אביב וסתיו
New member
כוס חמין
והנה דריידל קשישא, אהב לשתות כוסות של נוזלי תה או קפה מאשר אלו שיבואו תחת מדינת שוויציר"א או אעסטרין או אענגלאנד, זה היה הפינוק שלו, לאחר יום מייגע של חארפן וגזלים ומבוטלים של גירוש תלמידים סוררים מחצר ביתו או פתיחת דברי דואר ממושמשין שנפתחו זה מכבר על ידי גערשן מזכירו הנאמן או לאחר שהגה ומילא כרסו בים של פוסקים מפומבדיתא ועד ליטא וגווילין של עוסקי תורתך ישראל כגון הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר דקטן שבכולם כן גדול שבכולם על אחת כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו נשרף ואילו דריידל בעת ששתה כוס חמה של משקה הייתה נשרפת לשונו עד כי היה זועק כלפי שמיא מרנן ורבותיו דליטא על כי לא הביאו לו כוס יותר קטנה של משקה. והנה בישיבת הרב ירחמיאל ירחם עליה השם ויחלצה מבור תחתיה, עבד עובד בא בשנים, בחור תימני בשם ציון דמתי יאירך האל חייו, שכל מה שהיה עושה היה מקליק על מכונת הכתיבה את סדרי היום והשנה כלפי התלמידים.והיה מנעים בקול זמרה פרקים מתוך הדיוואן התימני לשירת שלום שבזי עליו השלום, ואשר לו שרו התלמידים "ציון דמתי, ציון חמדתי..." והנה החל זקן פלאי זה לעבוד גם בשעות אחר הצהריים. ודריידל היה רגיל לבוא בשעות אחר הצהריים לשבת על יד גערשן ולבקש כוס חמין - משמע כוס תה. והנה ביום ראשון היה זה אחד הימים שבו התארכו שעותיו של ציון דמתי, ובמקרה גערשן היה במשדרד רואי חשבון אי שם בין רמת גן לבני ברק. היה ציון שעון על מכונת כתיבתו (לא ההיא הענתיקה מתקופת זלמן בן אערנרייך ראפשטיין עליו השלום, אלא מכונה שהובאה מגרממי"א הרשעה בטרם עלות הצורר על כיסא מושבו,ולא, לא מכונה ששישה את תרח בן מתושלח ולא המכונה ששימשה את ראשי העלייה השנייה בעת שניסחו מניפסט סוציאליסטי) והנה נכנס דריידל כרוח סערה, התיישב אצל השולחן של גערשן, וגרונו של דריידל ניחר. והנה ניגש אל ציון ויאמר: "הב לי כוס חמין!" וציון דמתי אמר: "בשמחה בלב אל לב" וילך ציון אל חדר האוכל וחזר משם כשהוא מביא כוס חמין, פשוטו כמשמעו, כוס מלאה בנוזלי טשולנט שנותרו משבת עם כפית פלסטיק. והנה הביאה אל דריידל ואמר: "כבוד הרב, כוס חמין" ודריידל ראה את השעועית החומה ואת הגריסין ויתרתח אל לבו לאמור: "א חארפן! מה זה כי הבאת לי כוס טשולנט! ביקשתי כוס חמין משמע כוס תה!, מילא היית מביא לי טשולנט אבל בצלחת, עוד היית מביא לי כוס תה בצלחת!" "ביקשת כוס חמין, הבאתי כוס חמין!" טען ציון "אתה מפוטר!" צווח דריידל "אתה מפוטר!!!"והוא זרק את הכוס על הרצפה בצורה כזאת שליכלכה את מכנסיו של ציון דמתי. ציון פוטר, אך לא נרגע.