בוקר טוב וזחוח-נחה עלי הרוח!
ברכת בוקר עליכם, בורסה עולה - בורסה יורדת אני בכתבה מהמרת. בעצם מהמרת על-מה?-יש מה להפסיד ? יגידו - היא אקטיבית/פסיבית? אני מציגה-כתיבה אינטואיטיבית: פטפטת שפעם אחת מישהו יעז לנסות לכתוב ברצף את מה שעולה לו במוח כולל אסוציאציות שמביאות אותו למקומות אין ספור,ללא סדר מתוכנן מראש. ברור שקשה ליצור רצף שאינו עובר דרך "מסננים" ואפילו פרק הזמן מהרגע שהמחשבה יוצאת ועד שמגיע שלב הכתיבה ,קורם עור אחר ומשמעות שונה מהמחשבה המקורית. לו לא היו מחיצות ו"מעכבים" למיניהם היה מאוד מענין.אנסה ואני כבר עושה זאת לתת לאצבעות להוציא את מה שמסתובב לי במוח מבלי לנסות לתקן את הלך המחשבה. פשוט חשבתי על זה שזו ממש חשיפה של עצמי וצריך לזה אומץ. כל ה"רפיוטישן" שלי יכול ללכת "פארש" עם הכתבה הזו, אבל - מי אני שאדע מה יגידו על כך. כמו לכל ענין יש את אלה השוללים ומבקרים ויש את אלה שיאמרו בודאי- וואלה! צריך אומץ לכתוב מה שזורם במוח מבלי להתמקד בנושא מסויים או להתחשב במה שיביא לי רייטינג! כאילו שאני עושה מזה כסף! איזה יופי - הדברים מתחילים לזרום ואפילו אפשר לכתוב על הדברים שמתחילים לזרום. רגע! נכנסתי ל "לופ" אז טוב, אצא מזה. מי שהצליח להגיע עד כאן בלי לדלג- כל הכבוד לו, כי אני לא חושבת שיש הרבה ישראלים שיגיעו לכאן בקריאה שוקדת מילה אחר מילה. מוחי שואל אותי: "תגידי את מפגרת?" "מה את עושה?" "מה השטויות האלה?" - טוב אני עונה לו : אמרו שבכתיבה אינטואיטיבית אני יכולה לפגוש את ה"ילד הפנימי " שבי שרציתי לפגוש ואולי הפעם זה יצליח לי. או שיש אפשרות שאקבל תקשור כלשהו מעצם הכתיבה ותוך כדי הכתיבה. אסור לי לקבוע אם זה למטרה מסויימת אני חושבת כי אז אני מלחיצה את ה"מודע" שלי ובודאי מזה לא אשיג תוצאות.אני רוצה קצת להזכיר שזה משהו חד-פעמי שהוא נסויוני ופשוט במקום לכתוב על דף אני מתרוקנת כאן על האינטרנט. בינתיים בודאי התעייפו הקוראים,אבל אני מרגישה-מעולה, דברים יצאו ממני, יש מקום לחויות חדשות. מי שזה לא הוסיף לו כלום שינסה את זה ואשמח לקרוא מה מתרוצץ אצלו בראש.חבל שלא כתבתי על הצדפים שבים או על הגלים אותם ראיתי בבוקר והכביש הנוח לדריכה. ועל העשבים שהם בעצם פרחי העד-עד היפים אשר קמלו במשך הקיץ האחרון ואני מחכה לטפטוף הגשמים שיביא להם את הפריחה והצמיחה מחדש. טוב אני חושבת שאשאיר זאת לאיזה יום יומיים ונראה אם יש תגובות. רצוי מגעילות! חה חה חה , לאן הגעתי? התחרפנתי? כן רבותי הקשקושים שלנו במוח הם משהו וצריך למצוא את השקט המיוחל שיביא אותנו להרבה דברים טובים וקצת יותר מעשיים, כנראה אני מחוברת עכשיו לדמות ה"מבקר" שבי שרוצה כל הזמן שאני אעשה משהו עם הזמן שלי ורצוי משהו מועיל! טוב אז לפחות התחברתי לאיזו דמות בתוכי, גם זה טוב. אני ממשיכה לדלות ממוחי הדל את מה שזורם ורואה עצי יער שנקיים ממסמרים ומשלטים הנעוצים בהם והם מודים לנו על שניקינו אותם ורפאנו אותם באהבה. כדאי שאפסיק, אחרת זו תהיה הפעם האחרונה שמישהו יקרא בבלוג הזה... הכל טוב, רחלי.
