בוקר אור .היום יש לי יום עמוס.בבוקר לרופאה..ב 10.30

[הדסהש1]

בוקר אור .היום יש לי יום עמוס.בבוקר לרופאה..ב 10.30

נוסעת לקניון סביונים לקבל את מכשירי השמיעה החדשים..הם לבסוף הגיעו..הם בחינם.מקווה שאסתדר איתם..אני לא שקטה להשאיר את רמי לבד לכמה שעות...אבל נתגבר..המשף יום טוב לכולם...

 

[ציפי ב החמודה]

בוקר טוב

תמר, אני מגיבה לך בשרשור של היום ולא בשרשור של אתמול, תודה על ההתעניינות,
לא כל כך מגיע כל הכבוד למשרד הבטחון, הם לא תמכו בנו ולא הכירו במשך
הרבה שנים, בזה שאבי היה חלל של ההגנה, למרות שהוא קבור בבית קברות צבאי ויש לו מספר אישי,המשפחה לא לחצה מספיק, פנו
ולא קיבלו תשובה, אז הרימו ידיים ולא המשיכו, אני הייתי ילדה ולא ידעתי מכלום,
רק כאשר כבר היו לי ילדים גדולים, פניתי להנצחת החייל ושאלתי מדוע?
אז ענו לי, שעכשיו כבר מאוחר מידי לקבל עזרה כספית, כי אחי ואני בגרנו
ואמא כבר לא בחיים, אבל הם התחילו לתת לאחד מאיתנו, שזו אני, אחי ויתר לי, דמי הזכרה פעם בשנה, סכום סמלי,
שולחים לי כל שנה משהו ליום הזכרון לחללי צהל, ספרים וסמלים שכנראה
עולים הרבה כסף, במקום לשלוח לי ולאחי כסף וכל שנה בתאריך נפילתו,
אנחנו מקבלים רכב עם נהג שמסיע אותנו לבית העלמין, אחי מקבל את הרכב בבאר שבע ובאים לאסוף אותי מר"ג, בדרך אנחנו גם עוברים בקרית שאול לביקור אצל אמא,ביום הזכרון לחללי
צה"ל לא דואגים לנו להסעה ואני כמעט כל שנה, נוסעת על חשבוני, ברכבת
לחיפה, כדי שאבא שלי לא ירגיש לבד שמה, לשאלתך אם המשפחה עזרה,
אז כן והרבה, אנחנו גרנו בחיפה ולאימי היו אח ואחות בת"א, עזבנו את
חיפה, (שעד היום אני מתגעגעת אליה)ובאנו לגור ליד המשפחה שמאד
תמכה בנו פיזית וכלכלית, בעיקר דודה שלי שיפרה ז"ל, שהיתה העץ
שכל המשפחה קיבלה תמיכה ממנה,אני חושבת שהיום כבר אין אנשים כמוה, כשאימי חלתה, היא זאת שסעדה
אותה וטיפלה בה, כאמור, אני הייתי ילדה ולא ידעתי מהחיים שלי, רק
ידעתי שאיבדתי את החבר הכי טוב שהיה לי ועד היום הוא חסר לי.
שוב תודה על התעניינות.
שיהיה יום טוב לכולנו
בהצלחה להדסה עם המכשירי שמיעה החדשים.