וזאת גם בשל הלכלוך שדבק במכנסיו הוא החליט לתבוע את דריידל לדין בבית המשפט הקרוב אצל השופט מנחם קוסובסקי. דריידל דחה ודחה אך השופט לא ויתר. את ציון דמתי ייצג ציון מגרפטה הערום כשועל: "בית המשפט!" "אדוני השופט" פנה ציון "דריידל ביקש ממני להביא לו כוס חמין, הבאתי לו את מה שהבנתי, משמע כוס חמין של שבת וזה הכל. והנה פיטר אותי אפיים ארצה וביזה את קומתי כבזות שור את עשב השדה" "דריידל, מה יש לך להגנתך?" עורך דינו של דריידל -ויינקלוף,יהודי מדושן עונג מרוב שלמונים וקרעפלאך קם והחל לדבר: "מרשי טוען כי להווי ידוע שכל עובד חייב לציית לדרישות מעבידו, כל אחד בישיבה יודע כי כוס חמין הנה כוס תה. על כןשם עצמו העובד ככסיל בעת שהביא לו כוס טשולנט" הדיונים נשמכו במשך יום שלם כשכל צד מתחפר בעמדתו. לבסוף צץ רעיון במוחו של השופט קוסובסקי: "אני אשלח את שמש בית המשפט יחד עם עוד שוטר, נביא לכאן בחור אקראי מן הרחוב, נשכור אותו במאה שקל בכדי שיביא לנו כוס חמין מהיכן שהוא ולפי מה שיבין אפסוק!, בינתיים נמתין כולנו כאן". "מקובל" אמר עורך הדין ציון מגרפטה "מקובל" אמר עו"ד ויינקלוף בשם דריידל שישב וקרא פרקי אבות יש לי יש לי צעד ברחוב שליד בית המשפט, הוא לבש חולצה אדומה ומכנסיים צהובות, מלמל לעצמו מספר מלמולים ועשה "פהההה" עם ידו הימנית. פתאום, מפתח בית המשפט ניגשו אליו שוטר ואזרח כשהאזרח פונה אליו: "אדוני, כבוד השופט קוסובסקי בחר אותך למשימה" "אני?!" אמר יש לי " מה אני צריך לעשות?" "אנחנו נלווה אותך מרחוק, ניתן לך כסף ואתה תקנה כוס חמין לשופט קוסובסקי" יש לי יש לי חשב לרגע ואמר: "יש לי יש לי, קוסו מחשי, לאאא קוסו בסקי!" וסיים במן שאגת פהההההה פרועה שהוא נותן אגרוף עם ידו הימנית, בעוד השמש והשוטר מביטים בו בתדהמה לא מעושה אותו יום יום חמישי היה.יש לי מיהר אל מרכז הקניות הסמוך כשהשוטר ושמש בית המשפט מלווים אותו לדרכו. דריכות הייתה בהיכל בית המשפט, כל אחד מהמתדיינים עסק בשלו, פתאום נכנסו השוטר ושמש בית המשפט, לחשו משהו באוזני השופט קוסובסקי: "רבותיי"רעם קולו " העד הגיע עם כוס החמין" יש לי נכנס להיכל המשפט כשהוא מחזיק כוס, הוא הושיט אותה לשופט: "אדון עד, קנית את הכוס בעצמך" "כן" "כוס חמין" "כן" השופט הרים את הכוס ואמר: "אני רואה כאן טשולנט, גריסים, שעועית וגם קצת תפוחי אדמה. בפי העם ובפי כל המילה חמין מתייחסת לחמין של שבת, המילה חמין שמשמעותה תה כבר כמעט ולא רווחת!!אי לכך אני פוסק כי דריידל ישלם לציון דמתי סך של ארבעים אלף שקלים על עגמת נפש ועל טינופו בנוזלי חמין" "יש לי יש לי" קרא פתאום יש לי "ח-סקס לאאאא! ח -מין!" וסיים בפההההההה מזעזע ע"וד ויינקלוף קם מכסאו ואמר: "אדוני השופט, העד הזה לא שפוי, אני מבקש לפסול את עדותו!!!" "א חארפן, אני מכיר אותו, זה היה תלמיד אצלי!" אמר דריידל "לא יעזור, תשלח עוד אלף איש מהרחוב לקנות כוס חמין והם יחזרו אליך עם כוס טשולנט" רעם קולו של השופט. כל הזכויות על היצירה כוס חמין שייכות למחבר/ת היצירה . היצירה פורסמה בתאריך 1/1/2006
