אז ככה
באופן כללי השיעור מחלק בין עבודת סיבולת לבין עבודות אינטרוולים קצרות אני אישית לא עושה אימוני אינטרלווים מלאים כלל משתי סיבות: א) יש מספיק מאמנים אחרים שמעבירים אימוני אינט' ואין לי ענין ליצור עומס נוסף על המתאמנים. ב) אני חושב שרוב המתאמנים לא מבינים את המשמעות האמיתית של אימון אינטרוולים ויוצא שזה אימון די מפוספס. בכל אופן, מידי פעם אני כן משלב עבודות אנארוביות קצרות בשיעור והשיעור המצורף הוא דוגמא יחסית "קיצונית" לשילוב כזה. הקטע הראשון או מישור סולידי מאוד ממש חימום בסיסי. קטע שני- מממשיכים להעלות דופק בהדרגה. אפשר לעשות את העבודה האירובית בטיפוס ואפשר במישור וזה נכון לגבי כל קטעים העבודה הארובית בשיעור, מה שחשוב יותר זו מטרת הדופק שדווקא באמצע הקטע היא הגבוהה ביותר (עבודה חזקה) ולקראת הסוף מרגיעים קצת לקראת עבודת אינטרוול. מפה הסיפור די חוזר על עצמו: קטע שלישי - אינטרוולים קצרים. פשוט ללכת עם המוזיקה. בכוונה בכל עבודות האינטרוול יש קטעים של סקוטר שממש נולדו לאינטרוולים בגלל העוצמות החזקה של המוזיקה ואז הרגיעה. הקשבה לקטעים תסביר את זה הכי טוב
אני מבצע אינטרוולים אלו עם עומס בינוני פלוס ושינויים בקצב (כמובן גבוה בעבודה ועם קצב המוזיקה ברגיעה). קטע רביעי וחמישי - עבודת סיבולת קטע שישי - אינט' קצרים קטע שביעי - עבודת סיבולת קטע שמיני - אינט' קטע תשיעי - סיבולת קטע עשירי- אינט' קטע 11 - כאן אפשר לחרוג מעט לפי התחושה אבל כעקרון שוב חוזרים לעבודת סיבולת.. קטע שמתחיל רגוע כדי שאנשים יוכלו להתאפס על עצמם קצת, אבל יחסית די מהר הוא הופך למאוד אנרגטי. אפשר לעבוד אותו בעבודה ארובית חזקה, אבל הייתי מציע לא לגלוש לעבודות אנארוביות. קטעים 12-13 - הורדת דופק, מתיחות, חיוכים. תבלו
