תאמיני לי,
לפני שבוע היה פה איסטלטור לתקן את האסלה, היתה לנו שיחה הזוייה לגמרי בטלפון לפני שהוא הגיע, לא מפסיקה לצחוק שבוע מדפיקות השיחה, צחוק מרעיד קירות, אלי ואני נקרעים מצחוק. אתמול גם סיפרתי על כך לחברה שלי, ו... נאדה. הגנוב מתקשר לשאול איך להגיע אלינו הביתה. "אני בכניסה למושב, לאן לפנות?" אני: "הגעת לכיכר?" הוא: "כן, כבר המשכתי מערבה" אני: "מה???" הוא: "עכשיו אני בסילו וממשיך לכיוון דרום". אני: "מה???" הוא: "כן, עכשיו אני בצד הדרומי של ההרחבה" אני: "רגע, עשית בכיכר ימינה או שמאלה?" הוא: "אמרתי לך, עכשיו אני בצד הדרומי של ההרחבה" אני מנסה בראש לבדוק איפה הוא נמצא ואז אומרת: "טוב, אז אתה צריך לצד השני של ההרחבה" הוא: "טוב, אני אגיע לצד השני של ההרחבה, רק תאמרי לי איך אני פונה פה? מערבה?" אני: "מה???" הוא: "אני עכשיו נוסע בדרום מזרח" אני: "הכל בסדר?" הוא: "תגידי את יודעת איפה זה הדרום ואיפה הצפון? דרום זה עפולה, צפון זה נצרת עלית" אני: "אני יודעת, אבל חכה אביא אטלס לראות איפה זה דרום מזרח, מערב, אללה" הוא: "מזרח זה איפה שזורחת השמש, את יודעת?" אני: "אדוני הנכבד, עזוב אותי על הבוקר, כבר 5 שנים אני לא רואה את זריחת השמש". הוא: "אוף, השיחה הזו כבר תעלה לי הרבה יותר" אני: "כשהיית בכיכר היית מתקשר ותוך שניות הייתי מכוונת אותך לנסוע שמאלה, סליחה צפונה ואז משם להמשיך הלאה" הוא: "אילו אנשים יש בעולם" אני: "איפה אתה עכשיו" הוא: "ליד מגרש המשחקים, מכירה?" אני: "כן, המגרש מצד שמאל או ימין שלך?" הוא: "מצד שמאל" אני: "ז"א דרום?" הוא: "אוף" אני: "טוב, אז תמשיך עוד קצת ותראה כיכר" הוא: "מה, יש כיכר בתל-עדשים?" אני: "תתפלא". הוא: "טוב, אני רואה, מה עכשיו" ואז אני מכוונת אותו ישר לבית והוא שנייה לפני שנכנס הביתה אומר לי: "בעזרת השם" אני: "זה בעזרתי, ואומרים תודה לאל". בקיצור, יצא פלצן תרתיי משמע. עכשיו הולכת ללמוד את מפת הארץ בע"פ לפעם הבאה. מה זה זה? אי אפשר לחיות כמו אנשים נורמליים בעולם הזה? הרג אותי זה. נשבעת לך, רציתי לאמר לו כשאמר לי שמזרח זה איפה שזורחת השמש, שתיכף אני אגרום לו להיכנס למקום שלעולם לא תיזרח בו השמש. מטורף לגמריי. לא ידעתי שקיימים עוד אנשים כאלה פלצנים בעולם. דרך אגב, את האסלה לפחות תיקן, תודה לאל.
