ערב טוב
שלום חברים,
שייקה, אני שוב אומרת לך תודה רבה.
ציפי, גם אני אוהבת כרובית מטוגנת אך אני לא מבשלת במים אלא שמה במיקרו, ולאחר שזה רך אני מטגנת. התוצאה היא אותו דבר ובמיקרו זה הרבה פחות ריח הרבה יותר נוח.
הדסה, תהיי בריאה ושמרי על הגב חם.
היום הייתי חופשיה כמה חוגים לא התקיימו ובשביל חוג "ידיעת הארץ" אחד שכן התקיים לא התחשק לי לנסוע למרחק של 6 ק"מ.
ביום ראשון יש לי את ג'והן שבא לעזור לי בניקיון, היום היה לי נוח כי הייתי צריכה לשבת ולכתוב תגובה לטענות של הנתבעת במשפט שלי עם הוועד.
עורכת הדין של הנתבעת מילאה 3 עמודים רק כדי להסביר כמה אני לא בסדר, כמה השכנים שונאים אותי, כמה הם בעד הוועד. שום מילה על זה שהיא התנהגה בניגוד לחוק. היא למשל התפטרה בזמנו אבל לא העבירה את הסמכויות לוועד החדש, והוא האחרון לא יכול היה לא לקבל תשלומים ולא לשלם בשם הוועד, כי היא החזיקה את הקופה ולא הרפתה.
אחר כך בחרו אותי וגם לי היא לא הסכימה להעביר את הוועד, לכן בעיקר תבעתי אותה. זה לקח לי יום שלם עם עצבים שבורים.
חיוכון:
לזוג אחד היו ארבעה בנים. מה שמוזר היה שלשלושת הגדולים יותר היה שיער בלונדיני ועיניים כחולות, בעוד שהרביעי היה שחרחר עם עיניים חומות.
בחלוף השנים האבא חלה ושכב על ערש דווי. ברגעיו האחרונים, הוא פונה אל אשתו: "מותק, לפני שאמות, את חייבת להיות כנה איתי. האם בן הזקונים שלנו הוא באמת בני?"
"אני נשבעת ומתחייבת לך בכל הקדוש לי", משיבה האשה, "זהו בנך!"
לאחר ששמע זאת, נפטר הבעל רגוע.
"שיואו"... נשמה האשה לרווחה, "איזה מזל שהוא לא שאל על שלושת האחרים"...
יעלי