בוקר טוב, הסערה חלפה, ואני עם כוס קפה.
- פותח הנושא מינהר
- פורסם בתאריך
שפירא מאיר
New member
אני לוקח את הנכד לתרגל הטסת הרחפן.
הדסה. יום הולדת הוא יום הולדת.
כדאי לשמוח בכל מצב גם אם מצב הרוח לא כל כך...
ובאשר לזיקנה. לכל גיל היתרונות והחסרונות שלו. אין מה לבכות על הגיל הוא מגיע אם נרצה ואם לא. הזקנה לא ממתינה להזמנה. השאלה היא איך אנחנו מתיחסים אליו אם נגיע לגיל מבוגר עם טרוניות ורגשות שליליים הרי כך בדיוק גם נרגיש. כדאי לקחת כל דבר בפרופורציות הנכונות. אם הבריאות בסדר, אין סיבה לא ליהנות מהאפשרוית שהגיל מציע.
כדאי לשמוח בכל מצב גם אם מצב הרוח לא כל כך...
ובאשר לזיקנה. לכל גיל היתרונות והחסרונות שלו. אין מה לבכות על הגיל הוא מגיע אם נרצה ואם לא. הזקנה לא ממתינה להזמנה. השאלה היא איך אנחנו מתיחסים אליו אם נגיע לגיל מבוגר עם טרוניות ורגשות שליליים הרי כך בדיוק גם נרגיש. כדאי לקחת כל דבר בפרופורציות הנכונות. אם הבריאות בסדר, אין סיבה לא ליהנות מהאפשרוית שהגיל מציע.
ציפי ב החמודה
New member
שבת טובה
נימה, לצערנו כל אחד מקבל את הזיקנה בצורה שונה וגם בגיל שונה, כשהבריאות
משחקת פה תפקיד מאד חשוב, לבן זוגי הנצחי אורי, יש מטפל מטעם חוק סיעוד,
האיש חגג יומולדת 80 בראש השנה, הוא זריז וחזק ועושה הכל כמו גבר בן 50,
אני בחודש הבא אחגוג יומולדת 81 ומרגישה כמו סמרטוט, בלי חשק לשום דבר,
אז כמו שאמר איינשטיין, הכל יחסי.
מינה ובת חן יופי של צילומים.
נימה, לצערנו כל אחד מקבל את הזיקנה בצורה שונה וגם בגיל שונה, כשהבריאות
משחקת פה תפקיד מאד חשוב, לבן זוגי הנצחי אורי, יש מטפל מטעם חוק סיעוד,
האיש חגג יומולדת 80 בראש השנה, הוא זריז וחזק ועושה הכל כמו גבר בן 50,
אני בחודש הבא אחגוג יומולדת 81 ומרגישה כמו סמרטוט, בלי חשק לשום דבר,
אז כמו שאמר איינשטיין, הכל יחסי.
מינה ובת חן יופי של צילומים.
שפירא מאיר
New member
יש להניח שזה זמני וקורה מידי פעם
לפעמים קורה לי שאני הולך 10 מטר ומרגיש כאילו הלכתי 10 קילומטרים. אבל זה ענין זמני לגמרי וגם אם לא, יש לי כדור-תומך (בגלל אי ספיקת הלב) ותוך זמן קצר אני מרגיש מצויין יחסית.
יש גם תרופה מצויינת למי שזה זמני, אין כמו שעתיים שנ"צ.....
בכל מקרה גם בתחושות גרועות, אני משתדל לראות הכל בפאן חיובי, ולא מתרגז כמעט על שום דבר אלא לוקח הכל בצחוק (חוץ מתרופות שאני מקפיד לקחת פרט להרגל שעשיתי לי פעמיים בחודש לא לקחת שום כדור ולתת לגוף לנוח קצת מהתרופות....).
הדבר הכמעט יחידי שמוציא אותי מהכלים, זה איך שהטלויזיה עושה את כולם מטומטמים, ובערך 60% או יותר מזמן השידור הוא לפירסומות מאוסות, (עיתוני שישי מכילים כ-85%-90% פרסומות, אז אני קורא רק את הכותרות) כולל כל מיני טריקים מלוכלכים (למשל בסוף התכנית נותנים 20 דקות פרסומות, וכשהן נגמרות מסתבר שמהתכנית נשארה רק דקה לשידור... ויש עוד).
