לגבי מסטר שף
כפי שאמרתי, אני רואה עד הפסקת הפרסומות השניה, לא יכול לראות את עצמי מבזבז בכל פעם 10 דקות על פרסומות מטופשות והולך לענייניי.
לדעתי ההערות של השופטים דווקא עוזרות למתמודדים להבין שהם הולכים על טעות ויש להם צ'אנס לתקן.
לפעמים גם אני לומד מהם משהו (יש לי פנקס מתכונים שאשתי הכינה לי ומידי פעם אני עושה משהו) . לגבי אייל, האיש רואה עצמו כמשורר של אוכל ולכן הוא מתפייט (לפחות זה, כי ביזנסמן גדול הוא לא) , מיכל שתהיה בריאה איזה פה ענק יש לה, מדהים כל פעם מחדש. (עד היום אני משתמש בסיסמה של אביה:"אז מה לעשות? לעשות!".
השמן קצת התרכך וחיים הוא די פרווה.
אז כמו שאני מתעצבן על גודש הפירסומות, כך אשתי כשמישהו עושה משהו שלדעתה לא הגיוני בבישול, ועד היום היא לא טעתה.
לעומתם , משחקי השף, התחילו ברף גבוה מאוד, והם צריכים בכל פעם להתמודד עם זה ומידי פעם אני רואה ירידה באמנות הבישול שלהם.
שתי תוכניות בישול ביחד, זה קצת יותר מידי. אבל תמיד הטלויזיה תלך על המכנה הנמוך יותר אם זה יעלה לה פחות כסף, כמו כל התוכניות "ריאליטי" שאף אחד מהם איננו ריאליטי (מציאות), או כל מיני תחרויות: כוכב נולד, מורה נולד, זמר נולד, שחקן נולד, בדחן נולד, ילד זמר נולד, וכו.
אגב, לא הבנתי למה מי שזוכה בתחרות הוא "מאסטר שף". הרי הוא מעולם לא היה שף, אולי בקושי טבח חובב, וגם אחרי התחרות הוא לא הפך אוטומטית ל-שף שזה מקצוע עם יד יכולות ונסיון, אז הם כבר קופצים לדרגת מסטר שף ???
הנה מה שכן למדתי מזה, אני נוסע כעת ללובלינסקי לקנות סכין שף, שיהיה לי יותר קל לחתוך ירקות ובשר וכו.