להבה ירוקה
New member
בוקר טוב וברוכים המצטרפים החדשים
שמחה לראות פנים חדשות בפורום
אתמול, יושבת על הסלעים שבחוף, דיברתי עם חברה על פירגון עצמי. באופן אישי, התרגלתי לפרגן לעצמי באופן קבוע, בעוד שפעם הייתי מלקה את עצמי על כל טעות. אז אני שמחה על ההרגל הזה. ומצד שני, שואלת את עצמי אם אני לא הפכתי צד והפירגון העצמי גורם לבסוף למחסור במוטיבציה. מרב שהכל בסדר, אז ה-כל בסדר. אולי הענווה נעלמת? איפה האמצע בכל הסיפור הזה? מה דעתכם? איך זה אצלכם? אתם מפרגנים לעצמכם, או ששקועים במרה שחורה?
שמחה לראות פנים חדשות בפורום