בוקר אור לסופ"ש נהדר שיהיה על כולנו...

הדסהש1

New member
בוקר אור לסופ"ש נהדר שיהיה על כולנו...

ורק שיהיו בשורות טובות....
 

עמיקם10

New member
הזמנו תור באינטרנט..לבדיקת דם.

אני ואחרי אשתי..שמאז שהגענו לראשון-אם המושבות האמתית-[ראו ספר העליה הראשונה-אצל רן אהרונסון]לא נתנה דם.
ואז האחות נתנה לי ערכה לבדיקת שתן-שבשביל להגיש אותה צריך לעבור קורס כמו האחיות. יצאתי מזה- ובפעם הבאה אשאל את האחות אם המבחנה לחיצה ושואבים את תוכן הכוס[ית] בלחיצות..קופת חולים זה מקום לפאדיחות.
 

עמיקם10

New member
מאיר בוקר טוב..רכבת העמק נוסעת..שוב

בערוץ 98 סרט על רכבת העמק..מפורט.הרגשתי לא נעים לראות אותו בלי שמאיר יודע. בגלל שמתכננים קשרים עם ירדן מחדשים את המסילה והסרט הוא יחצ"ני למדי.
מנהל מוזיאון הרכבת בחיפה מספר חמש דקות.אנשי העמק- שהיכרתי כמו זלמן אברמוב ממרחביה שהיה שחקן כדורגל בהפועל עפולה-ואלי גורן ונחמן רז מגבע- מספרים על ילדותם. איך המסיק היה זורק פחמים לשדות התבואה בקיץ.. בזמן המאורעות. והם היו יוצאים לכבות את האש.[הידעת מאיר ?] אחרי שצלצלו בפעמון להזעיק את התושבים.
איך נסעו בלי לשלם. לפי הרכבת ידעו מה השעה וסיימו א העבודה בשדה. ואבא שלי היה נוסע בה-מחפציבה-בית השיטה-מדרך הקיץ- שעברה בשדות..בשבת לחיפה שם גר.
[הייתי ילד חוץ בחפציבה] מה שלא ציינו זה שאת הפסים גנבו..במשך עשרות שנים..פס אחד אני אפילו יודע באיזה משקוף ובאיזה בית הרכיבו אותו-רק שהוא התכופף..לו.
פלדה היא גמישה..[כמעט כמו יאיר.]
אז בוקר טוב..
 
האם בתי המשפט מוציאים את הצדק לאור?

3 פעמים היינו בבתי משפט.

פעם ראשונה בבית משפט לעניני תעבורה, ביטלו לנו שם דו"ח שסתם איזה שוטר נתן לנו ולא
מצאנו לנכון לשלם אותו.

פעם שניה נגד חברת הבטוח , אבדה לי טבעל נשואין משובצת יהלומים, תבענו אותה מחברת הבטוח
והם סרבו לשלם לנו, שלחו לנו הביתה איש בטוח שהיה חוקר והוא הקליט את השיחה שלנו בלי ידיעתי
ואח"כ קיבלתי דו"ח מחברת הבטוח שלפי גלי הקול בהקלטה (אז אמרו לי שהקליטו אותי) אז אני משקרת.

עדיין סרבתי לשלם כי ידעתי שאני לא משקרת, לקחנו את עורכי הדין הטובים ביותר "נשיץ ברנדס" והא
סיכם איתנו שיקבל 20% מהתביעה אם נזכה, כל יומיים צלצלו אלי מחברת הבטוח וביקשו ממני להתפשר
ולקבל חלק מסכום התביעה, לא הסכמתי, וכך הדיע יום המשפט, הגענו לבית המשפט ואז ניגש אלי בחור
ואמר לי בואי רגע לצד, הלכתי איתו לצב והוא הגיש לי צ'ק על כל הסכום שתבעתי ורק לא להיכנס לשופט כי אז
היו צריכים לשלם גם הוצאות משפט.

