שלום לכולם
לפני כחצי שעה נכנסנו הביתה, טוב שאתמול התעקשתי ולא הסכמתי שישחררו אותנו, היום היה אצלו אורולוג,
אחרי שראה את התשובה של בדיקת השתן, שקבעה שיש לו דלקת ועוד כמה בעיות באיזור הזה, הוא נתן לי הסבר של חצי שעה על מה ואיך, כמובן שלא את הכל
הבנתי, אבל השורה התחתונה בהסבר היתה, הכל יהיה כתוב במכתב שחרור,
הוא היה מאד נחמד וסבלני, גם הגעתי בבוקר לפני ביקור רופאים ובביקור לא
סילקו אותי מהחדר והסבירו לי מה קורה, אז בקיצור כבר אין סיבה שנישאר בבי"ח
כי הדימום נפסק, התפרים בסדר, מותר לו לרדת מהמיטה,לא ללכת הרבה
לא לאמץ את הרגל, לקחת אנטיביוטיקה לדלקת, לפנות לרופאת המשפחה
עם כל ההנחיות וביום ראשון לבוא למרפאה בבית החולים, כדי להוריד
את התחבושות ברגל, וכמובן לבדוק אם השתל נקלט, בקיצור לא משעמם,
חביף, יש פייסבוק של נפגעי בלוטת התריס, שמטופלים ע"י אנדוקרינולוגים
ושם אפשר לקבל המלצות על רופאים טובים וגם נחמדים, להפסיק טיפול,
זאת לא חכמה, לרופאה ה"נפלאה" הזאת זה לא יזיז, אני לפני הרבה שנים
כמעט הגעתי לאישפוז פסיכיאטרי, בגלל רופא, שדווקא היה קצת נחמד,
אבל הידע שלו לא היה מי יודע מה ובמשך חצי שנה, כל שבועיים הוא עשה עלי נסיון אחר,
הוא פשוט לא הצליח למצוא פתרון לבעיה שלי, אני באתי אל רופא המשפחה
שהיינו איתו מאד בידידות ואמרתי לו, שזהו, אני גמרתי עם המשוגע הזה,
הוא קם, לחץ לי את היד ואמר לי טוב עשית,כששאלתי אותו מדוע הוא
לא אמר לי להפסיק, כשהוא ראה שאני דועכת, הוא הסביר שמבחינת המערכת, אסור לו להתערב
בטיפול של רופא בכיר, אז, לא היה מבחר של אנדוקרינולוגים והוא אמר
לי שאולי כדאי לי להפסיק לחפש צרות,שהוא יתן לי כדור מסויים וזה או שיעזור
או שלא והכי מצא חן בעיני שהוא אמר: " את לא תמותי מזה, את תמותי
עם זה", מאז עברו הרבה שנים, אני אפילו לא לוקחת שום תרופה נגד הדבר הזה
ואפילו שכחתי מה זה היה,
הדסה, שמתי לב שאחרי ששוחחנו, לקחת לתשומת ליבך את נושא ההגהה
ואני מאד מעריכה את זה.
טוב, זהו, אני הולכת עכשיו לנוח, איזה כיף שהגענו הביתה אחרי שאכלנו
ארוחת צהריים טעימה (כן גמני, כי מצאתי חן בעיני המגישה), אני לא צוחקת,
האוכל בבתי חולים של קופ"ח כללית ממש טעים ומשביע, אז אני חושבת
שמגיע לי קצת לנוח, אחרי שבוע ימים ללא מנוחה נורמלית.