צהריים משונים
היום ממש הגזמתי בשינה שלי ואני מאד ממורמרת על זה, היו לי כמה תכניות
להבוקר וזה כמובן כבר לא ייעשה היום,השינה גם לא היתה מתוקה, היו לי חלומות
משונים, שעצבנו אותי ומעניין שהפעם אני זוכרת את כל החלומות, כמובן
שלא אשתף אתכם בזה, אבל זה כאילו קרה באמת,
הדסה, תודה על הנסיון לעודד אותי, זה לא כל כך מצליח, אני מאד פסימית
בעניין נאוה, אני מרגישה כמוך בקשר לחג ואולי קצת יותר רע, כי יש לי
גם מחשבות מה יהיה עם נאוה ואיך שחר יעבור את החג,אורי ואני כבר מזמן
לא חוגגים, לא עושים סדר, לא מנקים לפסח, אני זוכרת שבשנה שעברה
דווקא נהנינו מליל הסדר, אצל איריס ודני, שהזמינו אליהם את כל מי מהמשפחה
שלנו ושל דני, שהיה בודד וזאת היתה מצווה גדולה, השנה, אין לי מושג מה יהיה,
בא לי שיעזבו אותנו לנפשנו,
בנימה המטומטמת הזאת, אני מסיימת עכשיו ועדיין לא יודעת מה אעשה עם עצמי בשעתיים הקרובות, כי גם אורי קם מאוחר ורק עכשיו אכלנו ארוחת בוקר,
אז השד יודע מתי נאכל ארוחת צהריים,
אולי אתלבש ואצא קצת החוצה לקנות לחם, שנגמר בבית וגם אנסה למשוך
כסף מהכספומט היחידי הקרוב, שפעם עובד ועשר פעמים לא עובד, כי מרוב
ביקושים הוא מתרוקן מאד מהר.
בייוש.