פעם שלישית היינו בבית משפו לפני שנתיים, בבית משפט לעניני עבודה, בעלי פוטר לאחר שהחברה שלו נקנתה,
חברת היי טק בה הוא תפקד כסמנכ"ל והיה ממקימי החברה, ןוזאת מכיוון שלחברה שקנתה אותם היו מנכלים וסמנכלים
מתוכה, מכיוון שבעלי היה כבר בן 62 וברור היה שלא ימצא מקום עבודה חילופי הוא החליט שאין צדק בפיטורים שלו
ושיוציאו אותו לפנסיה מוקדמת, הם סרבו, אך שילמו לו כדת וכדין את כל הכספים שהגיעו ואף יותר מזה, כלומר דמי
הסתגלות, הם יצאו בסדר, אך עדיין לא מספיק בסדר, בעלי החליט שהוא הולך למשפט והתביעה היא פיטורים על בסיס
הפליית גיל, כי בעלי אמר שהוא מוכן לקבל תפקיד פחות יוקרתי וש/ימשיכו להעסיק אותו עוד 5 שנים עד הפנסיה והם סרבו.

הלכנו לעו"ד ידוע בתחום והוא שמע את הקייס שלנו ודחה אותנו, אמר שאין סיכויים.

הלכנו לעו"ד בכיר אחר בתחום, והוא מיד אמר שהוא לוקח את התיק ושוב סיכם איתנו על % שיקבל, התביעה נגמרה בפשרה
שהייתה מוסכמת עלינו ועל החברה, והנה לכם שוב שהצדק יצא לאור.

לא לפחד מבתי משפט, נכון שלפעמים הצדק לא יוצא לאור, אך לרוב הצדק מנצח.
 

יוליקה

Member
מנהל
מעולם לא זכיתי להגיע לכתלי בית המשפט

אולי מהסיבה הפשוטה שאף פעם לא היה לי כסף לשלם לעורך דין...

לבעלי לפני המון שנים הפסיקו את העסקתו בלימודי מוסיקה בקיבוץ בים המלח
הוא תבע אותם באמצעות עורך דין שסוכם איתו שלא משלמים לו דמי טירחה מראש
רק % מהזכיה בתיק - וכך היה.
 
בתי משפט לא עוסקים בצדק אלא בחוק

אם מישהו אונס את הבת שלי, הצדק הוא שהוא יומת בעינויים קשים או לפחות יסורס חד משמעית, החוק קובע עונש שקבוע בחוק.
כך שזה לא ענין של צדק אלא של חוק.

אני לא חובב התנגחויות או תביעות למינייהן, אחרי 30 שנות שירות היו לי מספיק מלחמות.
אבל כאשר הענין עקרוני, אני אאסוף את כל הראיות הנדרשות ואדרוש שהחוק יתבצע . ברוב המוחלט של המקרים, זכיתי (לבד, בלי עורכי דין).
לבית המשפט צריך לבוא:
א. בידיים נקיות
ב. עם ראיות איתנות וחד משמעיות
ג. להתבסס על החוקים הרלוונטים.

נכון שלעיתים הליך כזה לוקח זמן, אבל מי שהחוק לצידו, ינצח.

אז אם זה היה במאבק נגד העירייה על גביית 500 שקל על צריכת מים (הרגיל אצלנו 90-120 שקלים) שכמובן זכיתי אחרי איסוף ראיות, פניה בכתב לראש העיר ודרישה לפ"א איתו (פ"א- פגישה אישית). היום אני משלם בממוצע את הסכום הנ"ל.

ועד מקרה שקניתי מחשב נייד וסרבו לתת לי מסמך שיאשר שמחשב ספציפי מדגם מסויים מפירמה מסויימת ומספר סידורי - הוא זה שנמכר לי. לקח שנה וחצי, הצגתי את כל הראיות (לפי החוק, כל מכשיר חשמלי שערכו מעל 140 שקל, חייבים לתת תעודת אחריות עם כל הפרטים, והיא משמשת תעודת הבעלות שאני יכול להציג במכס בשדה התעופה ולכל צורך), בסופו של דבר קבלתי את המסמך שיכלו להנפיק בשניות, שנה וחצי לפני כן בלי צורך בהכרזת מלחמה נגד שלוש חברות ענק.

חוץ מזה, ברוב המוחלט של המקרים, החברות יאמרו לכם שתבעו אותן, כי הן יודעות שלהן יש אורך רוח ולאדם פרטי אין כי הוא מוגבל בכסף, אבל ממש לפני סיכום העונש בבית משפט, לרוב החברות ילכו על פשרה כיוון שהכרעת הדין המשפטית תעלה להן הרבה יותר. היתרון שלי שכמעט ואין לי עלויות כיוון שאני לא מסתייע בעוכר-דין, אלא מסתמך על הידע והיכולות שלי.
 

הדסהש1

New member
אני מקווה שלא אזדקק לבית משפט...