מרתיח אותי לראות איך הטלויזיה מבזבזת את זמני, אז תוכניות שאני יכול אני מקליט ואחר כך צופה בדילוג על הפרסומות, אבל אשתי חייבת לראות תוכניות מסויימות בעיתן, וכך אני יושב מול המרקע ומבזבז את חיי מול פרסומות מטומטמות שלא מענין אותי , עד שלא פעם אני קם ממקומי, כי נמאס לי להרגיש פראייר ולבהות בפירסומות שחוזרות בפעם האלף וכבר מהתחלה לא עניינו אותי.
מי שמחפש פרסומות מעשיות שיפנה לערוץ 21 שם יש מידי פעם דברים מעניינים.
חוץ מזה, לא חייבים לעשות שום דבר.
במקום ארוחה אפשר לאכול כריך
לא קרה שום דבר אם כלים ישארו בכיור למחרת
אני בכלל עברתי לכלים חד פעמיים וזה פתרון מצויין, כמעט אין כלים לרחוץ.
מה שאני עוד עושה, להודיע לאשתי שאני נוסע לטייל (היא כמובן מתעצבנת כי לא יהיה לה רכב לנסוע לאחותה, אז אני אומר לה שתקח מונית) .
אני אוהב את הארץ שלי וכבר הייתי בכל המקומות פעמים רבות מאז גיל 16 (גם 50 שנה כמורה דרך), אבל תמיד זה מענין אותי שוב, ובמצבי אני חוזר הביתה עייף מאוד אבל מבסוט עד השמיים.....
כמובן שאני גם עוסק בכתיבה, ושלושה ספרים שלי (מתוך ה-13) אני כל העת מעדכן , מבצע עבודות מורכבות בפוטושופ, וכעת אני עסוק באימונים עם הרחפן לקראת הפעלתו בנסיעה הבאה לכרתים.
לפעמים קורה לי שאני הולך 10 מטר ומרגיש כאילו הלכתי 10 קילומטרים. אבל זה ענין זמני לגמרי וגם אם לא, יש לי כדור-תומך (בגלל אי ספיקת הלב) ותוך זמן קצר אני מרגיש מצויין יחסית.
יש גם תרופה מצויינת למי שזה זמני, אין כמו שעתיים שנ"צ.....
בכל מקרה גם בתחושות גרועות, אני משתדל לראות הכל בפאן חיובי, ולא מתרגז כמעט על שום דבר אלא לוקח הכל בצחוק (חוץ מתרופות שאני מקפיד לקחת פרט להרגל שעשיתי לי פעמיים בחודש לא לקחת שום כדור ולתת לגוף לנוח קצת מהתרופות....).
הדבר הכמעט יחידי שמוציא אותי מהכלים, זה איך שהטלויזיה עושה את כולם מטומטמים, ובערך 60% או יותר מזמן השידור הוא לפירסומות מאוסות, (עיתוני שישי מכילים כ-85%-90% פרסומות, אז אני קורא רק את הכותרות) כולל כל מיני טריקים מלוכלכים (למשל בסוף התכנית נותנים 20 דקות פרסומות, וכשהן נגמרות מסתבר שמהתכנית נשארה רק דקה לשידור... ויש עוד).
מרתיח אותי לראות איך הטלויזיה מבזבזת את זמני, אז תוכניות שאני יכול אני מקליט ואחר כך צופה בדילוג על הפרסומות, אבל אשתי חייבת לראות תוכניות מסויימות בעיתן, וכך אני יושב מול המרקע ומבזבז את חיי מול פרסומות מטומטמות שלא מענין אותי , עד שלא פעם אני קם ממקומי, כי נמאס לי להרגיש פראייר ולבהות בפירסומות שחוזרות בפעם האלף וכבר מהתחלה לא עניינו אותי.
מי שמחפש פרסומות מעשיות שיפנה לערוץ 21 שם יש מידי פעם דברים מעניינים.
חוץ מזה, לא חייבים לעשות שום דבר.
במקום ארוחה אפשר לאכול כריך
לא קרה שום דבר אם כלים ישארו בכיור למחרת
אני בכלל עברתי לכלים חד פעמיים וזה פתרון מצויין, כמעט אין כלים לרחוץ.
מה שאני עוד עושה, להודיע לאשתי שאני נוסע לטייל (היא כמובן מתעצבנת כי לא יהיה לה רכב לנסוע לאחותה, אז אני אומר לה שתקח מונית) .
