בוקר אור ליום שפעמיים כי טוב בו..הלואי וכך

emmy5

New member
הדסה,מזל טוב והרבה בריאות לאישך


 

הדסהש1

New member
היום רואים וקוראים על תאונות הדרכים

במעברי החציה..שהמקום חייב להיות בטוח וזה לא....
אני לא חוצה עד שהמכונית נעצרת לגמרי..וגם זה לא בטוח?
איך פותרים את הבעיה ?
 

עמיקם10

New member
המכונית עלתה על אי תנועה..[לא בגלל מה שכתבת.]

הנהג-בן 75-[אותי זה מדאיג..]טוען שפגעו בו מאחור והוא התבלבל..אנחנו לא מרגישים שאנחנו כבר לא צעירים ולא חושבים כמו פעם.לא רק ביום שלישי להגיד כי טוב אלא כל יום.
 

הדסהש1

New member
נכון לגבי המקרה הזה אבל כבר היו

מיקרים שבזמן החציה נפגעו...היום דובר על כך בבוקר.נהרגו מעל 60 איש
מתחילת השנה...
 
אין ברירה אלא לנהוג "בכוננות"

כשאני נוהג, אני מצפה מכל נהג על הכביש , שיתנהג באופן בלתי צפוי, ואז אני לא ממש מופתע.

לרוב המכונית אצל אשתי, ואני רוכב על קטנוע.
אני רוכב כרד"ג (כלי רכב דו גלגלי) מזה עשרות שנים ואני מיומן מאוד בנהיגה (אני גם בוגר בית הספר לנהגי מרדפים, במקור , נהגי אישים מאויימים).
קורה לי פעמים רבות שאני חומק מתאונה.
לפני שנים, עוד בהיותי בשירות, נהג כמעט דרס אותי כשהייתי רכוב על קטנוע משטרתי. בעטתי ברכב וניפצתי לו את הפנסים האחוריים והגשתי נגדו תלונה בגין נסיון לרצוח שוטר.
הוא הורשע.
הייתי מעורב בכמה תאונות מול כלי רכב ש-"לא רואים" כרד"גים, המקרה המזעזע היה כאשר אוטובוס שעמדתי ברמזור מימינו, החליט פתאום מהנתיב המרכזי לפנות ימינה כאילו אני לא קיים.

המקרה החמור ביותר היה כאשר נהגתי על הכביש המהיר בקטנוע ממשטרתי , ורכב צבאי החליט "לחתוך" אותי כאילו אני לא קיים וחבט בי והעיף אותי על המכונית שלפניי, ונמלט מהמקום.
עד היום זכורים לי פני הציפור של הנהגת, סגן אלוף במדים , נוהגת ברכב צבאי שאת מספרו ראיתי אבל לא זכרתי (ביקשתי שיחזור המספר בהיפנוזה והמשטרה סרבה כי הם מפחדים להשתמש בהיפנוזה).
תוצאת התאונה: התקף-לב, פציעה בכל הגוף, הנזק הגדול ביותר היה שבר "עצם הסירה (נביקולארה) בשתי הידיים (זו העצם המפעילה את האגודל) וכך הייתי ארבעה חדשים בגבס בשתי הידיים.

מאז הקפדתי לנסוע על השוליים, ואף דירבנתי רוכבי כרד"ג לעשות כן, וכאשר ראיתי מתנדבי משא"ז עוצרים כרד"ג על השוליים, אני הוריתי להם להמשיך לנסוע על השוליים , והעפתי לכל הרוחות את המתנדבים הללו.
פניתי לשלושה שרי תחבורה בנדון כדי לחוקק חוק או תקנה המחייבת רוכבי כרד"ג בנסיבות מתאימות, לנסוע רק על השוליים הבנויים, אולם קבלתי תשובות כל כך עלובות, שהבנתי שלא סתם הם נקראים "משרד התחבורע".

לגבי מעברי חציה, גם אם ברמזור יש אור ירוק להולכי רגל, אני בודק מה מצב כלי הרכב המתקרבים, ואם מישהו נוהג מהר מידי, אני מסמן לו לעצור.
אם אין רמזור בכל מקרה, אני מסמן לנהג לעצור, אלא אם הנהג החווה בידו שאני יכול לעבור.

לגבי התאונה שמסתבר שרכב פגע בו והעיף אותו לאי התנועה. שוב זו התרחשות שלא הולך הרגל ולא הנהג יכולים להתכונן לה, ולמרות זאת ממש בימים אלו יש תשדיר שירות שקורא להולך הרגל לא להיות שאנן ולא לחשוב שהוא מוגן במעבר חציה, אלא לשמור על עירנות.
 

