בוקר טוב ויום נעים
אפשר לבקש

../images/Emo195.gifונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר

אני חושבת שאין יום בו יש קונצזוס לאומי כמו יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל ופעולות הטרור. למעט אולי המגזר החרדי , שנהנים מכף ידם של החילוניים , ואינם טורחים לא לעמוד בצפירה ולא לכבד את המקום /המדינה בה הם חיים אפילו על ידי מתן ביטוי קטן וסמלי של תליית דגל המדינה בחזית הבית לרגל יום עצמאותנו. ... כבת למשפחה ששכלה 3 בני דודים במלחמות קשה לי להבין, קשה לי לקבל .....
מי שקרא ביום שישי האחרון את הטור של ליהיא לפיד יזדהה ודאי עם הכתוב בו , על פני המדינה שהשתנו לנו , והייתי מרחיקה לכת ואומרת שאולי נשמטת לנו. "לנו" הכוונה לאלו שתורמים, מתנדבים, משרתים בצבא , עובדים , מתנהגים בצורה נורמטיבית תוך כיבוד האחר והתחשבות בו . האמנם הפכנו במהלך 61 השנים ל2 מדינות? בספרי ההיסטוריה העתידיים, נוזכר בודאי כדור המייסדים , ומדי שנה ביום הזה בעת שמעלים את שמות הנופלים , ואני צופה בתכניות המספרות מחדש את ספורם של אלו שנפלו במהלך ששת העשורים כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן , אני מתפללת ומקווה שלא יהיו לנו מתחרים בסעיף " הדור שעבר הכי הרבה מלחמות" , (אישית כבר איבדתי מזמן את החשבון, אך כל מלחמה השאירה בודאי גם לכם זכרונות לא נעימים ) עם תחושת העצב שמשתלטת ביום הזה , תחושה שנבנת מזכרונות , מהשירים הנוגים , מהטקסים , מהמחשבות מה היה אילו ....מצטרפת תחושה של גאווה על הארץ אליה אני מחוברת בה נולדתי ובה חיה משפחתי , וספוק שהמקום הקטן שלי אני תורמת בדרכי שלי לחיים טובים יותר , לחברה סובלנית , לעזרה הדדית , כי גם מחמרים אלו בנויה מדינה.
 
../images/Emo16.gif ונזכור את כולם

כמוך,אני תורמת בדרכי שלי לחיים טובים יותר בכל המובנים ואין לי ספק שזו הדרך הנכונה לחברה בריאה ומדינה חזקה
 
בוקר טוב ויום נעים../images/Emo104.gif אפשר לבקש

רעיונות היכן כדאי לטייל היום? מה פתוח מה סגור? תודה וחג שמח
 
חק שמייח../images/Emo166.gif../images/Emo165.gif../images/Emo104.gif

יום העצמאות הוא החג שמחזיר אותי לימי נעורי ומעלה בי געגועים....... לשמחה הספונטנית ללא במות בידור המספקות בידור מלאכותי ,תמורת רבבות שקלים שהיו עשויים לפתור בעיות חברתיות. לריקודי העם בכיכר עם האקורדיאון ותופי מרים. לדגלים שיצרנו לבד משרשראות נייר ...כיוון שהאומה הסינית היתה עסוקה אז בדברים חשובים אחרים... לבגדים ולכובעי הטמבל מחאקי של "אתא" שחבשנו והיו ללא סמלים או מותגים לקומזיץ הפשוט ביום העצמאות שמקסימום היו בו נקניקיות כי מי שמע אז על סטייק אנטריקוט או שפודי פרגיות במרינדת סילאן ואיולי לחידון התנ"ך עם הדמויות האגדתיות כמעט, שמהם שרד הנשיא לשעבר יצחק נבון למצעד צה"ל , שלכבודו נסענו שעות, המתנו בשמש היוקדת ובדוחק נוראי כמעט נצח והתרגשנו עד דמעות לפסטיבלי הזמר ששודרו בשחור לבן, בו התגלו כוכבי זמר ענקיים! ומהם נותרו שירים שעד היום לא נס לחנם להשגים של המדינה שהובלטו בעיתוני החג בכתבות מפרגנות נטולות רכילות ,ואפילו לתמונות המנהיגים של פעם שחולקו בתוך העיתונים והיו תלויות במוסדות החינוך ובמשרדי הממשלה מתוך גאווה פטריוטית ללא שיוך פוליטי. הרגשנו כולנו עם אחד , לא דברו אז על צפונבונים או ישובי עוטף עזה, לא היינו חומרניים כל כך , הפערים לא היו עמוקים כפי שהם היום, לא היו דלתות רב בריח ואת המפתח החבאנו בארון חשמל, כדי לבקר האחד את השני לא נזקקנו להזמנה מראש או לשיחת טלפון מקדימה, הכרנו את השכנים בבנין שלנו מקרוב , היינו מלוכדים יותר , סובלנים יותר , קשובים יותר....... למה אתם מתגעגעים?
נ.ב. יערה, ראיתי את הודעתך רק עתה ואני מניחה שאת כבר בדרכים שיהיה לך יום נעים
 
למעלה