היו לנו בעיות עם תשלומי האגרה שהיו חייבים לשלם...
מזל שאני שומרת קבלות...שלחו אלינו כל יומיים בודקים...
והתראות.והוצאה לפועל...בסופו של דבר והדיינות הסכימו
איתנו שזאת טעות...אבל המתח והפחד מפני כל דפיקה בדלת?
היום אנו פטורים...
 
אם את מדברת על אגרת הטלויזיה

יחד עם תעודת הגימלאי, קיבלתי מסמך שמפרט את זכויותיי.
בין היתר כתוב שמגיע לי 100% פטור מהאגרה, אבל את כל הפטורים הללו צריך לדרוש, זה לא אוטומטי.

שלחתי מכתב רשום עם צילום המסמך של המשרד לגימלאים וצילום תעודת הגימלאי שלי לרשות השידור מחלקת הגביה, ואז הסתבר לי שהם מחלקת-הגוויה. הם פשוט לא עונים
הצעד הבא שלי היה למחוק את הוראת הקבע בבנק (באמצעות האינטרנט באתר של הבנק) , וזהו. מאותו רגע רשות השידור לא מעניינת אותי.
המסמכים הקשורים נגנזו בקלסר "ל.ל." (להביא לפניי) ובזאת סיימתי את ענייני איתם.
הפעולה הראשונה שיעזו לעשות, תביא לפניה אל מבקר המדינה נגד רשות השידור בתלונה על נסיון לסחיטת כספים בטענות שוא.
 
אם הם יפנו אלי אפילו בציוץ הקטן ביותר

אני אגיש נגדם תלונה במשטרה בגין "נסיון לסחיטת כספים בטענות שוא", ואפנה בתלונה לשר הגימלאים, לשר התקשורת, לראש הממשלה ולמבקר המדינה.

הענין הוא לא להגיש תלונה נגד המשרד, כי אז לאף אחד לא איכפת הם בסוף יום העבודה הולכים הביתה בלי להיות מוטרדים.
אלא לאתר את המנהלים ולהגיש את התלונה נגד המשרד ונגדם אישית (בגין מה שנקרא בחוק:"אחריות שילוחית" [אחריות של אחראי]).
בסופו של דבר, הם צריכים לא לישון בשקט בלילה, ולא להתעלל בציבור.
 
קשה להאמין שיש למישהו משהו לחדש לי בנושא

אני חוקר את נושא רכבת-העמק מאז 1996 (17 שנה) יש לי עשרות מפות טורקיות,גרמניות,בריטיות,ישראליות הקשורות בנושא. ונראה לי שכל הספרות הקשורה לרכבת העמק בעברית נקנתה על ידי , כ-270 ספרים מתוך ה-500 שהיו לי בספריה (שאותה מכרתי ברגע של לחץ בגלל אוברדראפט, ואני מצטער על כך כל יום).

המחקר שלי "רכבת-העמק - תחנות וסיפורים" מדבר על 48 תחנות (בניגוד לעמדה של 8-17-22 תחנות) ועוד יותר מ-888 סיפורים שונים.
עותקים מהמחקר שלי מסתובבים בין חובבי הרכבת בארץ באנגליה ובגרמניה ונחשב למחקר הטוב ביותר בנושא.

גם היום אני עדיין אוסף סיפורים ככל האפשר כדי להעשיר את המחקר (הנכון שיש יותר מ-888 סיפורים, אבל הפסקתי לספור) המוטו שלי הוא שמה שלא יתועד היום, ייעלם מחר.
אני מכיר ותיקים רבים כולל כמה "פרלמנטים" בכנרת ביגור בעין חרוד וכו .
לפני כשנתיים אחרי ביצוע עבודת עשביה ליד תחנת צמח, גיליתי את ה-"סובבן" המפורסם של צמח (כמובן שרק את הבסיס, חלקי המתכת הלכו בדרך כל קיבוץ...)

אני מכיר גם את נחמן רז מגבע שהייתי צריך לא להתייחס לסיפורו על רכבת העמק בגלל דמיון שהשתלט על המציאות (זו תופעה שצריך להצליב מידע עם סיפורי הזקנים שלא תמיד ממש זוכרים, וממציאים). אגב הוא הוציא ספר שמספר על ילדותו, בתמונת השער רכבת העמק, אבל בפנים אפילו לא מילה אחת על הרכבת.....
לגבי גניבת פסי הרכבת זו היתה תופעה מוכרת בקיבוצים ויש תכתובת ענפה בנושא.
עד היום אני יכול להצביע על סככות מסויימות שהעמודים שלהם הם ממסילת רכבת (יש דוגמאות מצולמות בספר שלי).
 

