פנינה של שחר ותומר
New member
בוקר טוב וקצת אופטימיות
היי, מה עניינים? כיוון שאני עכשיו אהיה הרבה זמן בבית, עד שאני אבריא לגמריי, אז יש לי יחסית הרבה זמן להתחבר (כשהילד ישן בעיקר). קיבלתי הרבה עזרה מחמותי וגיסתי והרבה פינוק מבעלי היקר שבלעדיו לא הייתי יכולה לעבור את זה. תודה לכולם על הדאגה...לעשות משהו בנידון אני בטוח אעשה ברגע שארגיש טוב. אחרי שבוע שלא הצלחתי לאכול כלום, אכלתי אתמול סוף סוף חצי קערת דייסה אבל עכשיו אני כבר ממש מורעבת. עכשיו קצת אופטימיות והנה סיפור לידתו הקלה של ניתאי
. יום חמישי 24.01 שעה 7 בבוקר. דורון מצטרף סופסוף למיטה עם תומר. אני אומרת לו שיקח אןתה לגן כי נורא כואבת לי הבטן ולא ישנתי כל הלילה מרוב כאבים (שחשבתי שהם כאבי בטן לשירותים
), הוא התלונן על עייפות ועזבתי אותו לנפשו. נכנסתי לשירותים ובתחתון אני רואה מעט דמם. ישר אני קוראת לו, מקפיצים את חמותי ויוצאים לדרך לאיכילוב. אחרי הפקקים וצירים שהחלו כאילו משום מקום כל 2 דקות מגיעים בערך בשעה 8:30 למיון יולדות. מתחברת למוניטור שמשום מה החליט לתעתע ומראה שאין צירים בכלל. האחות האחראית אומרת לי אין לך צירים בטח תלכי הביתה. אני כבר חצי עצבנית, מה אין צירים? אני נקרעת כל 2 דקות. מגיע איזה פרופ´, בודק אותי ואומר שיש משהו. האחות שולחת אותי להסתובב ואומרת תחזרי עוד שעה ונראה מה לעשות איתך. אחרי רבע שעה אני חוזרת לה חצי מעולפת, עם צירים כל דקה וחצי, שוב, המוניטור לא מראה פעילות רחמית. אני כבר ממש עצבנית, מרוב כאב בא לי להרביץ למישהו, ואז מגיע שוב הפרופ´ שבודק ואמר, דחוף חדר לידה. שעה 11 ומשהו אני מועלית לחדר לידה, עם דימום, פתיחה של 4, והתחלה של צירי לחץ. עושה חוקן, אמבטיה ומבקשת אפידורל. מגיע המרדים הנחמד, הוא מסביר לי על החומר, שאני כבר גרופית שלו מזריק את החומר, ואחרי איזה 5 צירים, חלק שמאל נרדם. ואז מרגישה צירים בצד ימין, (שזה הרבה יותר כואב מציר שמורגש בשני הצדדים) המרדים חוזר ומוסיף חומר וזהו. מרגע זה תעשו מה שבא לכם. אני הולכת לישון (ככה חשבתי), עכשיו כבר הלידה ממש מתקדמת, פתיחה של 7, 9, 10, ואז בשעה 15:00 המיילדת המקסימה רונית, עוזבת ומגיעה מיילדת אחרת. 5 דקות אחרי פוקעים הקרומים, ואז המיילדת אומרת לי לחיצה אחת והוא בחוץ. אני מרימה בעזרת הידיים את הרגליים כי אני בקושי מרגישה משהו לוחצת ומרגישה משהו קשה בין הרגליים, אני כרגיל ישר מתחילה לבכות ואומרת לדורון שאני מצליחה להרגיש אותו למרות האפידורל.עוד חצי לחיצה וניתאי יוצא בדיוק ב-15:30. איזה מכוער, הוא נראה כמו תינוק של קוף בשניות הראשונות (עכשיו כמובן הוא חתיך מהמם), אבל נותנים לי אותו לחצי שנייה, ישר בדקתי שזה באמת בן. אפגר 9-10 ופתאום המיילדת לוקחת לי אותו ושולחת אותו לבדיקת רופא, הילד לא בוכה רצוף. (ואני אומרת שתבוא עכשיו ותראה כמה רצוף הוא בוכה). וזהו. זו הלידה, פיצוי על הלידות הקודמות, הארוכות והקשות שהיו לי לפניו. אגב גם הברית הייתה מאוד קלה ואני אספר בקרוב אם בא לכם לשמוע. ולגבי הניק, אני שוקלת לשנות אותו ל: פנינה ושלושת הדובים
מה דעתכם? טוב מצטערת על האורך, שיהיה לכולם המשך סופ"ש נעים פנינה
היי, מה עניינים? כיוון שאני עכשיו אהיה הרבה זמן בבית, עד שאני אבריא לגמריי, אז יש לי יחסית הרבה זמן להתחבר (כשהילד ישן בעיקר). קיבלתי הרבה עזרה מחמותי וגיסתי והרבה פינוק מבעלי היקר שבלעדיו לא הייתי יכולה לעבור את זה. תודה לכולם על הדאגה...לעשות משהו בנידון אני בטוח אעשה ברגע שארגיש טוב. אחרי שבוע שלא הצלחתי לאכול כלום, אכלתי אתמול סוף סוף חצי קערת דייסה אבל עכשיו אני כבר ממש מורעבת. עכשיו קצת אופטימיות והנה סיפור לידתו הקלה של ניתאי
