בוקר אור ליום שני.יום שהלואי ויהיה טוב

[הדסהש1]

בוקר אור ליום שני.יום שהלואי ויהיה טוב

יותר הערב בחדשות אמרו שיתכן והיו בפריימריז בליכוד רמאויות.אז איך אנו האזרחים נלך לבחירות בעוד חודשיים בידיעה שהנבחרים הם שקרנים ועושים
הכל כדי להבחר.זה צריך לנער את כולם.אני כבר לא יודעת.לאן אנו פנינו מועדות סליחה שזאת הפתיחה לבוקר
אבל זה מאוד מטריד אותי לאן זה יוביל.כאילו זה הדבר היחיד שמדאיג אותי ויש עלי הרבה דאגות וגם זה אחת מהם.אם הם מרמים אותנו איך נבחר בהם.זה מראה איך אנו נראים בעולם.מי שהקים את המדינה היום מתהפכים בקיברם.לא לדבר כזה הם קיוו.ושוב סליחה.

 

[מינהר]

הדסה, את צודקת. זה הפרצוף שיש לנבחרים

שלנו? מה יגידו סתם רמאים ופושעים? שודאי שלהם מותר.

 

[מינהר]

הדסה, את יכולה לפתוח יומן אישי, ושם לספר

בפרוט איפה כואב לך וכמה שעות ישנת, ואיזה מדפים המטפלת סידרה. לנו תספרי רק את העיקר, על הנכד או הבת או טיפול טוב שקיבלת. בדגש על --או.
ואז לא תקבלי עקיצות בעניין כותל.
אגב, בשבוע הבא אני עומדת לעבור ניתוח קטרקט בעין השניה. אז כנראה שלא אכתוב הרבה.

 

[הדסהש1]

מינה אני אכתוב כמה שאני רוצה..את יכולה לעבור עלי

ולא לקרא..אם היית מכירה אותי יותר טוב היית יודעת שלא קל לי..אבל לכולם יש בעיות ולכן אני פותחת את ליבי לפניכם..אם לא נוח לך שוב לך תקראי..
היום לא אכתוב על מצבי כדי שלא יכאב לך ..להפך היום רמי נסע מוקדם לעשות צילום ריאות כדי שיהיה לו דיסק מוכן ליום חמישי הוא צריך לעבור בדיקה מיוחדת לריאות ביחידה של מחלות ריאה בת"א..כך שלא חסר לנו דאגות.וכאשר הוא חזר דיי מוקדם נעמד לבשל לנו צהריים כדי להקל עלי.בגלל שיידי לא בסדר וקשה לי לקלף ירקות עד כדי כך אנו תומכים אחד בשני.לא מאחלת לאף אחד להרגיש חסר תועלת בביתו שלו...ומינה הצלחה בניתוח הקטרקט בשבוע הבא...

 

[ציפי ב החמודה]

אחה"צ הגיע

אני מהבוקר עמוסה בכל מיני עניינים, פיזיותרפיה, תרופות קבועות בבית
המרקחת,ׁנפלתי על רוקחת שלא מצאה את הידיים והרגליים שלה,חזרתי הביתה,
הלוך וחזור במוניות,נגמר לי הכוח ללכת את הדרך הזאת ברגל, הגעתי בדיוק בזמן,
כדי להפגש עם עו"ס של החברה שמעסיקה את המטפל הישן/חדש שלנו,
היא איחרה בחצי שעה,בינתיים הספקתי להתעצבן על נאוה, לא אספר
על מה,רציתי להכין אוכל לי ולאורי ולא הצלחתי להגיע לזה, לפחות הצלחתי
להפעיל את מכונת הכביסה,כל הזמן טלפונים
מההוסטלים ואל ההוסטלים, לאיריס ומאיריס, שמנסה לבלות קצת בים המלח, גם כמה חברות ששכחו אתמול להתקשר ולברך אותי ונזכרו היום,עצבים ועוד עצבים,
בשעה 14.30 הצלחתי להכין אוכל לי ולאורי וגם לתלות כביסה, סיימנו לאכול
ונכנסתי למטבח לקלוף ולחתוך את הירקות המאודים שלי, אני יותר לא אתן למטפלת לעשות את זה, היא לא קולפת טוב ולא חותכת טוב וגם כנראה חלק מהירקות הולכים לאיבוד בין הקליפות ונזרקים לפח, אז זהו, הסיר על הגז,
עם שעון העצר שיזכיר לי מתי לכבות את הגז, הורדתי מהחבל חלק מהכביסה
ושמתי לייבוש במייבש, היתר יישאר למחר, בתקווה שלא ירד גשם, אנוח
קצת מולכם ואח"כ אלך לקלוף ולחתוך את הפירות שאני אופה במיקרו,
עכשיו רק קראתי את מה שנכתב פה ולא אגיב, כי לא בא לי,
תמר אתמול כתבתי ילד ותיקנת אותי לנכד, בעצם התכוונתי לצאצא,
אבל לפעמים אני שוכחת מילים, אז לא חשוב איך נקרא לזה, הוא חריף
שכל ויש במה להתגאות.
שבוע טוב

 

[מינהר]

ציפי, כל הכבוד על ההספק. בעניין נאוה- את בטוחה

שהכרחי לטלטל אותה מהוסטל להוסטל?

 

[ציפי ב החמודה]

מינה

במה שנוגע לנאוה, אני לא בטוחה בשום דבר, לכן עכשיו מסרתי את ההחלטה
בידי איריס,לא כל דבר אני רוצה לפרט פה, המצב שלה בכלל לא פשוט ולא
ברור, העניין הוא שגם איריס לא יודעת מה להחליט ואנחנו עלולים להפסיד
מקום שנראה בסדר, הם לא מחכים רק לנאוה, יש עוד מועמדות וגם הם
עדיין לא החליטו, לי אין כוח לזה, נגמר לי הסוס.

 

[אדזה 900]

מינהר

חשוב לתת לעיניים מנוחה אחרי הניתוח למרות שאומרים לכולם שאפשר אפילו לנהוג למחרת,מנוחה לא הזיקה עוד לאף אחד,מאחלת שהכל ייעבור בשלום ולהשתמע הכי מוקדם שאפשר.

 

[מינהר]

תודה, אדזה.