ראיתי תמונה של פרחים לבנים על רקע שחור
ונזכרתי בתמונה יפה מכרתים.
קצת רקע.
כרתים בתחילת המאה העשרים היתה ארץ מוכה כיבוש טורקי, מוזנחת כיוון שהחיבור ליוון לא תרם לה דבר (למעשה עד היום יוון לא ממש תורמת לכרתים) האנשים היו עניים ביותר, ואת זאת מספר ג'ורג' יטרומונולאקיס בספרו "היסטוריה". האנשים היו כל כך עניים שכאשר באו אליהם מספר עשירים והציעו להם לעסוק בפקעות של תולעי משי, הם הסכימו, כאשר התמורה היתה 2 דרכמות לכל דלי.
הם שתלו לפני כל בית שלושה עצי תות ועד שמהעץ ניתן היה לקטוף עלים, העשירים סיפקו להם את העלים בתמורה לחצי משכרם (1 דרכמה).
עד היום תראו בכפרים בחזית הבית את עץ התות שענפיו גדלים בניצב לקרקע.
העבודה להם היתה להקצות חדר אחד בבית, בו הכניסו שולחנות שהיו למעשה מסגרת ובה מתוחה רשת, על הרשת ריפדו בעלים ועליהם הניחו את זחלי תולעי המשי שכל הלילה רק אכלו מהעלים, והסופר מספר שכילד זה היה משגע אותו לשמוע כל הלילה את הכירסום של התולעים ואת הפלצותיהם.
אחרי שהתולעים בגרו ועטו על גופם את פקעת חוטי המשי כדי ליצור בתוכו את הפרפר, לוקחים את הפקעות וטובלים במים רותחים, וכך הורגים את המשך היצירה ויש פקעות להפיק מהן את חוטי המשי.
המלאכה הזו פסקה לפני שנים רבות והאיכרים ניפצו את השולחנות בזעם (מצאתי רק שולחן אחד כזה וצילמתי אותו). אולם רבים התפרנסו מהפקעות הללו בין אם בהוצאת חוטי המשי מהפקעת ועד אריגת בדי המשי היוקרתיים עבור העשירים.
לפני שנים הקימה אווה בכפר קלמיטסי אמיגדאלי (השקד הטעים) אגודה של נשים מבוגרות שהיו להם במחסנים מאות אלפי פקעות כאבן שאין לה הופכין, הקימו אגודה לשיחזור מלאכת המשי, והם אף לקחו פקעות ועשו מהן ציורים יפים עד מאוד, למשל בחיתוך הפקעת לשניים או יותר והדבקה על בד שחור.
ואני מצרף עבודה כזו.