כל פעם כשיש ניצוץ באוויר אז,למה?
 

ziacT

New member
בוקר ../images/Emo42.gif

אז אני חייבת קודם לשאול, היא בסדר הבוקר? ובתוך כל הספק הזה, זה כ"כ אופטימי בעיניי "גם הענפים שלו כשהם נחתכים יכולים לגדול מחדש קצת כמונו כל פעם כשיש ניצוץ באוויר" באמת למה. אני מקווה שהבוקר הזה נראה אחרת מהלילה אתמול היה ללא ספק מוזר בעיניי כמה אנשים, טעון רגשית, גמור רגשית(?) ואמן שהמשך השבוע הזה יהיה טוב.
 

תמרוש5

New member
../images/Emo24.gif תודה!

שלומה רע,שטיפת קיבה ורצון עז לנסות שוב. ואני רק מתפללת שהיא תפחד לנסות שוב.
 

תמרוש5

New member
** (ושוב אולי ט')

את לא את לא את לא תלכי את לא תתקשרי אלי ותגידי שאם אני מפסיקה לבכות את נשארת שבוע אני לא אפסיק לבכות לעולם הדמעות שלי יזלגו ויתערבבו עם הדם שיזלוג ממני והבור שיש לי בבטן יגדל עד שאני לא אהיה מסוגלת לעשות משהו אחר חוץ מלדמם ולבכות ולשתות אלכוהול כל היום כן אני אהפוך להיות א' אותה אחת שכל הזמן צחקנו עליה,כי היא בוכה על החברה הכי טובה שלה שהתאבדה והיא אלכוהליסטית מסכנה וכבר עדיף שהיא תתאבד גם. ישבנו שעה מתחת לסכך בגשם ושמענו המכשפות את אומרת ששתקת כי ידעת שזה הדקות האחרונות,ושלא בכית כי את אף פעם לא בוכה. ואני? אני רק רציתי שתחייכי קצת.
 

ziacT

New member
אני מצטערת

אני לא יודעת איך מתמודדים עם דבר כזה לא יודעת איך עוזרים ורק מייחלת בליבי שהיא מקבלת את העזרה לה היא זקוקה שולחת לך המון כוחות ותקווה שהיא לא תנסה את זה שוב [אופטימיות זה לפעמים חלק ממני...]
 

noosh

New member
זה כל התסכול הזה

של "אני מקווה שהיא תתגבר על זה" בידיעה שזה לא בידיים שלך. כאילו מישהו מחייב אותך לצפות במשהו ממש אכזרי ואין לך שום יכולת לעצום את העיניים. ואת יודעת שאת היית עושה הכל כדי לשנות אבל את לא יכולה, כי זה אצלה. ואין דבר יותר מתסכל מזה, לדעת שאתה לא יכול לשנות. שעכשיו זה אצלם. אז קודם כל - הרבה כוחות בשבילך,עכשיו, כי גם את זקוקה להם ואל תמעיטי בזכות שלך להיות תשושה או כואבת או בכלל, מרגישה כל דבר אחר (כולל כעס). לפעמים גם כשאנחנו חושבים שאין משהו שאנחנו יכולים לעשות, וגם אם אין באמת משהו שאנחנו יכולים לעשות, נשאר לנו לעשות רק את מה שאנחנו יכולים. ולתת את כל מה שאנחנו יכולים. ולקוות הכי חזק שזה יספיק, ולדעת שאנחנו עושים את המקסימום, שאנחנו מנסים לעשות גם מעבר למקסימום, ושגם לנו יש גבולות. שיש דברים שהם בידיים של אנשים אחרים. אני באמת מקווה שזה יסתדר. ושהיא תהיה בסדר. ואני מקווה שגם את.
.
 
-

הדבר היחיד שאני מוצאת לנכון ו/או מסוגלת להגיד זה שמה שלא יהיה את חייבת חייבת חייבת לשמור על עצמך בכל סיטואציה ובפרט בפרט בסיטואציה הזאת. :((( ובא לי לצעוק שלא תעיזי להזיק לעצמך או אפילו לחשוב על זה, בתירוץ של דברים כאלה.
 

רעוּת

New member
אני לא מאמינה שאני מסכימה עם לירון../images/Emo5.gif, אבל

למרות שהיא חשובה לך כ"כ (ואולי דווקא בגלל זה), את צריכה לשמור על הגבולות שלך, לא רק על עצמך, בעיקר על הגבולות שלך, וזה אולי נשמע אגואיסטי להגיד, אבל זה לא, כי את לא צריכה (ואפילו אסור לך) ליפול איתה למקומות האלה, זה אולי מרגיש "נכון", או משהו כזה, להיות איתה שם, אבל את יכולה להיות איתה שם גם בלי להיות בדיוק *שם* אלא ליד, ולשמור עלייך ועל הגבולות שלך ולא לטשטש אותם, כי אולי רק ככה אפשר באמת לעזור (ואני אפילו לא מדברת על לפגוע בעצמך, אני מקווה שאת יודעת שלא, אלא על להיפגע יותר מדי ולהיגרר עמוק מדי. יש דברים שאת יכולה לעשות אבל יש דברים שאת לא, ושהם לא התפקיד שלך, ושאת לא יכולה, וזה פשוט ככה). אוף אני ככ גרועה בלהסביר למה אני מתכוונת, אבל מקווה שהבנת משו מזה
.
 
למעלה