בוקר טוב + הגיג על טובות מאנשים

[להבה ירוקה]

בוקר טוב + הגיג על טובות מאנשים

שישי בפתח והעולם במתח

מה התכניות לסופ"ש הזה, שאחריו מגיע חג? אתמול בערב ידיד טוב שלי צלצל אליי, ואחרי לבטים קשים, הצלחתי לבקש ממנו טובה, כמובן אחרי שאמרתי מליון פעם לפני: אתה יכול לסרב, לא להסכים ואין לי בעיה ואני לא אתאכזב... בקיצור, קשה לי מאד לבקש טובות. יותר קל לי להסכים לעשות למישהו טובה, ולעזור. לבקש לעצמי ? קשה מאד ובד"כ אני לא מבקשת. יש משהו נחמד בבקשת עזרה - כלומר, אחרי הרגע המבאס של הבקשה, פתאום אתה מגלה שאנשים מוכנים לעזור, ושאוהבים אותך, ואתה חשוב לאנשים והם מוכנים להקדיש מזמנם וממרצם עבורך. והרבה פעמים אלה חוויות שכיף לעשותן בשניים ויותר, ולא לבד. אז זהו, רציתי לשאול איך אתם עם בקשות עזרה.

 

[s h i r k u s h]

בוקר טוב ../images/Emo140.gif

האמת שאני שונאת מאוד לבקש טובות מאחרים, אוהבת להרגיש שעשיתי משהו בזכות עצמי. לפעמים כשאני כן חייבת לבקש עזרה, אני גם כמוך בד"כ עם ה"אתה לא חייב, רק אם אתה יכול" וכו' עד שהבנתי לאחרונה שלכל העולם אין בעיה לבקש ממני טובות אז למה שאני ארגיש רע ואני יותר מבקשת אם צריכה ולא עוצרת את עצמי.

 

[לקשמי]

על נתינה וקבלה

נתינה וקבלה, לדעתי יש קשר הדוק ביניהם. מי שמתקשה לתת, יהיה לו גם קשה לקבל או לבקש עזרה. אני אומרת את זה מהניסיון שלי. במשך הרבה זמן נמנעתי מבקשת עזרה: אם זה מתוך הרגשה של אי נעימות ואם זה כי האגו אמר לי שאני יכולה להסתדר לבד. בתקופה האחרונה, מאז שהתחלתי להתנדב ולעסוק בנתינה ובשירות חסר אנוכיות, למדתי גם לבקש עזרה. פתאום זה נהיה הרבה יותר קל. היו גם מקרים שבהם באמת לא היתה לי ברירה, מצבים שהייתי חסרת אונים לגביהם והייתי חייבת לבקש עזרה. אז למדתי להגיד תודה אפילו על חוסר האונים, כי הוא לימד אותי ענווה ולימד אותי לבקש עזרה, דבר שכאמור בעבר הרחוק יותר, היה לי יותר קשה לעשות. גם הנתינה וגם הקבלה צריכות לבוא מתוך כוח ולא מתוך חולשה. כשמישהו מבקש ממני עזרה, אני מודה לו על ההזדמנות שהוא נתן לי לעזור. כך אני יודעת גם שלבקש עזרה זה גם להעניק.