בוקר טוב ללסוף שבוע
רביעי חמישי הייתי במרכז...
הבאתי כרוב ממולא לבנות שלי... ראיתי אצל הירקן כרוב שקרץ לי...
קחי אותי...קחי אותי... כרוב לבן שטוח שהעלים שלו גדולים ומתקלפים
בקלות... הכנתי סיר ענק שלנו יהיה קשה לחסל לבד...אז הכנתי
קופסאות... הקפאתי ולקחתי לבנות...
למחרת היה לי שוב מפגש עם חברי וחברותי מהיסודי...
התגובה הראשונה שאני מקבלת על המפגשים שלנו... שזה יפה וטוב, אבל מה יש לכם לדבר כל פעם מחדש.... נפגשתם...סיכמתם...מיחזרתם... היזכרתם זכרונות... זה לא נגמר??? לא!! אנחנו נפגשים כבר יותר משנה.... וכל פעם יש נושאים חדשים....זכרונות מתחדשים.... סיפורים שעדיין לא סופרו... אנחנו כל פעם נרגשים מחדש להיפגש כי הזכרונות שלנו מ-55 שנה לא נגמרים.... לדוגמא: היום ישבנו ודיברנו...ד"ר משה בן עם ואני... שאלתי היכן הוא גר והוא סיפר כי הוא גר ברחוב... מספר....דירה בקומה... כמעט נפלתי מהכסא.... זו בדיוק הדירה שבה אני ובעלי עברנו לגור אחרי נישואינו.... זו הדירה בה התחלנו את חיינו המשותפים ... צירוף מקרים נדיר!!!