יונה לבנה 1
New member
בוקר טוב וחג שמח../images/Emo140.gif
מה אין חוויות מאמש? המשך חג מוצלח ונעים...לכולם
מה אין חוויות מאמש? המשך חג מוצלח ונעים...לכולם
בוקר טוב וחג שמח
- פותח הנושא יונה לבנה 1
- פורסם בתאריך
יונה לבנה 1
New member
אצלי
נסענו להוריי שם היו כמובן המלאך הנשמה וגם פיצי הקטנה. היה נחמד צחקנו המון וחזרנו מוקדם. היום יוצאים באותו הרכב ,לאחותי בצפון.... אחה"צ אני מקווה לשוב ולעבוד בגינה,כי אני לא מבדילה בין הדשא לעשבים
נסענו להוריי שם היו כמובן המלאך הנשמה וגם פיצי הקטנה. היה נחמד צחקנו המון וחזרנו מוקדם. היום יוצאים באותו הרכב ,לאחותי בצפון.... אחה"צ אני מקווה לשוב ולעבוד בגינה,כי אני לא מבדילה בין הדשא לעשבים
הייתי צריכה לחכות שבעלי יצא...
עכשיו הוא בגן שעשועים עם הפשוש, אז אני יכולה לספר: לא הלכנו באמצע - הם דווקא התנהגו יפה! רק שבגלל שהמקומות די קבועים יצא שכולם התיישבו והנסיך נשאר לעמוד. אז ביקשתי מאחות של גיסתי לזוז קצת הצידה ולפנות מקום לנסיך והיא התנפלה עלי: אין מקום לילדים שלנו, לא סידרו טוב את מקומות הישיבה. (הן הושיבו את שני הקטנים שלהם (שנה+) בראש השולחן וישבו משני צדדיו - כשראש השולחן היה מתוכנן למבוגר והפינות לתינוקות). אז שאלתי אותה אם היא חושבת שהנסיך יעמוד כל הארוחה והמפגרת ענתה: מה אני אעשה, אין מקום. אבל פרט לזה היה בסדר. והיה עוד קטע עם האהבלה הזאת (היא לא ממש משפחה היא אחות של גיסתי, ומכיוון שהן עולות חדשות ואמא שלהן בחו"ל היא מגיעה לחמותי כמעט כל שבת): הבת שלה גדולה מהפשוש בשבועיים והם שיחקו ממש יפה. הם דיברו אחד עם השני, רצו ביחד, קפצו, צעקו, רקדו, התחבקו והתמזמזו. בעלה ואני צחקנו על הרומן החדש הנרקם לנגד עינינו, חמותי שאלה מי יאנוס את מי (כי הילדה ענקית לגילה והוא קטן לגילו), ואני בצחוק אמרתי לבעלה (אבא של הילדה): אני מקווה שהיא עם גלולות, שלא תבקשו שאשלם על ההפלה! היא התנפלה עלי: יש לך לפעמים כאלה יציאות! איך את מדברת על הבת שלי! אם היו לך בנות גם את היית רגישה לנושא! בעלה עשה לי תנועות עם הפנים (בלי שתראה) של אחד שלא מבין מה נחת על אשתו, ואני אמרתי לה: גם לבעלך יש בת והוא דווקא חשב שהבדיחה מצחיקה... אבל עוד מעט נוסעים להורי וזה יהיה ממש כיף. תהיה שם סבתא שלי (בת 99) שכל כך כואבת את חייו המסובכים של הנסיך, והיא כל כך תשמח לגלות שהוא סוף סוף נוסע איתנו בשבתות וחגים. חג שמח לכולם.
