בוקר אור ליום קריר וגשום.

[הדסהש1]

בוקר אור ליום קריר וגשום.

תודה לתגובות לגבי מכונת הכביסה..זה לא נורמלי מה שקורה..
היא רק בת 4.5 שנים וטוב שעשיתי ביטוח ל 5 שנים..אין בכוונתי לקנות חדשה בנתיים..הוזמן טכנאי ליום שני..אמרו שיזמינו אחד בכיר..
עכשיו אין לי צורך לכבס נחכה ליום שני.גם המייבש על הרצפה ליד כך שאין מקום לזוז באמבטיה...שיהיה המשך יום טוב לכולם.
אתמול הגיע אדם מחברת כח אדם לראות את רמי..והסביר לו מה לעשות ואיך להתנהג שיבואו מביטוח לאומי .לעשות אותו ממש מסכן.וגם שאני אשכב בחדר ולא העזור לו בכלום...אני לא אוהבת את המשחקים האלה אבל כך זה עובד...

 

[מינהר]

כנראה, אין לכם ברירה, הדסה, עם הב.ל.

בעניין המכונה- בהצלחה עם הטכנאי הבכיר.

 

[ציפי ב החמודה]

אח"הצ חמים

הבוקר התלבטתי אם ללכת לפיזותרפיסטית, כי ירד גשם ואני שונאת לנעול
נעל סגורה, אבל בכל זאת הלכתי ולמה? כי אתמול שמתי לב שחסר לי כרטיס
אשראי, שהוא גם כרטיס מועדון של מחסני השוק, אז עשיתי חושבים בראש
ונזכרתי שביום שני הייתי בדוכן של פיס ועשיתי לוטומט, שפעם בשנה אני מרשה לעצמי וכנראה ששם שכחתי את הכרטיס וזה בדרך לקופ"ח, ששם אני עושה
פיזיותרפיה, אז כן, הכרטיס היה שם והוא זכר שזה שלי ושמר לי אותו, טוב
שהייתי חכמה ולא ביטלתי את הכרטיס, חזרתי הביתה אחרי הפיזיותרפיה
והייתי הרוגה מעייפות, הליכה ברגל ועוד עם נעליים סגורות, זה מאד קשה לי,
נחתי קצת מול הטלוויזיה והכנתי לי ולאורי ארוחת צהריים קלה וטעימה,
חתיכה מהרגל הקרושה, שיצאה משו, משו, סלט מיונז מאד טעים שאני עושה
לבד ופרוסות עגבניות ומלפפונים, אורי גם אכל תערובת של פירות, שאני אוכלת
את זה בבוקר, זה היה טעים ומשביע, מאד נהנינו, החלטתי לעשות מאמץ
ולעשות את הקניה בפרימדונה של יום שישי, היום, יצאתי וקיבלתי מכת חום,
חזרתי ממש כולי מים ובאפיסת כוחות, בכוחות אחרונים, התקלחתי והפעלתי
מכונת כביסה, שאפילו לא אחכה עד שתסיים את הפעולה,אני הולכת לתפוס
מנוחה במיטה ואח"כ אתלה את הכביסה במתקן במרפסת, לא לוקחת סיכון
בעניין הגשם.
הדסה, בהצלחה עם הביטוח הלאומי.
שיהיה ערב טוב לכולם

 

[yaely2]

פסח מתקרב במהירות מופרזת

המון בריאות לכולם עם הרבה אושר ונחת.
ניצת, קראתי את שביקשת ממני, עכשיו אני די עסוקה ומצד שני לא רוצה לקפח אותך, אז אני אכתוב כול יום מעט בוורד, כשאסיים אכניס את הכול לפורום, תני לי כמה ימים ואעביר לכם את הטיית הדין בישראל כפי שחוויתי על עצמותיי שלי.
ציפי, את באש ובמים למען המטרה שלך, כול הכבוד.

קוראת לכולם לכתוב כדי שיהיה מעניין לכולנו, כול אחד מוסיף קצת ויחד זה ממש אומנות צרופה.

חיוכון:
שבט קניבלים מגיע לניו יורק במסגרת פרויקט של האו"ם, שמסדר להם עבודה בחברת היי-טק. מנכ"ל החברה אומר להם: "תקבלו כסף טוב, משרד יפה, יש אוכל מעולה במזנון, אבל בשום אופן אל תחשבו אפילו לאכול פה מישהו מהעובדים!"
עובר חודש, חולפים חודשיים, והבוס מכנס את העובדים החדשים לשיחה, ומשבח אותם על השתלבותם בחברה. בסיום השיחה שואל הבוס בעדינות: "לא שאני רומז משהו, אבל מישהו מכם יודע לאן נעלמה גברת ווילסון?"...
כל הקניבלים מכחישים כל קשר להיעלמותה, והבוס מודה להם ויוצא מהחדר.
"או.קי", אומר מנהיג השבט, "מי מכם אכל את גברת ווילסון?"
אחד הקניבלים משפיל מבטו ומודה באשמה.
"אידיוט!", נוזף בו המנהיג, "בחודשיים שאנו כאן הספקנו לאכול סמנכ"לים, מנהלי שיווק, יועץ מס ואפילו חשבת, ואף אחד לא הרגיש! היית חייב לאכול דווקא את המנקה???"

יעלי

 

[1ניצת השקד]

יעלי, בסדר גמור, קחי לך את הזמן,

אני אתעזר בסבלנות.

מסכנים החיילים, כבר מלפני שבוע זרקו להם את כל החמץ שהביאו מהבית, למרות שהיה להם עוד שבוע לאכול את זה, למה להחמיר????

 

[yaely2]

תודה