בוקר טוב לכולם!
הערב המסיבה הגדולה. אני כל כך מתרגשת... אחות של אבא שלי, שלא יכולה להגיע למסיבה, שלחה אלי ברכה בחרוזים להקריא במסיבה. חשבתי שמתאים לפרסם את השיר בפורום הזה. (דרך אגב, הדודה שכתבה את השיר - גרושה): חמישים שנה ביחד? וואו, איזה פחד! זה נשמע כמו עונש שלא כתוב בתורה שנה ועוד שנה ועוד, למי עוד יש כוח מוכרחים להמשיך, אין לאן לברוח חתונת הזהב – איזו מין צרה... אבל יהודה ורינה שלנו הם דוגמא מיוחדת במינה לא רואים כמותם גם פעם באלף שנה זן שנכחד מן העולם, מה אתם חושבים חמישים שנה ביחד - ועדיין אוהבים! זה לזה דואגים, מתחשבים, מסורים יש לשים אותם במוזיאום ליצורים נדירים... אז במה אברך אתכם, רינה ויהודה יקרים אם לא בברכה השגורה – עד מאה ועשרים שתוסיפו לרוות נחת מהילדים ומהנכדים זה השבט שהקמתם, כולם נהדרים ומיוחדים. ושנזכה לחוג אתכם את חתונת היהלום בברכה, בשמחה, בשפע ובשלום!