ברכת בוקר עליכם, בורסה עולה - בורסה יורדת אני בכתבה מהמרת. בעצם מהמרת על-מה?-יש מה להפסיד ? יגידו - היא אקטיבית/פסיבית? אני מציגה-כתיבה אינטואיטיבית: פטפטת שפעם אחת מישהו יעז לנסות לכתוב ברצף את מה שעולה לו במוח כולל אסוציאציות שמביאות אותו למקומות אין ספור,ללא סדר מתוכנן מראש. ברור שקשה ליצור רצף שאינו עובר דרך "מסננים" ואפילו פרק הזמן מהרגע שהמחשבה יוצאת ועד שמגיע שלב הכתיבה ,קורם עור אחר ומשמעות שונה מהמחשבה המקורית. לו לא היו מחיצות ו"מעכבים" למיניהם היה מאוד מענין.אנסה ואני כבר עושה זאת לתת לאצבעות להוציא את מה שמסתובב לי במוח מבלי לנסות לתקן את הלך המחשבה. פשוט חשבתי על זה שזו ממש חשיפה של עצמי וצריך לזה אומץ. כל ה"רפיוטישן" שלי יכול ללכת "פארש" עם הכתבה הזו, אבל - מי אני שאדע מה יגידו על כך. כמו לכל ענין יש את אלה השוללים ומבקרים ויש את אלה שיאמרו בודאי- וואלה! צריך אומץ לכתוב מה שזורם במוח מבלי להתמקד בנושא מסויים או להתחשב במה שיביא לי רייטינג! כאילו שאני עושה מזה כסף! איזה יופי - הדברים מתחילים לזרום ואפילו אפשר לכתוב על הדברים שמתחילים לזרום. רגע! נכנסתי ל "לופ" אז טוב, אצא מזה. מי שהצליח להגיע עד כאן בלי לדלג- כל הכבוד לו, כי אני לא חושבת שיש הרבה ישראלים שיגיעו לכאן בקריאה שוקדת מילה אחר מילה. מוחי שואל אותי: "תגידי את מפגרת?" "מה את עושה?" "מה השטויות האלה?" - טוב אני עונה לו : אמרו שבכתיבה אינטואיטיבית אני יכולה לפגוש את ה"ילד הפנימי " שבי שרציתי לפגוש ואולי הפעם זה יצליח לי. או שיש אפשרות שאקבל תקשור כלשהו מעצם הכתיבה ותוך כדי הכתיבה. אסור לי לקבוע אם זה למטרה מסויימת אני חושבת כי אז אני מלחיצה את ה"מודע" שלי ובודאי מזה לא אשיג תוצאות.אני רוצה קצת להזכיר שזה משהו חד-פעמי שהוא נסויוני ופשוט במקום לכתוב על דף אני מתרוקנת כאן על האינטרנט. בינתיים בודאי התעייפו הקוראים,אבל אני מרגישה-מעולה, דברים יצאו ממני, יש מקום לחויות חדשות. מי שזה לא הוסיף לו כלום שינסה את זה ואשמח לקרוא מה מתרוצץ אצלו בראש.חבל שלא כתבתי על הצדפים שבים או על הגלים אותם ראיתי בבוקר והכביש הנוח לדריכה. ועל העשבים שהם בעצם פרחי העד-עד היפים אשר קמלו במשך הקיץ האחרון ואני מחכה לטפטוף הגשמים שיביא להם את הפריחה והצמיחה מחדש. טוב אני חושבת שאשאיר זאת לאיזה יום יומיים ונראה אם יש תגובות. רצוי מגעילות! חה חה חה , לאן הגעתי? התחרפנתי? כן רבותי הקשקושים שלנו במוח הם משהו וצריך למצוא את השקט המיוחל שיביא אותנו להרבה דברים טובים וקצת יותר מעשיים, כנראה אני מחוברת עכשיו לדמות ה"מבקר" שבי שרוצה כל הזמן שאני אעשה משהו עם הזמן שלי ורצוי משהו מועיל! טוב אז לפחות התחברתי לאיזו דמות בתוכי, גם זה טוב. אני ממשיכה לדלות ממוחי הדל את מה שזורם ורואה עצי יער שנקיים ממסמרים ומשלטים הנעוצים בהם והם מודים לנו על שניקינו אותם ורפאנו אותם באהבה. כדאי שאפסיק, אחרת זו תהיה הפעם האחרונה שמישהו יקרא בבלוג הזה... הכל טוב, רחלי.