י מ י ת 2

New member
עמיקם, אני יכולה לתת לך קורס מזורז

כשימוש במתקן המסובך לבדיקת שתן זה ייקח בדיוק דקה!.
אשר לרכבת העמק, במקרה שמעתי השבוע הרצאה בנושא מאת אבישי הדרי עם חידושים רבים. ונקודות ראות מענינות מאד.
 

עמיקם10

New member
כי"ל ומפעלי ים המלח הוציאו ספר...בעיקר

על המנהלים..על נובומייסקי- שהתחיל וכתוב כבר ב-10 ספרים לא על המפעל..איך הכל קם בסדום- כי הכל יודעים עד 48...ושאחר כך חידשו את הייצור אבל מאז קם משהו אלקטרוני משוכלל שעובד כמעט בעצמו. כולל תחנות כוח מפעלים לייצור אשלג ברום ומגנזיום. ומי שתרם והעיז הכי הרבה היה אריה שחר..שהביא את המפעל מהפסדים בשנת 71 למה שהוא היום. אחריו בעיקר הגדילו את הייצור. הוא יזם הקמת מפעלי שני לאשלג שהכפיל את הייצור..ואורי בן נון את מפעל המגנזיום שחשב שייכנס להיסטוריה אבל הכרמנים ויתרו על הבעלות והשותפות.
אני הצעתי וגם עוד סטדנטית לכתוב הכל..אבל הם לא רצו להוציא את הכסף על ספרים ועל מחקרים. אז כתבו על המנהלים..גם כאלה שהיו חודש.
[האלוף מאיר אילן נהרבתנת כים אחרי חודש. ]
מה שיש בספר זה כאמור על המנהלים ועל כשלונות וסיפורים קטנים על האוטו של מקלף, על יאנק בן יהודה[איש מוסד בעברו] על הפאשלה בת מאות מליונים של תשלובת ערד- שעבדו בשיטה לא מתאימה-לעומת 'תהליך אמן' שמפעל פריקלס משתמש- וכעת גם 'רותם דשנים' לייצור חומצה זרחתית שהוא הדשן המבוקש-כי פוספט גלמי לו יש מתחרים רבים כולל מרוקו עם מסוע של 100 ק"מ עד לים.
וכך גם רכבת העמק- מה שלא יתועד לא ידעו.
 
הסיפור על נובומייבסקי מוכר

יו"ר חובבי הרכבת דר' אבייתר רייטר כתב מחקר על הסיפור של רכבת סדום. אני לא התעניינתי בנושא אבל ידוע לי שיש כמה ספרים על ההתרחשויות בסדום.
בזמני טיילנו ברגל מצומת הערבה למפעלי ים המלח (עוד לא היה כביש) והמבנים הישנים שרואים בצד הדרך היו מחנה עבודה פעיל ביותר, ועד היום יש לי את הטעם של "תסס" ו-"טמפו" שמנוני משהו.

אריה שחר היה מח"ט שלי וממנו קבלתי את דרגת הסמל בגין צליפה בטנקים הסוריים שנעו בתעלות ברמה וירו על גדות ועל כורזים וישובים אחרים. על הזיר "ילדה את בוכה או צוחקת".

הבעיה עם נושא רכבת-העמק שמה שהיה ידוע עליה היו בעיקר סיפורים לא נכונים (למשל שרוחב המסילה נקבע בגלל טעות במפעל האדנים בבלגיה - קישקוש) וכל אחד כמו פרשני התנ"ך, כל אחד המציא אמיתות משלו והרכבת שהיתה אגדה כבר בעת שפעלה, הפכה לאגדה הזויה אחרי שהפסיקה לפעול, וגם תאריך הפסקת הפעלתה הסופי כמובן לא היה ב-1948.
המחקר שלי הוא המחקר היסודי והרציני היחידי בנושא (כל הכותבים האחרים פשוט מעתיקים אחד מהשני) , ובמונח "אחרים" אני כולל כל מיני אנשים המתהדרים בתואר "כותב היסטוריה של ארץ ישראל" או פרופסורים למינייהם וכו.

התיעוד היה הסיבה העיקרית שלי לביצוע המחקר.
 
למעלה