בוקר אור חברים שלי

בוקר אור חברים שלי

עולם נפלא וחוויות מהממות מזומנים לנו כיד הדמיון הטובה עלינו שבהתחלה זה נראה טוב לאט הבאיש בסוף שמחתי שהלכתי משם...והכל אצלי בראש כי בחוץ לא היה אלא כלום, סיפור שעוד יבוא זמנו ויסופר בהרחבה והטעמה נכונה
 
כשאת/ה בהתכוונות לעשיית מעשה טוב

יקום נענה ועונה לך על המקום באותה מטבע ופורט אותה עד לנימים הדקים ביותר ואינו משתהה אף לא לשנייה אחת מיותרת אם הבחנת בזאת הבנת
 
אוי יוי יוי

מגיע עם אישתו לצילום פספורט מצטלמת מבכה את מראיה מתרצה ומשלימה עם היש אוי יוי יוי הוא אומר אפשר לקבל את הכסף בחזרה? הוא שואל אם תחליף אישה תקבל, קיבל תשובה הציץ שוב והלך אחריה ממלמל אוי יוי יוי אז הוא לא ראה את מה שיש לו לפני הצילום? אני תוהה אוי
 
שבת שלום באופן כללי

יען כי המקום דומה לשממה ושיממון אין הולך ואין בא ממש חבל המילה חברים נפוצו כולם...עוד נותר אחד והוא מכוכב נכבד מותיר כאן בצל מתחת לעץ הצ אל פת לחם מעט מלח ובקבוק יין להלך מזדמן שבת שלום לך אורח גם אם אני כרגע לא נמצא בבית, התכבד בבקשה שבת שלום לך ולמשפחתך לקרוביך ולרחוקיך שבת מלכה הרי היא באה לטושבים שס/ברחו ברכתי מלוותכם בכל עת גם אם מעבר ים תהיו וגם במים עליונים מנוחה ושלוות נפש באהבה
 
לא שממה ולא שיממון

נאה המקום ונעים כריו ירוקים והדורים הריו מימיו צלולים והוא מרהיב בחלקת אגמיו, כמו תמונה משחה יד אמן קלילה, רק מה אין בו עלילה. שבת שלום ומבורך וקריר יעקב
 
מה שוויים של הרים נישאים

כרי דשא ירוקים ומרהיבי אגמים אם אין עדים להם שיעידו ויפרו את המקום למלאו תוכן ועלילות גיבורים מה בצע בו אם
 
עלתה אתמול שאלה

שאלה זו נשאלה רגע לפני הנץ שחר שישבתי אצל ידידי הטוב ועשינו במלאכת סיעור המוחות השיחה נסובה על דברים בטלים וברומו של עולם מדריך או שניים ליוו ברקע והיה הזמן עובר בנחת גדול שאלה שפתרון מדוייק עוד לא נמצא לה הדהדה ונשאלה שוב מדוע אנשים חווים את ה"רע" עד תום וממצים אותו עד הטיפה האחרונה לפני שמתחיל להם ה"טוב"...שהיו לנו הרבה דוגמאות גם אישיות וכלליות, ולא ידענו תשובה ממשית לעת עתה. העלינו השערה כזו ודעה אחרת ונותרה פתוחה תשובה אחת מני רבות היא זו שקמתי עימה זה עתה שיש באדם את הרצון למצות עד תום ואם את/ה כבר מגרד את התחתית שם זה המקום הכי נכון להסתובב לבעוט בקרקעית ולשעוט אל פני השטח להוציא את אפך אל מחוץ למים ולקחת שאיפת אויר טריה ולשחרר אנחת רווחה מברוק מה גם שמגיע תוספת זה עתה, כשהיית בירידה המקום שאתה מגיע אליו בעליה נראה הרבה יותר טוב ממה שהיה וזה יכול להיות אותו מקום שקודם קיטרת עליו אך עכשיו הוא אחר
 

אליה ל

New member
או שאולי אותו אדם ../images/Emo122.gif

חבול כל כך עד שאינו יודע שהוא יכול בכלל לבעוט כדבריכם בקרקעית ולצאת. יתכן גם שמרוב "חבילות" מלשון חבלות ודרמה ושקיעות בתוך העצבות אין אותו אדם יכול לראות את היד המושטת לו לעזרה. ישנן אי אלו סיבות נוספות כמו: מגיע לי, זה המקום המוכר והבטוח על אף עליבותו.
 
