מינהר , אל תעשי זאת .
אל תדרשי מבנך לשנות את החיים שבחר לעצמו למען בריאותך , . קבלי את העובדה שהוא בחר לחיות בקוריאה , [הדרומית אני מקווה ] . וכמו שהבן הצעיר אינו יכול לעזור , כך גם הוא . ואני בטוחה שגם החיפאי לא נהנה מהסיטואציה . אם יורשה לי ,אייעץ לך , לא לבקש עזרה מהילדים , שהם , כך אני משערת , אנשים מבוגרים בעלי משפחות ומחויבויות משלהם . תשתמשי יותר במוניות , בהזמנת מצרכים מהסופרמרקט וכו . מי שרוצה ויכול לעזור , בשמחה , לבקש פעם אחת , יבין את הרמז ,ירצה , יכול , מה טוב , לא ללחוץ ולא לדרוש . תעשי חשבון , כמה כסף וזמן משלם בנך עבור נסיעה כזו מחיפה לקרית אונו . יתרה מכך , כמה צריכים בנך , אשתו הקוראנית !!!!! וילדיו לשלם עבור המעבר מביתם , שבנו להם בקוריאה , לארץ זרה [להם ]. זה מעבר מאוד מאוד לא פשוט . ומי מבטיח שימצא פה עבודה .
 
לא רוצה להמשיך , אך תסתכלי על חברתנו ציפי , שמזכירה לי את דוד המלך שנלחם בגוליית ,[החיים] . יש הרבה מה ללמוד מהאשה הזו !
תחיי את החיים שלך עם כמה שפחות תלות במשפחה ,תשתמשי בכסף שיש לך להקל על עצמך ולהנות מהחיים. מה שישאר אחרי 120 שיתחלקו כל השלושה שווה בשווה . ואת השווה בשווה כדאי לרשום בצוואה בעזרת עו"ד שמתמחה בנושא .
ד.א. ביד שרה יש יעוץ חינמי ע"י עו"ד לאנשים מעל גיל 60/65 .
אינני יודעת איך תקבלי את מה שכתבתי לך, אך זו דעתי . ושיהיה לך ולכולנו הרבה בריאות , ו120 רחוקים ככל האפשר . באהבה , תמר .