סיפור נוסטלגי
כשהיינו צעירים... כשרק הכרנו, בעלי ואני היינו בחבורה
של צעירים שגרו באיזור החילוני של בני ברק... שכונה שקמה
בשנת 1957, כשהיה גל עליה מהונגריה ומפולין... הם התיישבו
בשכונה כילדים קטנים, וכשגדלו הפכו לחבורה.. בעלי היה מדיירי
השכונה... יום אחד הם התאספו והגיעו אלינו הביתה...והביאו
עמם את מי שהיה לימים בעלי... בינתיים כל אחד מהם התחתן
נולדו ילדים...נכדים...
זוג אחד מהחבורה, נסע לארה"ב...הוא היה סא"ל-מהנדס בצבא
וכשפרש לגימלאות מהצבא, לא הצליח למצוא מקום עבודה באזרחי
אבל בעמק הסיליקון שליד סאן פרנציסקו קיבלו אותו בזרועות פתוחות.
חלפו העשורים כבר ארבע כאלו... הקשר עמם נשמר כל השנים,
וכעת באמצעות הפייסבוק והסקייפ עוד יותר... עד שלפני שנה קיבלנו
את הבשורה המרה, חברינו נפטר ממחלת הסרטן.
השבוע מגיע אלמנתו-חברתינו לביקור בארץ. ביום ששי הקרוב, נפגש
חלק מהחבורה כ-4 זוגות עם חברתינו... אני נירגשת לקראת המפגש
כי יש כאלה שלא ראיתי מאז עזבנו לדימונה בשנת 1972...