והנה דריידל קשישא, אהב לשתות כוסות של נוזלי תה או קפה מאשר אלו שיבואו תחת מדינת שוויציר"א או אעסטרין או אענגלאנד, זה היה הפינוק שלו, לאחר יום מייגע של חארפן וגזלים ומבוטלים של גירוש תלמידים סוררים מחצר ביתו או פתיחת דברי דואר ממושמשין שנפתחו זה מכבר על ידי גערשן מזכירו הנאמן או לאחר שהגה ומילא כרסו בים של פוסקים מפומבדיתא ועד ליטא וגווילין של עוסקי תורתך ישראל כגון הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר דקטן שבכולם כן גדול שבכולם על אחת כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו נשרף ואילו דריידל בעת ששתה כוס חמה של משקה הייתה נשרפת לשונו עד כי היה זועק כלפי שמיא מרנן ורבותיו דליטא על כי לא הביאו לו כוס יותר קטנה של משקה. והנה בישיבת הרב ירחמיאל ירחם עליה השם ויחלצה מבור תחתיה, עבד עובד בא בשנים, בחור תימני בשם ציון דמתי יאירך האל חייו, שכל מה שהיה עושה היה מקליק על מכונת הכתיבה את סדרי היום והשנה כלפי התלמידים.והיה מנעים בקול זמרה פרקים מתוך הדיוואן התימני לשירת שלום שבזי עליו השלום, ואשר לו שרו התלמידים "ציון דמתי, ציון חמדתי..." והנה החל זקן פלאי זה לעבוד גם בשעות אחר הצהריים. ודריידל היה רגיל לבוא בשעות אחר הצהריים לשבת על יד גערשן ולבקש כוס חמין - משמע כוס תה. והנה ביום ראשון היה זה אחד הימים שבו התארכו שעותיו של ציון דמתי, ובמקרה גערשן היה במשדרד רואי חשבון אי שם בין רמת גן לבני ברק. היה ציון שעון על מכונת כתיבתו (לא ההיא הענתיקה מתקופת זלמן בן אערנרייך ראפשטיין עליו השלום, אלא מכונה שהובאה מגרממי"א הרשעה בטרם עלות הצורר על כיסא מושבו,ולא, לא מכונה ששישה את תרח בן מתושלח ולא המכונה ששימשה את ראשי העלייה השנייה בעת שניסחו מניפסט סוציאליסטי) והנה נכנס דריידל כרוח סערה, התיישב אצל השולחן של גערשן, וגרונו של דריידל ניחר. והנה ניגש אל ציון ויאמר: "הב לי כוס חמין!" וציון דמתי אמר: "בשמחה בלב אל לב" וילך ציון אל חדר האוכל וחזר משם כשהוא מביא כוס חמין, פשוטו כמשמעו, כוס מלאה בנוזלי טשולנט שנותרו משבת עם כפית פלסטיק. והנה הביאה אל דריידל ואמר: "כבוד הרב, כוס חמין" ודריידל ראה את השעועית החומה ואת הגריסין ויתרתח אל לבו לאמור: "א חארפן! מה זה כי הבאת לי כוס טשולנט! ביקשתי כוס חמין משמע כוס תה!, מילא היית מביא לי טשולנט אבל בצלחת, עוד היית מביא לי כוס תה בצלחת!" "ביקשת כוס חמין, הבאתי כוס חמין!" טען ציון "אתה מפוטר!" צווח דריידל "אתה מפוטר!!!"והוא זרק את הכוס על הרצפה בצורה כזאת שליכלכה את מכנסיו של ציון דמתי. ציון פוטר, אך לא נרגע.