סיבות כיד המלך יש ועוד

שיכול להיות שגם הנשמה מפה לפה לא תעזור פה לו משוהו מעלה לאויר עולם ויש מצב בו נמשה מי ומיד הוא מזנק וצולל בחזרה ונותר כאבן שאין לה הופכין על קרקעית כן כן יש
 
סוגיית מדוע אנשים חווים את ה "רע" עד תום

לא נראה לי שיש מדוע בכלל בנושא....פשוט זה קורה...אף אחד בגדול לא רוצה לחוות רע בכלל....ולכל מקרה יש את הזמן שלו ( מבחינת עד תום )...אפשר להפסיק את הזמן מלכת?...וכל דבר הוא עד תום ברע ובטוב...דוגמא: קיבלת שריטה יש לה זמן איחוי לכל אחד זה שונה ולגופו....זה ימוצה עד תום בין אם תרצה או לא. גם אם תעזור לאיחוי בכל דרך אפשרית אם זה בפלסטר או משחה יתכן שזמן האיחוי יתקצר, אפילו אז הזמן הזה הוא עד תום. כמה זמן נמשך עד התום הזה?
 
שאלה נאה

חשוב נא יקירי על הנוצרים הראשונים ברומי המעטירה. הם הושלכו לגוב האריות, ועד שהם לא הרגו את האריה האחרון, הם לא יכלו לצאת מהכלוב. אלא שבדרך כלל זה נגמר הפוך. אריה למחשבה יעקב
 
תוספת לתוספת שהגיע זה עתה בעניין קיטור

הניצול היחיד מאוניה שנטרפה בים, נסחף עם הזרם והושלך על חופו של אי בודד. הוא התפלל בלהט לאלוהים שיציל אותו, וכל יום נהג לסרוק את האופק מקצה ועד קצה. תשוש, רעב ופצוע, הוא הצליח לבנות לעצמו צריף קטן מעצים שנסחפו אל החוף. לפחות יהיה לו מחסה מחיות טורפות. הוא הכניס לצריף את מעט חפציו שהיטלטלו איתו בים, זה היה כל רכושו בעולם. באחד הימים, כאשר יצא מצריפו והלך אל היער לחפש מזון, פרצה דלקה וכילתה את הצריף ואת חפציו. להבות האש גדלו והתפשטו ואיימו לשרוף את כל היער. עשן שחור היתמר אל על, והכל היה אבוד - הצריף, החפצים.. הוא גנח בצער וכאב, ופנה בכעס לאלוהים: "איך, איך יכולת לעשות לי את זה??!! איך אתה מביא עלי אסון אחר אסון??!" למחרת, בבוקר מוקדם, הוא קם משנתו במערה סמוכה לשמע רעש מנועים של ספינה מתקרבת. היא באה כדי להציל אותו. "איך ידעתם שאני כאן?" שאל את מושיעיו. "ראינו את סימני האש והעשן ששיגרת אלינו.." ענו לו
 
רע וטוב

זה תמיד יחסי לאותו רגע נתון, ומעט מאד פעמים אם בכלל יש לנו את היכולת להבין תכנית אלוהית ומה היא טומנת בחובה.
 
בשורה חשובה

השמש שקעה...במו עיני ראיתי אותה עושה זאת מאותו רגע החלה חשכה תופסת את מקומה צללים שהתארכו כבשו כל חלקה טובה והלילה מולך אויר צח בריזה מלטפת
 
לא אין לנו

את היכולת להבין תוכנית אלוהית ומה היא טומנת בחובה...רק משערים וספקולציות שזה הרבה מאד
 
למעלה