עכשיו הוא בגן שעשועים עם הפשוש, אז אני יכולה לספר: לא הלכנו באמצע - הם דווקא התנהגו יפה! רק שבגלל שהמקומות די קבועים יצא שכולם התיישבו והנסיך נשאר לעמוד. אז ביקשתי מאחות של גיסתי לזוז קצת הצידה ולפנות מקום לנסיך והיא התנפלה עלי: אין מקום לילדים שלנו, לא סידרו טוב את מקומות הישיבה. (הן הושיבו את שני הקטנים שלהם (שנה+) בראש השולחן וישבו משני צדדיו - כשראש השולחן היה מתוכנן למבוגר והפינות לתינוקות). אז שאלתי אותה אם היא חושבת שהנסיך יעמוד כל הארוחה והמפגרת ענתה: מה אני אעשה, אין מקום. אבל פרט לזה היה בסדר. והיה עוד קטע עם האהבלה הזאת (היא לא ממש משפחה היא אחות של גיסתי, ומכיוון שהן עולות חדשות ואמא שלהן בחו"ל היא מגיעה לחמותי כמעט כל שבת): הבת שלה גדולה מהפשוש בשבועיים והם שיחקו ממש יפה. הם דיברו אחד עם השני, רצו ביחד, קפצו, צעקו, רקדו, התחבקו והתמזמזו. בעלה ואני צחקנו על הרומן החדש הנרקם לנגד עינינו, חמותי שאלה מי יאנוס את מי (כי הילדה ענקית לגילה והוא קטן לגילו), ואני בצחוק אמרתי לבעלה (אבא של הילדה): אני מקווה שהיא עם גלולות, שלא תבקשו שאשלם על ההפלה! היא התנפלה עלי: יש לך לפעמים כאלה יציאות! איך את מדברת על הבת שלי! אם היו לך בנות גם את היית רגישה לנושא! בעלה עשה לי תנועות עם הפנים (בלי שתראה) של אחד שלא מבין מה נחת על אשתו, ואני אמרתי לה: גם לבעלך יש בת והוא דווקא חשב שהבדיחה מצחיקה... אבל עוד מעט נוסעים להורי וזה יהיה ממש כיף. תהיה שם סבתא שלי (בת 99) שכל כך כואבת את חייו המסובכים של הנסיך, והיא כל כך תשמח לגלות שהוא סוף סוף נוסע איתנו בשבתות וחגים. חג שמח לכולם.
יונה לבנה 1
New member
עין יקירה
אני מאד שמחה שהנסיך המתוק מצטרף לבילויים המשותפים,אני מקווה שהוא לא שומע את כל הרוע שיוצא מהגיסות והסבתא ,כי זה ממש כואב. תעשו חיים עם הזקנה לפחות יהיה לו יום שכולו פיצוי מלא אהבה.
אני מאד שמחה שהנסיך המתוק מצטרף לבילויים המשותפים,אני מקווה שהוא לא שומע את כל הרוע שיוצא מהגיסות והסבתא ,כי זה ממש כואב. תעשו חיים עם הזקנה לפחות יהיה לו יום שכולו פיצוי מלא אהבה.
לצערי הוא דווקא כן שומע
לא תמיד, אבל לפעמים. אני מקפידה להדגיש לו שזה בגלל המוגבלות שלהם וזה לא נגדו אישית אלא כנראה שהם מתפוצצים מקנאה שהפשוש הוא לא הבכור במשפחתנו. כך, בדרכי, אני נותנת לו הרגשה שהוא באמת הנסיך שלי והוא הילד המיוחד שלי לעולמי עולמים. אני חושבת שבאמת הצלחתי להחדיר בו בטחון עצמי גדול ביותר. אני זוכרת עוד מקרה מצחיק, לפני שנישאתי בשנית, עבד איתי בחור צעיר ממני בהרבה (הוא היה בן 24 ואני בת 30 ומשהו) ויום אחד הוא אמר לנסיך בצחוק: "אתמול אמא שלך ואני התחתנו, מה היא לא סיפרה לך?" והילד הנפלא הזה שהיה ממש קטן (5 בערך) אמר לו: אמא שלי בחיים לא הייתה מתחתנת בלי לספר לי!" כמובן שישר אמרתי לו שזה נכון ולבחור עם ההומור הטפשי אמרתי שיפסיק לדבר שטויות. אבל זה רק מוכיח כמה בטחון עצמי הצלחתי להקנות לנסיך הזה.
