כמה אהבה יכול אדם להכיל
מצאתי בפייסבוק, ריגש אותי מאד (כתב או הביא לפרסום: רן אפלברג)
כשהייתי בן 4, סבא שלי נסע לאמריקה, לניתוח לב פתוח
ולא חזר.
"לקחתי יותר מדי דברים ללב ובגלל זה הוא נשבר," הוא אמר לי לפני שנסע
וכבר באותו רגע החלטתי להכניס ללב כמה שפחות - כדי שלא יתקלקל לעולם.
*
השגחתי טוב-טוב על ליבי,
נתתי רק להורים, אחי וסבתא להיכנס פנימה,
אבל אז הגיעה פיצי, הכלבה הראשונה שלי, מצחיקה כזו, עם שיער שחור-מקורזל
והכנסתי גם אותה, כי נשאר עוד קצת מקום.
*
לאהבה הראשונה שלי קראו רות,
היינו רק בני 9 וכל יום אחרי בית הספר שחקנו "5 דקות בגן עדן" בארון המעילים של אבא שלה.
בזמן שחלקנו נשיקות פרפר שובבות – פחדתי שאין לי בשבילה מקום בלב,
אבל לשמחתי בדקתי ונשאר ממש עוד טיפ-טיפונת.
*
בגיל 15 התאהבתי בסיגל.
זה די הפתיע אותי, כי הלב שלי כבר היה גדוש,
אבל בסוף סידרתי לה פינה מיוחדת - שהיא שברה לרסיסים כשהלכה עם החבר הכי טוב שלי.
*
כשהייתי בן 29 התחתנתי עם אלה, האישה של חיי
והיה לי ברור שזהו, נגמר, הלב שלי התמלא לחלוטין ואין בו יותר מקום לכלום.
אבל כשהגיע הבן הראשון שלנו התמלאתי בכל כך הרבה אהבה - שעשיתי הרחבה.
וכשנולדה אחותו – בניתי ספייס הורס במיוחד בשבילה.
אחרי כמה שנים הילדים התעקשו שנביא כלב
והסכמתי, בתנאי שהוא יהיה באחריותם, כי לי כבר לא היה מקום,
אבל הלב המוזר שלי בלע אותו פנימה, בשנייה שהוא ליקק לי את האוזן
והניח בידי את כפו החומה.
*
כשהייתי בן 60 אשתי נפטרה מסרטן.
זה כאב.
מאוד.
השארתי אותה במרכז הלב, התנחמתי בזיכרונות ולא רציתי אף אחת אחרת.
אבל שנתיים לאחר מכן, הלב הלא ממושמע שלי נתן לאלינור להתפרץ פנימה,
ולא רק שהיא לא באה לבד, היא הגיעה עם שתי הבנות שלה וחתולה.
די. זהו. באמת. הלב היה מלא עד אפס מקום,
אי אפשר היה להכניס אפילו גרגר תירס.
ופתאום הבן שלי הביא נכדה, הבת הביאה נכד
ושוב הוא התרחב והתרחב והתרחב... והיה ברור לי שתכף הוא מתפוצץ...
*
פגשתי את הנין הראשון שלי כשהייתי בן 85,
אני זרחתי, הוא צחק והפנמתי סופית שסבא טעה;
יש בלב שלנו מקום לאינסוף אהבה
וככל שאוהבים – הוא גדל,
וככל שהוא גדל – רק אוהבים אותך יותר...
*
בגיל 98, התעוררתי באמצע הלילה כי הרגשתי שהחיים נמסים ממני,
כמו מים שהפשירו,
ולמרות שהם היו לא פעם קשים וכואבים – סך הכל אהבתי אותם.
ובעוד מלאך המוות הוביל אותי לעבר אל סבי וסבתי, אימי ואבי, כלבלבי וחתולי, אחי, אשתי, ביתי -
גיליתי שהלב שלי כל כך רחב,
שהוא מסוגל לאהוב את החיים שהיו... ואת המוות גם.