בוקר אור...אני מתוסכלת...

[הדסהש1]

בוקר אור...אני מתוסכלת...

קרה לי השבוע שפתאום בלקאוט לא זכרתי את שמה
של נכדתי הגדולה עופרי...זה חלף לאחר דקותיים.אבל נלחצתי..
הבוקר החלטתי לאפות עוגה במקרה ויבואו..ושמתי את החלמונים על השיש
וכבר עמדתי להכניס את העוגה לתנור ובעלי אמר לי "מה עם החלמונים"
למזלי היצלתי את העוגה...האם זאת התחלה של????

 

[ריקי5]

זה קורה לכולם

זה עניין של גיל לדעתי

 

[ההיא333]

אני מבינה אותך

זה מתסכל ומפחיד אך זה יכול להיות ביטוי למחלה שטיפול תרופתי יעזור להתגבר עליה. אל תיבהלי, תטפלי. בריאות לך.

 

[רוזהלי2]

הדסה

זה קורה לכל אחת ואחד. יש לנו כל כך כך הרבה דאגות כך שלא תמיד שמים לב לדברים אחרים.
הרבה בריאות!

 

[trek ssl]

אל תקחי ללב גם אשתי שוכחת את הביצים

אבל משתדל לפני האפיה להזכיר לה

 

[האמא הסורגת]

קודם כל שלום שוב לכל החברות החברים

הדסהלא להיכנס ללחץ זה פשוט קורה לכולנו ואל תשכחי שהיית חולה , וקורה שדברים נשכחים, לא קרה כלום אבל עצה עם זה קורה שוב רישמי בפנקס וכך לא תשכחי אני בדרך כלל רושמת בראשית כל יום את התאריך של אותו היום ומה עלי לעשות , עשיתי מחקתי . לא לדאוג זה קורה .

 

[האמא הסורגת]

שנית הרי סיפרתי לכם שאני כבר סבתא לארז

החמוד , אבל כמובן שאני משוחדת, והוא ביקר אותי עם הוריו מיום רביעי ועד יום שישי , ומה אגיד לכם להיות סבתא זה כנראה לא מעלה את לחץ הדם אלא מעלה את ההרגשה של שייכות ושל המשכיות, כשילד קטן מחזיק לך את היד וכל היד הקטנה נבלעת לך בכף היד שלי שאינה בהכרח יד גדולה אלא יד רגילה לחלוטין , הרי ההרגשה הזאת שמישהו מחפש בפנים שלך ללטף ולחבק אין מילים זהו הרגשה יפה ומעניינת , המישהו הקטן הזה חוקר את עויות הפנים ומנסה לחקות אותי כשאני קוראת בשמו הוא נענה לקריאתי ומסתכל ולפעמים מחייך כמו סבא בלי שינים או סבתא בלי שינים לא משנה איך נקרא לזה אבל ההרגשה היא שונה מלגדל את הילד שלך .
זוהי הרגשה של אחריות מסוג אחר לגמרי ההרגשה שהנה יש משהו משלך שהשארת בעולם הזה וזה המשכיות המשפחה , המשפחה הפרטית שלי לא המורחבת עם האחים ושאר אנשי המשפחה אלא המשפחה הפרטית שלי , והיא הרגשה שונה ומשונה שהנה למרות הכל למרות החיים הפתלתלים שהיו לי יצרתי לי תא פרטי שלי , והוא הבן הכלה והנכד ואני תקווה שיבואו בעתיד עוד , בשעה טובה מתי שזה יקרה ובינתיים אני מתבשמת מהנוכחות של ארז , שהוא היהלום החמוד מכולם .הוא משמיע כמה מילים שעדיין צריך מפענח כדי להבין מה הוא אומר , אבל אין ספק שהוא בשבילי זריקת מרץ לחיים . ושרק יהיו בריאים ושלמים כל המשפחה הקטנה שלי אמן ובריאות לכולם .

 

[האמא הסורגת]

אני מצטערת הייתי צריכה לפתוח הודעה חדשה

ואיך שהוא כתבתי לאחר תגובה שכתבתי להדסה אני מצטערת שהתפרצתי למקום לא נכון בשרשור.

 

[רוזהלי2]

האמא הסורגת

להיות סבתא זאת זכות גדולה מאד.
התאור שלך כל כך מרגש

הרבה בריאות ונחת

 

[ריקי5]

להיות סבתא זה כיף גדול

חבל שהנכדים שלי רחוקים ואני לא יכולה לחבק אותם כל הזמן

 

[האמא הסורגת]

גם שלי גר בירושלים ואני גרה בחיפה אבל מדברים

בסקייפ ומידי פעם מתראים ואני קוראת לעצמי סבתא של אינטרנט ומברכת את הטכנולוגיה שמראה לי את הנכד שלי כמעט כל יום , ואני סבתא של היוש ביוש ושוב תודה לטכנולוגיה

 

[shron17]

פיתרון קסמים לכול האופות ששוכחות את הביצים,,

הקונדיטורית קרין גורן ,
מכינה מתכון למאפה לא ביצים,

ראו כאן:
http://www.carine.co.il/page_555.aspx?c0=13472&bsp=13096&bssearch=4,0,1,2,2

 

[shron17]

הדסה ,תיכנסי,משהו שיכול לעזור לך,,,

לרוב זה מתחיל אחרי גיל 50 , זה קורה מחוסר ריכוז, וזה הכול !
לפני כמה שנים הייתי בהרצאה על זיכרון ושיכחה,ולמדתי שם ,
שהמוח שלנו עובד הרבה פעמים כמו על אוטומט,
יש דברים שאנו לא חושבים עליהם - אך מבצעים,כדרך שיגרה,
ואז פתאום אנחנו לא זוכרים את הפעולה שעשינו: ואז אנו שואלים ,
מישהו ראה איפה הנחתי את המפתחות ,
או איפה המשקפיים מונחות וכו',

או במקרה הפחות טוב,יוצאים מהבית וממהרים,ואז
בדרך חושבים,האם ניתקתי את המגהץ מהחשמל ?
או האם כיביתי את הגז ?

והפיתרון :
כול פעולה שמבצעים חשוב להתרכז בה:
כשמנתקים את המגהץ מהתקע לומר: "ניתקתי את המגהץ מהחשמל",
כשמכבים את הגז לומר :"כיביתי את הגז.

אביזרים: להניח את המשקפיים תמיד באותו מקום קבוע ,
מפתחות ,תמיד לשמור באותו תא בתיק, וזוג רזרבי לשמור במגירה קבועה.
אגב,כדאי להשאיר מפתח רזרבי אצל שכן טוב ואחראי, תמיד יעיל שיהיה שם לשעת חירום.

לסיכום :
כשאת בלחץ ,לתאר בקול את הפעולה שאותה את מבצעת.

באפייה,להתרכז בעצם העשייה:
לרשום את המתכון על דף ,להתרכז בשלבי ההכנה.

להתעקש להניח את הפריטים שלנו במקום קבוע,גם כשאנו ממהרים,
כך נמנע בעתיד מחיפושים .
והעיקר הדסה, לא לדאוג,
כי כשדואגים המחשבות לא ממוקדות.

שבוע טוב ,
ורוב נחת מהנכדים.

 

[יחפהבפארק]

תרגישי טוב הדסה

אל תדאגי,
זה באמת קורה לכולנו.
אני הולכת למטבח ואין לי מושג למה הלכתי ומה רציתי לעשות שם

כנ"ל עם שמות...
לא להילחץ. הכל יהיה בסדר