בוקר אור ליום שיש ה 13 לחודש.יום הולדת של עדי
ביתי הצעירה..יש לאומרים שזה יום נורא .אני מאוד פחדתי להנתח ביום זה אבל לרופא היה הזמן היחיד שהיה לו.זה היה רופא פרטי מבית החולים בלינסון התביישתי לומר לו שהתאריך לא טוב לי בגלל היו דברים איומים שקרו בתאריך הזה.נותחתי ולמזלי שהיה צוות בחדר הניתוח . עדי נולדה עם אפגר 0.שזה אומר מוות.
הרופא עזב אותי וטיפל בעדי והיא הועברה לטיפול נמרץ.ולאחר מכן הרופא התאדה..וזה היה מוזר.כי הייתי אצלו כל ההריון בטיפול בביתו
שילמתי כסף טוב והוא נעלם.לאחר 6 שבועות הלכתי אליו לביקורת כדי לסיים את הסיפור ולדעת מדוע הוא נעלם.אשתו אמרה לי שהוא לקח קשה את הסיפור שלי.למרות שהוא ותיק ביולדות.ביקשתי הבהרה ממה שקרה בניתוח והוא אמר לי שיש סבירות מלאה שהילדה שאפה יותר מידי מההרדמה.אז הניתוחים היו בהרדמה מלאה .עשיתי 4 כאלה וזהו .לא המשכתי לחפש את הנסיך.אמרתי לבעלי שזה נגמר. הבנות הביאו את הנכדים בנים...וחמותי לא היתה אישה משכילה אלה למדה הכל מהחיים ומהאמונה.אבל לא הפסיקה לומר לי שזאת אשמתי שיש לנו רק בנות.כי מאוד חשוב היה לה שיהיה המשך למשפחה.אמרתי לה שיש אצל אחיו המשך.אבל זה לא הספיק לה.עד שיום אחד אמרתי לה שזאת בעיה של רמי הוא הקובע את מינו של העובר.ובזאת נגמרו הבעיות.והיום עדי כבר בת 39 ..הספיקה ללמוד חינוך מיוחד ועוסקת בזאת.עשתה 2 תוארים בשני לא סיימה כי נישאה וילדה 3 ילדים תוך 7 שנים.שתיקח שנת חופש אולי תסיים את התואר השני בחינוך מיוחד.
אחיותיה מקניטות אותה שבגלל הבעיה שהיתה בלידה היא היתה הבת המפונקת והיתה בבית עד גיך 29 וחיה על חשבוננו.הכל הגיע לה על מגש הכסף...אבל בסך הכל היא אמא נהדרת משקיעה בילדים ובבעלה.בעלה והוריו עוזרים מתי שהם יכולים...זהו כל הסיפור .ציפי את רואה שגם אני לפעמים מקטרת עד שהסעיף עולה לראש...
ביתי הצעירה..יש לאומרים שזה יום נורא .אני מאוד פחדתי להנתח ביום זה אבל לרופא היה הזמן היחיד שהיה לו.זה היה רופא פרטי מבית החולים בלינסון התביישתי לומר לו שהתאריך לא טוב לי בגלל היו דברים איומים שקרו בתאריך הזה.נותחתי ולמזלי שהיה צוות בחדר הניתוח . עדי נולדה עם אפגר 0.שזה אומר מוות.
הרופא עזב אותי וטיפל בעדי והיא הועברה לטיפול נמרץ.ולאחר מכן הרופא התאדה..וזה היה מוזר.כי הייתי אצלו כל ההריון בטיפול בביתו
שילמתי כסף טוב והוא נעלם.לאחר 6 שבועות הלכתי אליו לביקורת כדי לסיים את הסיפור ולדעת מדוע הוא נעלם.אשתו אמרה לי שהוא לקח קשה את הסיפור שלי.למרות שהוא ותיק ביולדות.ביקשתי הבהרה ממה שקרה בניתוח והוא אמר לי שיש סבירות מלאה שהילדה שאפה יותר מידי מההרדמה.אז הניתוחים היו בהרדמה מלאה .עשיתי 4 כאלה וזהו .לא המשכתי לחפש את הנסיך.אמרתי לבעלי שזה נגמר. הבנות הביאו את הנכדים בנים...וחמותי לא היתה אישה משכילה אלה למדה הכל מהחיים ומהאמונה.אבל לא הפסיקה לומר לי שזאת אשמתי שיש לנו רק בנות.כי מאוד חשוב היה לה שיהיה המשך למשפחה.אמרתי לה שיש אצל אחיו המשך.אבל זה לא הספיק לה.עד שיום אחד אמרתי לה שזאת בעיה של רמי הוא הקובע את מינו של העובר.ובזאת נגמרו הבעיות.והיום עדי כבר בת 39 ..הספיקה ללמוד חינוך מיוחד ועוסקת בזאת.עשתה 2 תוארים בשני לא סיימה כי נישאה וילדה 3 ילדים תוך 7 שנים.שתיקח שנת חופש אולי תסיים את התואר השני בחינוך מיוחד.
אחיותיה מקניטות אותה שבגלל הבעיה שהיתה בלידה היא היתה הבת המפונקת והיתה בבית עד גיך 29 וחיה על חשבוננו.הכל הגיע לה על מגש הכסף...אבל בסך הכל היא אמא נהדרת משקיעה בילדים ובבעלה.בעלה והוריו עוזרים מתי שהם יכולים...זהו כל הסיפור .ציפי את רואה שגם אני לפעמים מקטרת עד שהסעיף עולה לראש...