וזאת גם בשל הלכלוך שדבק במכנסיו הוא החליט לתבוע את דריידל לדין בבית המשפט הקרוב אצל השופט מנחם קוסובסקי. דריידל דחה ודחה אך השופט לא ויתר. את ציון דמתי ייצג ציון מגרפטה הערום כשועל: "בית המשפט!" "אדוני השופט" פנה ציון "דריידל ביקש ממני להביא לו כוס חמין, הבאתי לו את מה שהבנתי, משמע כוס חמין של שבת וזה הכל. והנה פיטר אותי אפיים ארצה וביזה את קומתי כבזות שור את עשב השדה" "דריידל, מה יש לך להגנתך?" עורך דינו של דריידל -ויינקלוף,יהודי מדושן עונג מרוב שלמונים וקרעפלאך קם והחל לדבר: "מרשי טוען כי להווי ידוע שכל עובד חייב לציית לדרישות מעבידו, כל אחד בישיבה יודע כי כוס חמין הנה כוס תה. על כןשם עצמו העובד ככסיל בעת שהביא לו כוס טשולנט" הדיונים נשמכו במשך יום שלם כשכל צד מתחפר בעמדתו. לבסוף צץ רעיון במוחו של השופט קוסובסקי: "אני אשלח את שמש בית המשפט יחד עם עוד שוטר, נביא לכאן בחור אקראי מן הרחוב, נשכור אותו במאה שקל בכדי שיביא לנו כוס חמין מהיכן שהוא ולפי מה שיבין אפסוק!, בינתיים נמתין כולנו כאן". "מקובל" אמר עורך הדין ציון מגרפטה "מקובל" אמר עו"ד ויינקלוף בשם דריידל שישב וקרא פרקי אבות יש לי יש לי צעד ברחוב שליד בית המשפט, הוא לבש חולצה אדומה ומכנסיים צהובות, מלמל לעצמו מספר מלמולים ועשה "פהההה" עם ידו הימנית. פתאום, מפתח בית המשפט ניגשו אליו שוטר ואזרח כשהאזרח פונה אליו: "אדוני, כבוד השופט קוסובסקי בחר אותך למשימה" "אני?!" אמר יש לי " מה אני צריך לעשות?" "אנחנו נלווה אותך מרחוק, ניתן לך כסף ואתה תקנה כוס חמין לשופט קוסובסקי" יש לי יש לי חשב לרגע ואמר: "יש לי יש לי, קוסו מחשי, לאאא קוסו בסקי!" וסיים במן שאגת פהההההה פרועה שהוא נותן אגרוף עם ידו הימנית, בעוד השמש והשוטר מביטים בו בתדהמה לא מעושה אותו יום יום חמישי היה.יש לי מיהר אל מרכז הקניות הסמוך כשהשוטר ושמש בית המשפט מלווים אותו לדרכו. דריכות הייתה בהיכל בית המשפט, כל אחד מהמתדיינים עסק בשלו, פתאום נכנסו השוטר ושמש בית המשפט, לחשו משהו באוזני השופט קוסובסקי: "רבותיי"רעם קולו " העד הגיע עם כוס החמין" יש לי נכנס להיכל המשפט כשהוא מחזיק כוס, הוא הושיט אותה לשופט: "אדון עד, קנית את הכוס בעצמך" "כן" "כוס חמין" "כן" השופט הרים את הכוס ואמר: "אני רואה כאן טשולנט, גריסים, שעועית וגם קצת תפוחי אדמה. בפי העם ובפי כל המילה חמין מתייחסת לחמין של שבת, המילה חמין שמשמעותה תה כבר כמעט ולא רווחת!!אי לכך אני פוסק כי דריידל ישלם לציון דמתי סך של ארבעים אלף שקלים על עגמת נפש ועל טינופו בנוזלי חמין" "יש לי יש לי" קרא פתאום יש לי "ח-סקס לאאאא! ח -מין!" וסיים בפההההההה מזעזע ע"וד ויינקלוף קם מכסאו ואמר: "אדוני השופט, העד הזה לא שפוי, אני מבקש לפסול את עדותו!!!" "א חארפן, אני מכיר אותו, זה היה תלמיד אצלי!" אמר דריידל "לא יעזור, תשלח עוד אלף איש מהרחוב לקנות כוס חמין והם יחזרו אליך עם כוס טשולנט" רעם קולו של השופט. כל הזכויות על היצירה כוס חמין שייכות למחבר/ת היצירה . היצירה פורסמה בתאריך 1/1/2006