עמיקם10

New member
רוב הנפגעים הם הולכי רגל. לגבי מעבר חצייה

כמו שנהג צריך להיות בכוננות שהולך רגל ירד לכביש-כך הולך הרגל צריך להיות מוכן שנהג ייסע,יטעה,או לא ישים לב.
אצלנו-חונים בכל מקום לא שומרים על 12 מטר ממעבר חצייה- בכלל.
 
אצלי זה התבטא כשהייתי בסיור

בתחילה כאשר הייתי שוטר-מקום (להזכיר , אני האחרון), הממונעים היו מקנאים בי (ממונע - שוטר הרוכב על קטנוע) כי אני עושה יותר דוחות מהם.
פשוט מאוד : המוטו שלי היה שאני מקבל משכורת כדי לעבוד ולא כדי להעביר משמרת.

וכך כל המשמרת הלכתי ברגל ברחובות העיר, ואפילו מרחקים גדולים והגשתי דוח נגד כל מי שחונה באופן המפריע לציבור (צומת, תחנת אוטובוס וכדומה) לא סתם רק בגלל שיש תמרור האוסר חניה, כי צריך גם להתחשב במצוקת החניה.
יחד עם זאת היה לי מספיק זמן כדי להגיש דוחות גם נגד נהגים שעברו עבירות בנהיגה, וגם זה בעיקר נגד כאלו שעלולים לפגוע בציבור (כמו רמזור אדום, אי מתן זכות קדימה במעבר חציה וכדומה).

המקנאים טענו שאני קטלני מידי. אני טענתי שאני מאוד סלחני, כי אם אני רואה 500 עבירות ביום ומגיש דוחות רק ל-150, אז אני רחמן בן רחמנים (ממוצע דוחות לשוטר רגלי אז היו 10 דוחות במשמרת שרובם בגין חניה). וגם היה לי זמן בסוף המשמרת לסדר את הדוחות לפי העבירות ולצרף פתק עם המיון, מה שסייע לסמל המשמרת בבואו לסכם את המשמרת.

לא לשכוח שבאותם זמנים עסקו הסיירים הרגליים גם בטיפול באירועים שונים מיוזמתם או מיוזמת התחנה (בעת ההתקשרות מהטלפון של שוטר המקוף), ביצוע התראות מעצר, גליונות פעולה, דוחות חטאים ועוד.

היום זה דור שבעיקר נולד עם ישבן בצורת המושב בניידת, הוא נעלב אם יאמרו לו ללכת ברגל, ומאידך האוצר צימצם כל כך במספר השוטרים, עד שבקושי יש שוטרים לאייש ניידות במקום להגדיל את כח האדם.
דוחות חטאים הועברו לטיפול פקחי העיריה וכנ"ל בעיריות מסויימות גם נושא "ההדבקות" (דוחות חניה).

הצעתי פעם למפ"כל להקים פורום של רס"רים ותיקים בגימלאות שיתכנסו בלשכתו פעם בחודש, ויוכלו לסייע ברעיונות ובהצעות מנסיונם 30 שנה.
לא נעניתי עד היום להצעה.
 
שוטר-מקום - צ"ל - שוטר-מקוף

קרה פעמים רבות שחזרתי הביתה במדים מלוכלכים, למה? למשל:
כי אפילו שהייתי שוטר-מקוף, זחלתי בתוך אתר בניה כדי להגיע קרוב לקבוצת סוחרי סמים, ורק כאשר ראיתי שיש שם כסף וסמים, קמתי ועצרתי את כולם עם אקדח ביד (אף אחד לא ניסה להימלט, כי ידע בוודאות שאני יורה), לא היה לי מכשיר קשר ולא טלפון נייד איך להזעיק עזרה, אז פשוט יריתי באויר 2-3 יריות ומיהרתי לטעון את האקדח. שכנים שהיה להם טלפון (היו מעטים כאלו) צילצלו למשטרה, ובתחנה שלחו את הג'יפ האיזורי כי ניחשו שזה אני..... (אחר כך צריך לכתוב אירוע ודוח מעצר ודוח הוצאת תחמושת וכו.......)

כבר קרה לא פעם שעצרתי כמה עבריינים, מורה להם להרים ידיים, וכך הובלתי אותם ברגל בשורה עורפית במרכז הכביש משכונת רמת הנשיא למשל, עד התחנה שהיתה במרחק של כ-2 ק"מ מהמקום.....
 

ladybug4NLP

Active member
אם הבנתי נכון-הנהג נבהל (ומה משנה גילו)

ומרב פניקה הוא ניסה להטות את הרכזב ואז עלה על מעבר החצייה. לא מפני שלא ציית ועצר לפניה.

מדובר בתאונת שרשרת.

חבל על כולם
 
למעלה