בוקר טוב,אני רוצה לשתף אתכן וגם לשאול,,,,

בוקר טוב,אני רוצה לשתף אתכן וגם לשאול,,,,

היי, למי שלא מכיר אותי אני אילנה,אם חד הורית לשני בנים מיוחדים,כל אחד בדרכו שלו, עברנו לכאן לפני 3 חודשים מהמרכז ואני עדיין התהליך של הפנמה. ספרתי לכן(או לא)שהרבה בריריות לא היו לי בגלל הקשיים בחולון ונאלצתי לבחור את הצפון וקבלתי כאן דיור(דירה שיכולה להפוך לשלי או במקום אחר,עם הזמן), אין טעם לספר לכן שפה החיים קלים יותר אבל יש לי בעיה ומקווה שהזמן יעשה את שלו, אני גרה באזור מאד ממוצע,ומאד קשה לי כאן מבחינה חברתית,אני יודעת שכשאצא לעבוד אכיר אנשים חדשים ואראה/אפגוש עוד "חוצנים" בצחוק,,,הבן הבכור שלי מאד שמח שאנחנו גרים כאן במיוחד בגלל הנושא החברתי שהוא למעשה מאד חשוב הן כיתתית,והן פה. גם פה אני משגיחה עליו מכל מיני והוא יחסית משחק עם אותם חברים כאן למטה, אני יודעת שבכל מקום צריך להשגיח ולהיות עם היד על הדופק ובכל זאת,האוכלוסיה שונה מחולון, אין ספק שהעובדה שניתאי מאושר מאד מקלה עליי אבל אני גם לא שוכחת להודות לו שם למעלה על העובדה שידעתי להלחם וקבלתי דירה,אני שנמצאת לבד ועושה הכול לבד הגעתי ל3/4 הדרך והכי חשוב: יש לי דירה/בטחון לי ולילדים, אני יודעת שכולכן כאן נשואות ולבטח אולי לא מבינות על מה אני מדברת עצם היותי חד הורית ומתמודדת בהצלחה רבה לבד אבל,,,אשמח לקבל תגובות. אני יודעת שזה תהליך ארוך ולא קל,,ולכן אני גם זורמת,,, עכשיו יש לי שאלה , בני בן ה 9 משחק למטה עם החברים ועכשיו בחופש יש מספר ילדים שעולים הביתה ב 9 וגם ב 11,אני את בני חינכתי לשעות צהריים(למרות שהוא לומד עד 15:30) 2-4 בבית, ובערב אני מרשה לו עד השעה 19:30 נדיררר עד 20:00. כל פעם שהוא עולה הוא מבקש להשאר עוד חצי שעה ואני לא אוהבת את ההתנהלות שם למטה,, דפנוש מבינה למה אני מתכוונת,,סתם בלגן, בגלל שאני מכירה את בני אני יודעת שזה עלול להיות פתח ל,,עוד,,חצי,,,שעה... אני אמרתי לו שוב ושוב שהעובדה שהוא בחופש לא מקנה לו אפשרות להיות בחוץ עד מאוחר,, אתמול למשל חזרנו מהבריכה שבוזים,,,והוא ירד מהשעה 17:30 עד 19:30,,, אומנם יש חופש שישאר ער בחדרו עד מאוחר אלא שהוא עייף כבר מכל היום,, מה אתן אומרות? האם להתגמש איתו,,, רוצה לשמוע את דעתכן למרות שאני מאד שלמה עם ההחלטה הזו, שבוע טוב לכולם אילנה
 

S r 35

New member
לאילנה ../images/Emo42.gif

בוקר טוב יקירתי. אני שמחה לראות שאתם במגמת התאקלמות ושבסך הכל טוב לכם (אם הבנתי אותך נכון). במיוחד שמחה שהבנים מוצאים את מקומם. איתנו, המבוגרים, זה בדר"כ יותר קשה. זכור לי שכשהגעתי לחיפה לפני תשע שנים הייתי די אומללה. בעלי היה הרבה בחו"ל, מטעם העבודה בה הוא הועסק אז ואני הייתי לבד בעיר חדשה, בלי אף נפש חיה שהכרתי כאן ועם שכנים סנובים ומגעילים שהתבצרו כל אחד מאחורי דלת ביתו ולא עניין אותם כלום. אפילו יחסי שלום-שלום לא היו לי איתם. ותראי אותי היום, מוקפת בחברים טובים מאוד בחיפה - השגתי כאן כמה חברות נפש ממש וטוב לי. אני בטוחה שגם אצלך הדברים יסתדרו. רק קצת סבלנות. ובקשר לשאלה שלך - תראי, אצלנו שעות השינה זה נושא חשוב שאין עליו הנחות. אם הילדים אצלי הולכים לישון מאוחר מהרגיל כולנו מרגישים את זה ביום שלמחרת. מה שאני הייתי עושה במקומך זה יושבת עם ניתאי לשיחה וקובעת איתו יחד את הגבולות - עד מתי מותר לו להיות בחוץ ופועלת לפי זה. חשוב שהוא ידע וירגיש שהוא שותף להחלטה כי אז יהיה לו קל יותר. את גם יכולה להגיד לו שבגלל שעכשיו חופש במקרים חריגים ויוצאי דופן הוא יוכל להישאר עוד חצי שעה, בהסכמה שלך, אבל לא להפוך את זה להרגל.
 

