בוקר אחד ...הסקרנות...והטריגון..
עבדתי משמרות כל שנותי והייתי חופשי בבקרים..וככה אני עם ציוד הדיג התת מימי שלי בריפים של מועדון הים התיכון באכזיב..שש וחצי בבוקר ואני כאן במים הקרים בין הסלעים החדים..לבד!טוען את הרובה ו..מכניס ת,ראש למים הקרים ומתחיל לשוטט לי ככה .מימין אני מבחין ב´טריגון סגול´[זה עם הכתמים הסגולים על גבו..]גופו כארבעים ס´מ והוא שוחה לו מתחתיי ממש.ואני..בסקרנותי האכזרית[ועם כל אהבתי לטבע]אני מכוון את החץ ו..תוקע בגבו.מתחרט מיד ומנסה לחלץ את החץ,מניף את גופו מעל למים ומנסה לשמוט אותו..ואז,המחט..אותה מחט שחורה ועבה שבקצה זנבו נתקעת לי בין הבוהן לאצבע..זרזיף עצום של דם אדום פורץ מהמקום הפגוע,הדג הזה נשמט סוף כל סוף ואני מתחיל לקרטע על משטח הסלע החד תוך שאני מקפל את הציוד ורץ אחוז דם עם הציוג אל מעבר לגדר שם החנייתי את הרכב[מול דני מביה´ס לצלילה]זורק את החפצים לרכב וטס לדני..ומבקש עזרה.הוא שואל אותי במה נפגעתי ואני מספר לו..אין לו שם מה לתת,רק הוא אומר לי שאסע מהר הביתה כדי שעוד אוכל לנהוג ולהחליף הילוכים..ואכן אני חבוש בחתיכת בד ומניע..וטס .במוצקין אני כבר לא מזהה את היד ואיני יכול להעביר הילוך,הבהן וכף היד נהיו צפודים ומנופחים כהוגן,וכל היד כדור אדום.בבית כבר אני מכניס ת,יד למים חמים[לפי עצתו של דני] וככה אני יושב שעות,הדם פסק והנפיחות מתחילה קצת לרדת רק בשעות הערב..היום,אחרי שנים מספר המקום עדיין מוגבל בתנועה,וישנה נפיחות קבועה.זהו,לא להתעסק עם טריגון ולא להיות סקרן!
עבדתי משמרות כל שנותי והייתי חופשי בבקרים..וככה אני עם ציוד הדיג התת מימי שלי בריפים של מועדון הים התיכון באכזיב..שש וחצי בבוקר ואני כאן במים הקרים בין הסלעים החדים..לבד!טוען את הרובה ו..מכניס ת,ראש למים הקרים ומתחיל לשוטט לי ככה .מימין אני מבחין ב´טריגון סגול´[זה עם הכתמים הסגולים על גבו..]גופו כארבעים ס´מ והוא שוחה לו מתחתיי ממש.ואני..בסקרנותי האכזרית[ועם כל אהבתי לטבע]אני מכוון את החץ ו..תוקע בגבו.מתחרט מיד ומנסה לחלץ את החץ,מניף את גופו מעל למים ומנסה לשמוט אותו..ואז,המחט..אותה מחט שחורה ועבה שבקצה זנבו נתקעת לי בין הבוהן לאצבע..זרזיף עצום של דם אדום פורץ מהמקום הפגוע,הדג הזה נשמט סוף כל סוף ואני מתחיל לקרטע על משטח הסלע החד תוך שאני מקפל את הציוד ורץ אחוז דם עם הציוג אל מעבר לגדר שם החנייתי את הרכב[מול דני מביה´ס לצלילה]זורק את החפצים לרכב וטס לדני..ומבקש עזרה.הוא שואל אותי במה נפגעתי ואני מספר לו..אין לו שם מה לתת,רק הוא אומר לי שאסע מהר הביתה כדי שעוד אוכל לנהוג ולהחליף הילוכים..ואכן אני חבוש בחתיכת בד ומניע..וטס .במוצקין אני כבר לא מזהה את היד ואיני יכול להעביר הילוך,הבהן וכף היד נהיו צפודים ומנופחים כהוגן,וכל היד כדור אדום.בבית כבר אני מכניס ת,יד למים חמים[לפי עצתו של דני] וככה אני יושב שעות,הדם פסק והנפיחות מתחילה קצת לרדת רק בשעות הערב..היום,אחרי שנים מספר המקום עדיין מוגבל בתנועה,וישנה נפיחות קבועה.זהו,לא להתעסק עם טריגון ולא להיות סקרן!
