ניסיתי פעם
הוצאתי טיול לחובבי רכבות ב-2005 לכבוד 100 שנה לרכבת העמק, כל אחד קיבל שקית יום הולדת ובה ממתקים והספר שלי על תקליטור, אבל כשראיתי איך מזלזלים וזורקים את התקליטור לתא המטען או על ה-"דש בורד" כדי שיימס בשמש, החלטתי שלא נותן יותר מתנות.
חשבתי להוציא טיולים לקהל, אלא שמהנסיון שלי 50 שנה בהוראת דרך, אם לא אכניס מקום לקניות, לא ירצו לבוא.
כמו כן עלות הביטוח שלי מפני תביעות מטיילים (אפשר לכתוב ספר מסמר שיער על תביעות מטורפות) כל כך גבוהה שזה לא היה כדאי לי לעסוק בכל הבוכהלטריה הזו.
אני אוהב להדריך ולהעניק ידע, אבל לא כשאני מסתכן בכל מיני תביעות הזויות.
יש כל מיני אנשים שלוקחים טיולים שעוברים גם באילו 2-3 תחנות מספרים להם דברי הבל (למשל, שהמסילה היתה צרה בגלל טעות בבית החרושת...), וזה בסך הכל עבורם עוד משהו שחובה לעשות בלית ברירה, והם עושים זאת אמנם לצאת ידי חובה, בלי להכיר את כל המכלול של הדברים, לא מכירים סיפורים פיקנטיים.
אנשים מכירים אולי 2-3 סיפורים על רכבת-העמק, יש לי בספר קרוב ל-1450 סיפורים. (וגם 959 מקורות).
השתתפתי פעם בהשתלמות שנושאה היה רכבת-העמק. מורה-דרך שהדריך את ההשתלמות דיבר כל כך הרבה שטויות והוכיח חוסר ידע בסיסי כאשר הוא מסתמך על איזו חוברת שיש בה יותר טעויות מעובדות.
הוא חמק מהסתערות שלי רק בזכות מורת-דרך קיבוצניקית שישבה לידי ושלא נתנה לי לקום ולהראות לו מה זה.....
מאוחר יותר קבלתי ממשרד התיירות את רשימת המשתתפים ושלחתי לכולם תקציר על רכבת-העמק כדי שידעו שכל מה ששמעו בהשתלמות היה קישקוש, וגם משרד התיירות הבינו שהיתה כאן טעות ומחקו אותו מלוח המרצים בהשתלמויות.
אבל כמו הספר על כרתים, אני ממשיך לחקור ולאסוף מידע כיוון שאני חושב שתיעוד הוא חשוב מאוד והעובדה שבכל מקום כתוב שהיו 8-22 תחנות, אני מכיר 48 תחנות, ויש בספר שלי עוד מידע רב ותמונות נדירות, שלא מופיע בשום מקום, בדיוק הדוגמא של תחנת ג'למי-אל-עתיקה שראיתי סימון שלה במפה טורקית ואח"כ אממי אישרה את הסיפור, חיפשתי את התחנה ומצאתי את שרידיה ואפילו את מנוע הקרור של רכבת-החלב וכעת מצאתי בחפציבה את התרשים,
אלו מספיק הוכחות שאמנם היתה תחנה כזו שלא מוזכרת בשום מקום, וזו דוגמא.
(היא כבר לא קיימת כיוון שסלילת המסילה החדשה טרחו להרוס את המבנה כי אין להם ליווי של מומחה, וכבר הרסו גשר טורקי יפיפה שלא לצורך, עקרו את כל עמודי החשמל והטלפון של רכבת-העמק שהם תוצרת הורנשטיין, יהודי מגרמניה.....)
הנה עוד דוגמא: ידוע שהיתה תחנה בתל יוסף, אבל חוץ מאיזו תמונה של שלבי עבודת ההכנה, אין תיעוד ולא ידעו היכן היא בדיוק היתה. אני מצאתי תמונה שלה במאמר בעיתון דבר לילדים, מצאתי ותיקים שזוכרים שהיא עלתה באש, ומעבר לכך חבר עם אולטרלייט צילם מהאוויר את המסלול, וכך יכולתי לשלב את הצילום עם מפה, הגעתי למקום, ואמנם מצאתי שבשדה ישנו מלבן ובו המון אבני חצץ, בדיוק במקום של התחנה.
עוד משהו ייחודי שעשיתי לזכרון לדורות: עם 4 חברים ובידי כל אחד מכשיר ניווט אחר, (רשת ישראל ישנה, רשת ישראל חדשה, רשת עולמית במאיות, רשת עולמים באלפיות) , קבעתי את המיקום המדוייק של כל 48 התחנות, ואפילו שחלק מהן כבר נעלם ביד זידונית, הן קיימות ומתועדות בהיסטוריה.
אגב , לפי החוק כל סופר חייב להעביר 5 עותקים מכל ספר שהוא כותב, ממנו אף פעם לא ביקשו, כנראה שאין להם סידור לספרים על מדיה.....