אני אוהב את הארץ שלי וכבר הייתי בכל המקומות פעמים רבות מאז גיל 16 (גם 50 שנה כמורה דרך), אבל תמיד זה מענין אותי שוב, ובמצבי אני חוזר הביתה עייף מאוד אבל מבסוט עד השמיים.....
כמובן שאני גם עוסק בכתיבה, ושלושה ספרים שלי (מתוך ה-13) אני כל העת מעדכן , מבצע עבודות מורכבות בפוטושופ, וכעת אני עסוק באימונים עם הרחפן לקראת הפעלתו בנסיעה הבאה לכרתים.
שפירא מאיר
New member
יש לי את הפוליטיקאים יותר מידי מלבהות בערוץ הכנסת
אין חדשות בערוץ החינוכית, והערוץ הערבי מגמתי בפירוש.
בערוץ 1 אין "חסויות" ?
אין חדשות בערוץ החינוכית, והערוץ הערבי מגמתי בפירוש.
בערוץ 1 אין "חסויות" ?
היום הייתי בשבתרבות בקרית אונו. בעניין יחס רופא חולה--
הגיעה רופאה, מנהלת מחלקה בביח בחדרה. הלל יפה, דומני.
היא כתבה ספר, שמסביר שאין קשר עין בין חלק מן הרופאים ובין החולים, וכתוצאה הרופא לא מאבחן ולא בודק את החולה, ומחמיץ בעיות גלויות לעין.
היא תארה מקרה, בו הרופא התרכז במחשב, וכשהגיע אליו חולה עם שפה שמוטה, מתקשה בדיבור, הרופא לא ראה שיש לו ארוע מוחי, ושיש למהר ולטפל בו. למזלו של החולה, נכדו, שהתמצא בעניין, לקח אותו מיד לחדר מיון, והוא טופל כמו שצריך.
הם החלו נסיון בחדר מיון בחדרה עם מתנדבים ששואלים את החולים ומלויהם מי מהרופאים והאחיות התיחס כמו שצריך לחולה. ופעם בחודש נותנים תעודת הצטיינות למי שהחולים ומלויהם היו מרוצים ממנו.
מסתבר, שיש אנשים איכפתיים פה ושם.
הגיעה רופאה, מנהלת מחלקה בביח בחדרה. הלל יפה, דומני.
היא כתבה ספר, שמסביר שאין קשר עין בין חלק מן הרופאים ובין החולים, וכתוצאה הרופא לא מאבחן ולא בודק את החולה, ומחמיץ בעיות גלויות לעין.
היא תארה מקרה, בו הרופא התרכז במחשב, וכשהגיע אליו חולה עם שפה שמוטה, מתקשה בדיבור, הרופא לא ראה שיש לו ארוע מוחי, ושיש למהר ולטפל בו. למזלו של החולה, נכדו, שהתמצא בעניין, לקח אותו מיד לחדר מיון, והוא טופל כמו שצריך.
הם החלו נסיון בחדר מיון בחדרה עם מתנדבים ששואלים את החולים ומלויהם מי מהרופאים והאחיות התיחס כמו שצריך לחולה. ופעם בחודש נותנים תעודת הצטיינות למי שהחולים ומלויהם היו מרוצים ממנו.
מסתבר, שיש אנשים איכפתיים פה ושם.
1ניצת השקד
New member
מינה זה בדיוק מה שהיה לי עם הדיאטנית
של קופת חולים וסיפרתי לכם אז, היא היתה עסוקה בנייד שלה לא הקשיבה לי למרות שדיברתי , בסוף לחצה על המחשב ויצא דף לא לענין במקום תוכנית דיאטה בשבילי לאחר בעיות בכבד.
אגב, הגשתי תלונה בכללית ואף אחד לא הגיב לי, כך אנחנו נראים וכך נראים השרותים שאנחנו מקבלים.
של קופת חולים וסיפרתי לכם אז, היא היתה עסוקה בנייד שלה לא הקשיבה לי למרות שדיברתי , בסוף לחצה על המחשב ויצא דף לא לענין במקום תוכנית דיאטה בשבילי לאחר בעיות בכבד.
אגב, הגשתי תלונה בכללית ואף אחד לא הגיב לי, כך אנחנו נראים וכך נראים השרותים שאנחנו מקבלים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.