frige

New member
הי אילנה,

לדעתי את צודקת. אין לילד בגילו מה לעשות בשעות כאלה מחוץ לבית ועוד בלי ההורים. יש שעות שינה שבהם צריכים לישון. אם חופש או שבת או משהו כזה ואתם מחליטים שאפשר להישאר עוד קצת ערים אז שיהיה בבית/בחדר אך אין שום סיבה להסתובב עם חברים בשעות אלו בגיל הזה. בהצלחה, שמחה שהתאקלמתם וטוב לכם. שרית
 
לאילנה , ערב טוב יקירתי........../images/Emo140.gif

לפי דעתי, את בהחלט צודקת, יש שעות שאפשר לשחק בחוץ עם חברים ויש שעות שילד צריך להתרחץ ולאכול את ארוחת ערב וללכת לישון (או טלויזיה , תלוי מתי). כי בגיל הזה בשעות אלו, ליל אין מה לעשות עם או בלי ילדים ברחוב. שיהיה לכם לילה נהדר וחלומות פז
 
גם לך שלום יקירתי,אל תשכחנה שמדובר בילד בן 9

עם ראש של 12,,,,,זה לא גיל 4,5 סבבה,,,, זה גיל לא קל,במיוחד המעבר וההתאקלמות שלו,למרות שטוב לו כאן,כפי שהוא מעיד וכבר ציינתי את זה,, ובכלל היום ילדים מתבגרים/גיל טיפש עשרה מוקדם יותר,אני רואה את זה כבר,,,בדרך אצלי,,, תודה אילנה
 

S r 35

New member
אילנה -

מניסיוני הלא ארוך כאמא, למדתי שפעמים רבות כשמדברים עם ילדים בהיגיון מקבלים את שיתוף הפעולה שלהם. כשהולכים איתם "ראש בראש" מקבלים "ראש בראש" בחזרה. אני לא אומרת שזה תמיד קל. גם לי יש לא מעט עימותים עם בן השש וחצי הפרטי שלי - שהוא עקשן לא קטן. וגיל ההתבגרות שעומד בפני כולנו בהחלט מהווה אתגר. אבל, אם תשבי יחד ניתאי, תפני אל ההיגיון שלו ותגיעו יחד ל"הסכם" על קביעת גבול החזרה הביתה, יהיה לו קל יותר לקבל את הדברים. כך אני חושבת. ברור שב 23:00 בלילה אין לילד מה לחפש בחוץ, מצד שני בתקופת החופש אולי גם את יכולה להתגמש קצת ולאחר בחצי שעה את החזרה שלו הביתה - נגיד ל 19:00 או 19:30 - ככה גם הוא ירגיש שעשית צעד לקראתו. תסבירי לו שאת שמחה מאוד שיש לו חברים ומצד שני תבהירי לו למה הוא לא צריך להיות בחוץ בשעות הערב המאוחרות. בשורה התחתונה, כמובן, את האמא והמילה האחרונה היא בסופו של דבר שלך.
והמשך חופש כייפי
 
יקירתי,,,

כפי שלבטח קראת פה הוא קיבל את הזמן שלו ===עד 20:00 והוא עולה בזמן, שיתוף פעולה זה תמיד נכון/והגיון בריא במיוחד איתו, ראש בראש אף פעמים לא היה חלק מהחינוך שלי איתם, תמיד דברתי בגובה העינים אך===כשליאם נולד ראיתי כוכבים,וזה היה מובן, ההצלחה שלו,היא גם שלי ובכל תחום, תודה לך וגם לכם חופש מהנה אילנה
 

S r 35

New member
נו, ילדים זה שמחה, לא?

הצוציק שלי - שרק אתמול היה תינוק חסר אונים, פתח את הפ ואמר לי אתמול "אמא את לא קובעת עלי"
מסכימה איתך מאוד שההצלחה שלהם היא ההצלחה שלנו. מאחלת לכם הצלחה בשפע.
 

dafgol

New member
את בסדר גמור ../images/Emo45.gif

חייבים להציב גבולות, בעניין הזה ובכלל בחיים. יחד עם זה מידי פעם אפשר לצ'פר ולהתגמש קצת, פעם ב....בכל זאת זה חופש גדול. אני חושבת שאת פועלת נכון, ואת יודעת הכי טוב מה נכון לילדים שלך ולך.
ענקי
 
למעלה