לא תמיד, אבל לפעמים. אני מקפידה להדגיש לו שזה בגלל המוגבלות שלהם וזה לא נגדו אישית אלא כנראה שהם מתפוצצים מקנאה שהפשוש הוא לא הבכור במשפחתנו. כך, בדרכי, אני נותנת לו הרגשה שהוא באמת הנסיך שלי והוא הילד המיוחד שלי לעולמי עולמים. אני חושבת שבאמת הצלחתי להחדיר בו בטחון עצמי גדול ביותר. אני זוכרת עוד מקרה מצחיק, לפני שנישאתי בשנית, עבד איתי בחור צעיר ממני בהרבה (הוא היה בן 24 ואני בת 30 ומשהו) ויום אחד הוא אמר לנסיך בצחוק: "אתמול אמא שלך ואני התחתנו, מה היא לא סיפרה לך?" והילד הנפלא הזה שהיה ממש קטן (5 בערך) אמר לו: אמא שלי בחיים לא הייתה מתחתנת בלי לספר לי!" כמובן שישר אמרתי לו שזה נכון ולבחור עם ההומור הטפשי אמרתי שיפסיק לדבר שטויות. אבל זה רק מוכיח כמה בטחון עצמי הצלחתי להקנות לנסיך הזה.
לא, בוודאי שלא על חשבון הפשוש
אני אוהבת את שניהם עד השמים וחזרה, או כמו שאחי היה אומר כשהיה קטן: עד החניקה! (זאת אומרת שאם אחבק כמה שאני אוהבת הם יחנקו - ולא במובן השלילי, כמובן). לפעמים כשאני רבה עם בעלי (בנושא הנסיך), הוא זורק משפט כמו: קחי את הבן שלך ועופי מהבית! אז אני עונה לו: יש לי שני בנים ולעולם אל תשכח את זה! אם אני הולכת - זה עם שניהם! וסליחה שזו הדרך שלי להעביר את המסר...
אני אוהבת את שניהם עד השמים וחזרה, או כמו שאחי היה אומר כשהיה קטן: עד החניקה! (זאת אומרת שאם אחבק כמה שאני אוהבת הם יחנקו - ולא במובן השלילי, כמובן). לפעמים כשאני רבה עם בעלי (בנושא הנסיך), הוא זורק משפט כמו: קחי את הבן שלך ועופי מהבית! אז אני עונה לו: יש לי שני בנים ולעולם אל תשכח את זה! אם אני הולכת - זה עם שניהם! וסליחה שזו הדרך שלי להעביר את המסר...
ואני בכל זאת רוצה לענות
זה שאת ואני יודעות - זה ברור! רציתי להסביר שאני מקפידה להבהיר את הנקודה לבעלי - שלא יחיה במין תחושה שיש בבית שני מחנות: אחד שלי ושל הנסיך והשני שלו ושל הפשוש. ונקודות כואבות יש לי בשפע, אמרתי פעם שעוד לא סיפרתי כמעט כלום... אני לפעמים לא יודעת מאיפה להתחיל. יש כל כך הרבה. הנה רק היום, בניגוד למה שסיפרתי בבוקר, כשעמדנו לצאת מהבית, בעלי התרגז על משהו (לא זוכרת על מה), ואמר: אני לא הולך להורים שלך, תלכי לבד. איומים עלי לא עובדים, אז לקחתי את שני הילדים בלי לריב איתו ובלי להראות לו שזה מפריע לי, ונסענו. אחרי שעה הוא הגיע... אני מגדלת פה גן ילדים... אפילו אתמול לפני שיצאנו מהבית להוריו, הוא אמר: עדיף שלא תבואי, יהיה יותר כיף בלעדייך! לדעתי הוא פשוט נלחץ מהעובדה שהנסיך בא איתנו ולא ידע איך תהיה התגובה שם, אז הוא הוציא את לחציו בבית... יש לי עוד אלפי סיפורים, וכל יום נוסף חדש (בעצם יש לי עוד אחד מהערב, אבל הוא שווה פתיחת הודעה ואין לי כוח לזה עכשיו).
