בוקר אור ליום שישי..סוף סוף קיבלתי אתמול את המכשירים החדשים.

[הדסהש1]

בוקר אור ליום שישי..סוף סוף קיבלתי אתמול את המכשירים החדשים.

יש לי הסתגלות לחודשיים..רמי מסתגל לבית בחזרה.הוא כבר מאשמורת הבוקר קם לבשל..והריח העיר אותי משנתי שהיתה קצרה..ועכישו הוא בגינה..מחכה למטפלת שתתלה את הכביסה..אתמול קיבלנו את כל ההפניות להמשך טיפול של רמי..ביום שני ימסור את הניירת לביטוח לאומי..אחר הצהריםם הגיע פיזיוטרפיסט האחראי על האזור שלנו .הוא טיפל גם בי לאחר הניתוחים .בדר את מצבו ואמר שתגיע מישהי מבית רבקה פעמיים בשבוע לעבוד איתו וגם ריפוי בעיסוק..לא פשוט כל הסיפור הזה .עכשיו מחכים לתור למרפאות חוץ..ציפי הנושא של משרד הביטחון כאב לאלה שנהרגו לפני קום המדינה או בתחילתה..אבא של רמי נכה צה"ל נהרג בתאונת דרכים היה ללא רגל.ורמי ואימו נעזרו בהם עד שנישאנו.והכל נפסק לאחר שהאמא נפטרה..היו שנים שקיבלו ספר וגם זה נפסק..

 

[ציפי ב החמודה]

צהריים טובים

אצלי הבטריות כבר לא בכושר, בשעה 18,30 נכנסתי למיטה לתפוס קצת שינה, כדי להתעורר ולראות את הסדרות האהובות עלי, השעון צלצל, אורי ניסה, שום כלום,
לא הצלחתי להתעורר והמשכתי לישון, ויתרתי על ארוחת ערב, ויתרתי על הכדורים
של הערב, התעוררתי בשעה 1.30, בדיוק היתה בשידור חוזר אחת מהסדרות
שלי, ראיתי ושוב נרדמתי, התעוררתי בבוקר כמה פעמים והמשכתי לישון, עד
9.30, התקלחתי, התלבשתי והתחלתי את היום, ארוחת בוקר, בישול ואפיה
של תפוחי אדמה ובטטות בטוסטר אובן, החלפת הציפה בשמיכת הפוך והפעלת מכונת כביסה, שעכשיו סיימה את פעולתה,אתלה כביסה, אכין לאורי ארוחת צהריים ואצא
לפרימדונה להשלמת קניות לשבת, אין לי מושג מה יהיה אחרי זה, באיזה
מצב פיזי אהיה, מה שיהיה יהיה,
יעל'י, מינה והדסה, תודה על ההתייחסות,
שתהיה שבת טובה לכולנו.

 

[ציפי ב החמודה]

פרימדונה שיגעו אותי היום

יצאתי קצת לפני הזמן שאני תמיד יוצאת, כי רציתי להספיק לעוד משהו שפתוח עד שעה 14.00, המחיר של התפוחים היה כרגיל 8.90 ש"ח, לקחתי 6 תפוחים
וזהו, עשיתי את הקניה הרגילה של יום שישי וכשסיימתי לשלם, החשבון הראה
שבזמן שהייתי בחנות הורידו את מחיר התפוח גולד ל-5.90 וזה מה שנרשם לי בחשבון, כבר הייתי עייפה, אז לא הלכתי לקנות עוד תפוחים, לא נורא, יש
לי עוד עודפים משבוע שעבר ואסתדר עם זה.
חבר'ה, נראה לי שהפורום שלנו ממש מצטמצם וזה לא נעים לי ממש, חבל,
שבת שלום לכולם.

 

[yaely2]

יום שישי הקצר (בהודעות)

ציפי עם עובדות אי אפשר להתווכח, אכן ההודעות פוחתות ואנשים לא ממהרים לכתוב. גם אני אומרת חבל.
הייתי רוצה לראות הרבה יותר הודעות בריאות ומספרות על הא ועל דא.
הבוקר הייתי צריכה להיות בתל אביב ב"בית לייוויק" זה בית הסופרים ביידיש, שם מעלים מחזה שכתב מנהל הבית. הסכמתי להשתתף ולהיות שם היום בשעה 11:00. אלא מה?ישנתי עד שעה עשר, והמוח שלי שכח מכול העניין לא יודעת איך בשעה 10:30 נזכרתי. אני נוסעת לבית לייוויק באוטובוס, קו 66 מביא אותי עד שם ואין לי דאגות חניה. היום, בגלל השעה המאוחרת התלבשתי כמו טיל ונסעתי במכונית. השעה הייתה כבר 11:20 כשהגעתי ואני במצוקה, חניתי בחניה פרטית בבנין שליד בית לייוויק, כתבתי פתק שאני במקום ותליתי על השמשה האחורית.
התארגנתי קצת עם המחזה , אנשים נחמדים. נהניתי מהקריאה של החברים שאת רובם לא היכרתי לפתע.... צפצוף מחריש אוזנים, בעל החניה הגיע. רצתי למטה וקיבלתי שטיפה שלא הייתה לי אף מילת התגוננות, פיניתי אחר כבוד את החניה ונעמדתי באדום לבן שחסם את המכונית של אחת המשתתפות בקריאה. הזהירו אותי שיבוא פקח ויעזור לי להיפטר מכמה מאות שקלים, אמרתי סליחה ירדתי ונסעתי הביתה.

חיוכון:
האשה: "תגיד את האמת, נכון שהג'ינס
הזה גורם לתחת שלי להראות כמו המקרר
שלנו?"
הבעל: "לא בדיוק, המקרר שלנו לא כחול".

יעלי

 

[מינהר]

יעלי, יום ששי במכונית לתל אביב?

תעבירו את בית ליוויק לאור יהודה. בינתיים יש חניה.

 

[מינהר]

היום ראיתי פרק מן הסדרה - והארץ היתה תוהו ובוהו.

סידרה היסטורית מצוינת, בשידור חוזר. היה הפרק על השנים האחרונות של האימפריה העותומנית והכיבוש האנגלי. במקרה, אני לא רואה הרבה טלויזיה.
בזמן האחרון מדברים על עדי מדינה בלי סוף. והיום יש כתבה בידיעות על התנאים האיומים של הנחקרים במעצר, ואיך הם נשברים ומסכימים להיות עד מדינה, העיקר שישחררו אותם ויוותרו להם על הכול. כמו לניר חפץ.