בוקר טוב
הדסה, כל הכבוד על האומץ להפסיק לצבוע, לי אין, אני לא מסוגלת לחשוב על להיראות כמו מי שאין לה כסף לצבוע, עד שכל הצבע ייעלם, גם עדיין לא בא
לי להיראות לבנה, הצבע הזה, זה עדיין סימן ההיכר שלי לזה שאני מרגישה לפעמים
צעירה מגילי, בעניין הקרסול,גמני מתחילה לסבול שוב כאבים בקרסול, אבל ברגל
שנותחה, אני מקווה שזה לא יגיע למצב של צורך בניתוח, אין לי כבר חשק לעבור
ניתוחים, אני גם עדיין לא הולכת לאורטופד בקשר לזה, בעניין מוניות, אני כבר
מזמן משתמשת במוניות, כדי להגיע לכל הסניפים של קופ"ח, אבל למזלי,
המספרה והחנויות קרובות לבית ואני נעזרת בעגלת הקניות בתור הליכון,
גמני רציתי להיות ראשונה היום במספרה, אבל המיטה לא נתנה לי לקום,
עכשיו כבר יש לי תור לשעה 14.30 ואח"כ אחצה את הכביש ואעשה קניה
של יום שוק פירות וירקות במחסני השוק.
מינה, נחמד מצידך שפתחת שרשור חדש ואני מקווה שאף אחד או אחת,
לא יגיבו אל המסיונרית.
משתפרת, כל הכבוד שיש לך בבית מישהו שיודע לעשות דברים, יש לי
בן שיודע לעשות הכל, אבל הוא לא יכול לבזבז את זמנו על זה, אז אני
מצליחה למצוא בדרך כלל מישהו ויש לי רשימה של בעלי מקצוע צדיקים,
שגם חברות שלי נעזרות בהם ומודות לי על כך.בעניין הבן שלי, הבית שלו
נראה ממש כמו הסנדלר שהולך יחף, הוא לא מתקן דברים ולא מביא
מישהו שיעשה את זה וכך זה נראה.