זה שאת ואני יודעות - זה ברור! רציתי להסביר שאני מקפידה להבהיר את הנקודה לבעלי - שלא יחיה במין תחושה שיש בבית שני מחנות: אחד שלי ושל הנסיך והשני שלו ושל הפשוש. ונקודות כואבות יש לי בשפע, אמרתי פעם שעוד לא סיפרתי כמעט כלום... אני לפעמים לא יודעת מאיפה להתחיל. יש כל כך הרבה. הנה רק היום, בניגוד למה שסיפרתי בבוקר, כשעמדנו לצאת מהבית, בעלי התרגז על משהו (לא זוכרת על מה), ואמר: אני לא הולך להורים שלך, תלכי לבד. איומים עלי לא עובדים, אז לקחתי את שני הילדים בלי לריב איתו ובלי להראות לו שזה מפריע לי, ונסענו. אחרי שעה הוא הגיע... אני מגדלת פה גן ילדים... אפילו אתמול לפני שיצאנו מהבית להוריו, הוא אמר: עדיף שלא תבואי, יהיה יותר כיף בלעדייך! לדעתי הוא פשוט נלחץ מהעובדה שהנסיך בא איתנו ולא ידע איך תהיה התגובה שם, אז הוא הוציא את לחציו בבית... יש לי עוד אלפי סיפורים, וכל יום נוסף חדש (בעצם יש לי עוד אחד מהערב, אבל הוא שווה פתיחת הודעה ואין לי כוח לזה עכשיו).
אני רוצה לומר שהבעיה שלך עם....
משפחתו של בעלך נעוצה בו, הוא לא מקבל את הנסיך שלך, ואם הוא לא מקבל אותו איך יקבלו אותו משפחתו? לדעתי את צריכה להעמיד אותו במקום, אני לא יודעת אם זה טוב בשביל הנסיך שהוא חיי בבית שלא כולם מקבלים אותו, זה יצור אצלו המון בעיות, אני לא נשארתי עם בעלי לשעבר מיכוון שהוא לא הסתדר עם הבן שלי, ובן שלי חשוב יותר, אוליי אם תזעזעי אותו מספיק חזק תצליחי לגרום לשינוי, תצליחי לקרב בינו לבין הנסיך, ואם זה יצליח הוא יצטרך להעמיד את משפחתו במקום כי זה התפקיד שלו, כמה שאת תנסי להעמיד אותם במקום זה לא ישנה את הדברים. את ההתרשמות שלי לגבי בן זוגך קיבלתי מהמשפטים שלו כמו "עדיף שלא תבואי", "תקחי את הבן שלך ותעופי" וזה שהוא נלחץ כל פעם שהנסיך בא איתכם למשפחתו, פשוט כואב.
משפחתו של בעלך נעוצה בו, הוא לא מקבל את הנסיך שלך, ואם הוא לא מקבל אותו איך יקבלו אותו משפחתו? לדעתי את צריכה להעמיד אותו במקום, אני לא יודעת אם זה טוב בשביל הנסיך שהוא חיי בבית שלא כולם מקבלים אותו, זה יצור אצלו המון בעיות, אני לא נשארתי עם בעלי לשעבר מיכוון שהוא לא הסתדר עם הבן שלי, ובן שלי חשוב יותר, אוליי אם תזעזעי אותו מספיק חזק תצליחי לגרום לשינוי, תצליחי לקרב בינו לבין הנסיך, ואם זה יצליח הוא יצטרך להעמיד את משפחתו במקום כי זה התפקיד שלו, כמה שאת תנסי להעמיד אותם במקום זה לא ישנה את הדברים. את ההתרשמות שלי לגבי בן זוגך קיבלתי מהמשפטים שלו כמו "עדיף שלא תבואי", "תקחי את הבן שלך ותעופי" וזה שהוא נלחץ כל פעם שהנסיך בא איתכם למשפחתו, פשוט כואב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.