בוקר אור ליום שבת.חזרנו לשיגרה

[הדסהש1]

בוקר אור ליום שבת.חזרנו לשיגרה

היינו אתמול ביביסיטר לנכדים.היה נחמד יונתן ועלמה נרדמו דיי מהר.אריאל ישן שהגענו ולאחר זמן ן מה מכשיר הבייבי סנס שמחובר למיטה התחיל לצפצף סה כמו הזעקה .נבהלנו מאוד כי זה אומר אוחי שהילד לא נושם.מסתבר שאריאל הסתובב והתהפך.והמכשיר עדין מאוד וזה גרם לצפצוף.כך שהוא היה איתנו עד שהוריו חזרו.לא נעים.מפחיד .אבל נהננו ממנו .יום טוב לכולם.

 

[הדסהש1]

רמי הלך לדואר.וקיבלתי מכתב מביטוח

לאומי שאני לא זקוקה לעזרה.אני אחכה עד לבדיקה של מרפאת הלב באוקטובר
ונראה הלאה.תוך שנה אפשר לערער שוב.לא חשבתי אחרת..

 

[ציפי ב החמודה1]

שבת טובה

המוח שלי נעול, אין לי מה לשתף

 

[שי1951]

שבת שלום

ובריאות

טובה לכולם, קצת נוסטלגיה

שבת שלום

ובריאות

טובה לכולם, קצת נוסטלגיה בקובץ המצורף:
מוזיאון אגד (מצגת, מלווה במוסיקה).

 

[yaely2]

שבת שלום, ממש נוסטלגיה

שייקה, אלפי תודות.

יש לי נוסטלגיה כפולה. לא רק שזכרתי את האוטובוסים גם הייתי במוזיאון הזה לפניי הרבה שנים וגם אז התפעלתי.
זה נמצא בחולון ובאמת אפשר לקפוץ לשם כדי לחוש את האווירה. יש שם את השוסון שנפל לתוך המים.
תאונת הדרכים הקשה ביותר שארעה לאוטובוס "שוסון" היתה בסוף 1958 כאשר אוטובוס "דן" מהדגם המאוחר יותר של ה"שוסון" נפל מגשר נחלת יצחק, לתוך נחל איילון.
11 הרוגים. מצרר

אתמול נסעתי לבריכה בשעת הפתיחה 7:00 כבר הייתי שם. השער נעול אישה או שתיים דפקו על השער אך לשווא. בינתיים השעון התקדם ונוספו עוד נשיים ועוד, אף אחד לא יודע מה קרה. הגיעו גם המצילה וגם הקופאית אין להן מפתח.

הקופאית מזהה את המכונית של מנהל הבריכה בפתח הבריכה. השעה כבר 7:20 אני מחליטה לצלצל למשטרה, אולי קרה משהו, המשטרה אמרו שישלחו את מד"א ואכן מד"א הגיע אך השער נעול .הם לא יודעים מה לעשות. שאלו "מי צלצל?" אמרתי "אני" לא תאמינו הקופאית ניגשת אלינו, אלי ואל 2 אנשי מד"א ואומרת: "למה אתם עושים מהומות, דיברתי איתו לפני 5 דקות והוא אמר שהוא כבר מגיע" שאלתי אותה למה לא אמרת? והיא אומרת הייתן מפוזרות בשטח ולא רציתי ללכת מקבוצה לקבוצה להגיד, תוך 3 דקות הגיע המנהל פתח את השער ואמר: "סליחה אני מצטער פשוט נרדמתי"

בקושי היה לי זמן לשחות כי ב 8:15 אני עוזבת את הבריכה לשיעור פרשת השבוע שלי.

חיוכון:
מורה נכנס לכיתה ומודיע לתלמידיו
ששום תירוץ על אי הכנת שיעורי בית
לא יתקבל, פרט למוות במשפחה.
מתחכם אחד התלמידים: "ומה עם
תשישות מינית?"
המורה עונה: "במקרה הזה, תיאלץ
ללמוד לכתוב ביד השנייה".

יעלי

 

[הדסהש1]

יעלי ושי אני ממש אוהבת להזכר בנוסטלגיה.

את האוטובוסים הישנים אני זוכרת..לאריאל הקטן שלנו יצאו כברנ2 השיניים הראדונות והוא רק בן 6.5 חודשים.זה שימח אותנו מאוד.כי היום הייתי מבואסת בגלל ביטוח הלאומי.

 

[ציפי ב החמודה1]

שבוע טוב

שייקה, תודה על הנוסטלגיה, לי י
ש זכרונות לא נעימים מהאוטובוסים האלה,
בילדותי גרתי בחיפה, כל שבועיים היינו נוסעים לת"א באוטובוס אגד והייתי
מקיאה את נשמתי, רוב הנהגים בקו הזה הכירו אותי ושמרו לי מקום במושב
הקדמי, כדי שיוכלו לעצור ולאפשר לי לרדת במהירות ולהקיא מחוץ לאוטובוס,
מה שמעניין זה כשבשבתות הייתי נוסעת עם אבי באוטובוס לבריכת בת גלים
והרגשתי בסדר.
היום אני לא במיטבי לקחתי כמה פעמים כדור דקסמול וישנתי המון, מקווה
להתאושש מזה.
הדסה, ליבי איתך, אבל בעצם ידעתי שכך יהיה, את לא מספיק קליקר
מבחינתם וטוב שכך.
יעל'י, קיבלתי את המסר וכמובן שאגיע.
שבוע טוב

 

[תמר שרוני1]

גם אני קיבלתי את המסר ואגיע .

ציפי ענין ההקאות שלך בכלל לא מפתיע אותי . הנסיעה מחיפה לתל אבית היתה בזמנו מאוד ארוכה , ולא חלקה . הכבישים היו מלאי מהמורות . מחיפה לבת גלים המרחק קצר ביותר , פשוט אין מספיק זמן לבשל בחילה . אני בילדותי , היית מעבירה את חופשות בתי הספר , בחיפה , בהדר , אצל הסבא/סבתא שלי . ברוב ימות הקיץ הייתי הולכת לבריכה בקצה רחוב פבזנר , מעבר ל "גן בנימין ". אבל היו ימים שירדתי רגלי לבריכה בבת גלים . מקווה שבינתים הצלחתי להערים על "דודי השינה" , אנסה מזלי שנית . יללה טוב לכולם , תמר .